קרוייף? ואן באסטן? רובן!

"יש נבחרות שבחיים לא יכולות לנצח אותך, אבל לפעמים אתה יכול להפסיד להן", טען פעם יוהאן קרויף, באחד מאמרותיו היותר מפורסמות כנגד הכדורגל ההגנתי. במונדיאל הנוכחי נתקלים ביותר מדי נבחרות מהזן המעצבן הזה. את אלו שעדיין מחויבות לכדורגל התקפי אפשר לספור על כף יד אחת. למשל ברזיל, שעיתונאיה שוחטים את דונגה באופן קונסיסטנטי על התצוגות הפושרות יחסית של "הסלסאו"; אולי גם ארגנטינה, שכמות הכישרונות שלה בחלק הקדמי לעומת כמות חדלי האישים בהגנה פשוט לא מותיר לה יותר מדי ברירות; כמובן ספרד, שמתביישת לאחר שהיא מנצחת רק 2-1 את צ'ילה; וכן, גם בהולנד תמיד רוצים לראות את האורנג' שלהם מבריקה.

פילוסוף הכדורגל האורוגוואי אדוארדו גלאני, שכתב את ספר המופת "כדורגל באור ובצל", אמר כי יש נבחרת אירופית אחת שהוא מעריץ: הולנד. "להבה כתומה שמתפשטת על המגרש", תיאר פעם את סגנון המשחק ההולנדי. הרוח של 1974 ו"הטוטאל פוטבול" הנודע עדיין שוררת בהולנד. למרות שהסגל הנוכחי קצת יותר פרגמאטי מזה שהובילו קרוייף וניסקנס, כפי שהוכח בשלושת משחקי שלב הבתים של הולנד בדרא"פ 2010. הם אמנם הסתיימו עם 9 נקודות מ-9 אפשריות, אבל אף אחד לא החסיר פעימה מהכדורגל.

מי שאמור עכשיו לספק את הניצוץ שמעט היה חסר הוא אריאן רובן, שמחלים מהפציעה שהשביתה אותו בתחילת המונדיאל. שימו שנייה את מסי ורונאלדו בצד, ואין ספק שקשר הכנף ההולנדי הוא הכדורגלן הטוב בעולם. "זה פנטסטי לקבל אותו בחזרה איתנו", אמר החלוץ רובין ואן פרסי. "אריאן יודע לעבור שחקנים, לכבוש, לחלק אסיסטים. הוא שחקן אול-אראונד מושלם".

כדי לבשל את רובן על אש קטנה לקראת שלבי הנוקאאוט, נתן לו המאמן בארט ואן מרוויק 20 דקות מול קמרון ביום חמישי האחרון. טעימה קטנה מהיכולות שלו נתן רובן בדקות המעטות האלו, עם בעיטה מסובבת מדהימה מ-25 מטר, שנעצרה רק על-ידי הקורה. הריבאונד מהבעיטה הזאת הגיע להונטלאר, שכבש את השני של הולנד.

הולנד מקבלת לאט לאט בחזרה את מי שאמור להיות האיש שלה באגף הקוסמות. והמונדיאל הזה זקוק נואשות לקסמים תוצרת הולנד.

***

יורו 2008 זכור לטובה בהולנד. לנבחרת של 2008 היה את הניצוץ המדובר. היא, יחד עם ספרד ורוסיה, אחראית על טורניר שייזכר בזכות הכדורגל המבריק שהוצג בו. היבול הכתום באותו טורניר: 0-3 על איטליה ו-1-4 על צרפת בשלב הבתים. וגם 0-2 "קטן" על רומניה. עד שהגיע רבע הגמר מול רוסיה, והשכינה שבחרה להתלבש באותו יום על רגליו של אנדריי ארשאבין.

