מה ניתן לעשות עם הבאג של "חוק הגילוי הנאות"?

בתחילת השבוע הגיע לקו הסיום מכרז הליסינג של צה"ל. כ-5,500 קצינים יתחילו לקבל בקרוב רכבי ליסינג חדשים וטריים "מהניילונים" במקום הכלים ששימשו אותם בשלוש-ארבע השנים האחרונות.

לקצינים זוהי ללא ספק בשורה טובה, אבל לשוק המשומשות הישראלי וללקוחותיו זוהי בשורה טובה פחות. על כל כלי חדש שיסופק לצה"ל, יגרע אחד ויחזור לחברות הליסינג. זוהי מאסה רצינית של כלי רכב, רובם מדגמים "מבוקשים", שתצוץ במגרשי המכר של חברות הליסינג ואצל סוחרים שעובדים עמם בחודשים הקרובים.

איפה הבאג

המאסה לבדה אינה בעייתית כמו העובדה שללקוחות שירכשו את הכלים הללו לא תהיה דרך לדעת את מקורם. למטרה זו נוסח לפני כשנה וחצי "חוק גילוי נאות", שמחייב את מוכר לחשוף בפני הקונה את ההיסטוריה של הכלי, נזקים וטיפולים שעבר וכו'.

אלא שמסיבות משפטיות, ואולי סתם כדי לא לתקוע את החוק נותר בו "באג" רציני: המוכר אינו מחויב לפרט מי בדיוק היה הבעלים הקודם וגם רישיון הרכב לא מספק את המידע הזה. ברישיון יהיה כתוב אומנם שהבעלות הקודמת הייתה "חברת ליסינג" (או "החכר"), אבל הלקוח לא יכול לדעת האם הבעלים הקודמים היה מהנדס ב"אינטל" או קצין בגולני.

אין לנו חלילה שום דבר נגד קצינים בגולני, או קצינים בכלל, אבל בשוק הרכב ידוע שכלי הרכב בצי של צה"ל חשופים לחיים קשים פי כמה מאלה של אחיהם במגזר הפרטי - כמות רצינית מאוד של תאונות פח, נזקי שלדה, שחיקה כתוצאה מנסיעה בדרכים בלתי סלולות וכו'.

נקדים ונאמר, "באג" זה תקף גם בימים כתיקונם: רוכש טיפוסי לא יכול לדעת אם רכב שרשום ברישיון שלו כליסינג (החכר) שירת מהנדס יחיד בחברת היי-טק או שימש "רכב סידורים" של עשרות נהגים בחברה.

אלא אם כן, כמובן, חברת הליסינג תיתן לו התחייבות בכתב בנושא כדי להגדיל את ערך הרכב. אבל במקרה של רכב יוצא משהב"ט למידע החסר יש ערך כלכלי מוחשי: במחירון לוי יצחק, למשל, ההפחתה בגין רכב ליסינג "רגיל" היא 12%-18%, ובגין רכב שהיה בשירות משהב"ט מגיעה ל-35%. קרי, הבאג של "חוק הגילוי הנאות" מאפשר לגלגל לשוק הפרטי מכוניות ברווח לא מבוטל.

גם אם נצא מנקודת הנחה שלא כל חברות הליסינג יעוטו על המציאה ויסתירו את המידע מלקוחותיהם, אין כל דרך לוודא עברת מידע חיוני זה "במורד הדרך", כשהרכב יעבור מסוחרים לידיים פרטיות או מרוכש פרטי לידים הבאות. נדגיש שוב, לא מדובר בכמות זניחה אלא במאסה רצינית של אלפי כלים בשווי עשרות מיליוני שקלים, שלקוחותיהם יהיו חשופים לעיוות צרכני קשה זה.

אז מה עושים?

כאמור, אין דרך לאלץ את חברת הליסינג למסור את המידע, אך לקוח ערני, שבוחן רכישת רכב ליסינג מהסוגים שהיו בשירות צה"ל, יכול לקבל אינדיקציה לכך מקילומטראז' גבוה במיוחד, ובעיקר מעיון דקדקני בספר הרכב, שיחשוף מיד כמות גדולה וחריגה של נזקים סדרתיים טיפוסיים: שחיקת צמיגים ובעיקר נזקי גחון שאופייניים מאוד ללקוח זה.

דרך נוספת, שמומלצת תמיד, היא לנצל קשרים עם מוסכי רשת או עם המוסכים הראשיים שמחוברים למחשבי היבואן. אלה יוכלו לבדוק מידית את שייכותו של הרכב למערכת הביטחון. הערנות נדרשת. סביר להניח, שכלים כאלה יימכרו מראש בהנחות ניכרות מהמחירון, אך אם הרכב אכן היה צה"לי ייתכן שאפילו הפרמיה הזו לא מספיקה.