עם הנפט שממשיך לדלוף במפרץ מקסיקו והעלויות של ניקוי האסון הסביבתי הזה, מעל 2 מיליארד דולר, בהחלט הגיע הזמן לאתר פתרונות חדשים לצרכי האנרגיה שלנו. חלק הבעיה הוא שההחלטה להמשיך להסתמך על נפט תוארה תמיד כאפשרות הפחות גרועה מבין המשך הדרך הרווחית של "עסקים כרגיל", או הקרבת הרווחים לטובת פיתוח טכנולוגיות יקרות חדשות. זו הטעות.
שוחרי איכות הסביבה וראשי העסקים לא היו צריכים להתקוטט בנושא. אלו שלא השתכנעו שיש די ראיות להתחממות כדור הארץ צריכים לקבל השראה מהצורך לאתר מקורות אנרגיה בטוחים ואמינים בעולם שמתפתח ללא הפוגה. הכישלונות של הניסיונות לעצור את הדליפה, מראים שתעשיית הנפט הגיעה לקצה הגבול של יכולתה ההנדסית.
גם מאגרי הנפט הגדולים שעדיין אינם מנוצלים מצויים באתרים קשים לניצול, ורבים מהם שוכנים במדינות בלתי-יציבות פוליטית. עובדי חברות הנפט נאבקים כעת על הפקת נפט מאוקיינוסים עמוקים או בטונדרה קפואה, ותחת איומי טרור ומלחמות אזרחים. חלפו השנים של נפט קל וזול.
ב-2008 הקימו קבוצת וירג'ין, סטייג'קואוץ', ARUP ועוד קומץ חברות בריטיות את "כוח המשימה התעשייתי לנפט שיא ובטיחות אנרגיה" כדי לבחון את החששות לגבי ביטחון האנרגיה. בדו"ח האחרון של כוח המשימה, מופיעים ממצאים שמראים שהיצע הנפט העולמי ירשום שיא בעשור הבא.
הגידול בביקוש בעולם המתפתח והסבירות שהממשלות והמפקחים יכפו דרישות בטיחות נוקשות יותר על חברות החיפוש, אומרים שאנחנו זקוקים לחלופות לתלות בנפט, ומהר.
למרות שרבים טוענים את ההיפך, מעבר כלל עולמי לדלקים חלופיים הוא אפשרי. חוקרים ומדענים רשמו התקדמות אדירה בתחומי אנרגיית הרוח, השמש והדלק מהצומח - טכנולוגיות שכבר מצויות בשימוש, כפי שמדגימות חוות טורבינות הרוח שצצות בכל פינה בעולם.
חברה אחת בתמיכת וירג'ין, Gevo, משתמשת בקני-סוכר מותססים, יבולי דגנים וסלק סוכר ליצירת איזובוטאנול, דלק ידידותי לסביבה, שניתן להניע בו דגמים קיימים של כלי רכב ללא צורך בשום התאמות. בעתיד אנחנו מקווים לעבור לביומאסה ידידותית עוד יותר לכדור הארץ. והעסק שלנו הוא רק אחד מהמון חברות סטארט-אפ שעובדות על טכנולוגיות שעשויות יום אחד להחליף את דלק המאובנים הרגיל.
אחד המכשולים הגדולים שניצבים בפני חברות אנרגיה חלופית הוא הגודל או קנה המידה. כדי להצליח, הממשלות יצטרכו למצוא דרך לתמוך בהקמת תשתית חדשה - בייחוד בתי זיקוק ומערכות הפצה זולות. אנחנו צריכים לעודד את הטכנולוגיות הללו כדי לגרום להן לעבוד. רק כך נוכל לסייע לחברות חדשות להעלות את המכירות, להוריד את העלויות ולשכנע עוד יותר לקוחות לקנות את הדלקים החדשים הללו. שינויים גורפים כאלו מצריכים הון, שרק שילוב של חקיקה ממשלתית ויוזמה פרטית יכול לגייס.
בשנה שעברה קיבץ המכון שלנו, וירג'ין יונייט, קבוצה של יזמים למה שמכונה "חדר המלחמה הפחמני", כדי לעבוד על האצה והגדלה של פתרונות לכלכלה מעוטת פליטת פחמן. אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להכוונת מאמצינו היא להתמקד בכשלי שוק, שבהם אנחנו יכולים להשפיע מאוד על הפחתת פליטה כזו.
אנחנו עושים זאת באמצעות איחוד מאמץ של יזמים, ארגונים לא ממשלתיים, ממשלות ועסקים כדי לזהות הזדמנויות, להקים כוחות משימה ממוקדים ולאתר את המימון כדי שפתרונות קיימים יוכלו להתרחב במהירות. באופן דומה, ממשלות צריכות ללכד כוחות עם שחקנים בתעשייה הזו, מפקחים, מוסדות פיננסיים וארגונים לא-ממשלתיים כדי לרכז את המומחיות וההון שלהם לביצוע המעבר לדלקים חלופיים ואנרגיה מחדשת מתיאוריה למציאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.