הפעם, בהולנד מאמינים שאף אחד לא יעצור אותם. גם בגלל המסקנות מיורו 2008. "האווירה אצלנו והרוח הם כמו ב-2008. רק שהפעם אנחנו מבוגרים יותר בשנתיים ויש לנו יותר ניסיון. אנחנו משחקים יחד כבר תקופה ארוכה ולמדנו מהטעויות של אז", אמר רובן בסוף השבוע. רובן לא טועה בעובדות: מלבד מגינה הימני הצעיר (22) של אייאקס, גרגורי ואן דר ויל, כל שחקני ההרכב ההולנדים הנוכחיים רשמו לפחת הופעה אחת בהרכב שהוביל את הנבחרת ביורו 2008.

***

ביטחון עצמי זה משהו שההולנדים לוקים בו לעיתים. גביע העולם בצרפת ב-1998 הוא המוצלח ביותר בתולדות הנבחרת מאז השניים המפורסמים של 1974 ו-1978, אבל דניס ברגקאמפ סיפר מה עצר אז את הולנד: "ברבע הגמר מול ארגנטינה עלינו בידיעה שאין לנו סיכוי לנצח. איכשהו ניצחנו בכל זאת. בחצי הגמר הגענו עם ברזיל לפנדלים. גם אחרי שכבשתי את הבעיטה שלי, ידעתי שנפסיד".

הפעם דווקא יש אמונה בהולנד. ועם האמונה, מגיעות ההצהרות. ואן פרסי טוען שהניסיון עליו דיבר רובן יעשה את שלו: "לרוב השחקנים אצלנו יש כבר 2, 3, אפילו 4 טורנירים גדולים באמתחתם, אז זו בהחלט יכולה להיות השנה שלנו". נייג'ל דה יונג, הקשר האחורי של מנצ'סטר סיטי, אמר: "ניצחנו את כל המשחקים בשלב הבתים וזה אומר משהו על היכולת שלנו. כולם יודעים שהולנד תמיד משחקת יפה אבל עפה ברבע הגמר או בשמינית גמר. הגיע הזמן לשים לזה סוף. פשוט צריך להמשיך לשחק כמו ששיחקנו עד עכשיו". גם רפאל ואן דר וארט, שהצליח להפוך השנה לשחקן הרכב סופר חשוב בריאל מדריד בין שלל הגלאקטיקוס שלה, אופטימי: "אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע לגמר".

***

הנבחרת ההולנדית ידועה בין היתר ככזאת שנקרעה בריבים פנימיים. זכור בעיקר יורו 1996, ואמירת ה"שק לי בתחת!" של אדגר דווידס למאמן חוס הידינק שהביאה לשליחתו של הקשר הביתה, באחת מתוך עשרות התקריות שליוו את האורנג' לדורותיה. ואן מרוויק הקדים הפעם תרופה למכה, ולא זימן לסגל את האגו הגדול רוד ואן ניסטלרוי, למרות שחצי העונה האחרונה של החלוץ בהמבורג היתה טובה מאוד (7 שערים ב-18 הופעות). "רוד לא היה מקבל בהבנה אם לא היה פותח בהרכב, מה גם שוואן פרסי, הונטלאר ורובן אמורים להספיק בכל הקשור לכיבוש שערים", סנגר על ההחלטה שחקן העבר מארק אוברמרס.

***

אחרי שהשיג מאזן מושלם במוקדמות מונדיאל 2010 (8 ניצחונות מ-8 משחקים והפרש שערים של 17-2), ואחרי שלושת הניצחונות בדרא"פ, ואן מרוויק קבע שיא שאף מאמן בעולם לא הגיע אליו: 22 משחקים רצופים ללא הפסד. "ואן מרוויק מקפיד על שיטות משחק קבועות ולא זז מהן. כל שחקן יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. זה יצר נבחרת כמעט בלתי פגיעה", נכתב אתמול במאמר מערכת בעיתון "הטלחראף". "אבל מוקדם מדי להריע: גם ביורו 2008 נבחרת כמעט מושלמת עפה ברבע הגמר. המבחן האמיתי הראשון של ואן מרוויק הוא מול סלובקיה".