אם תעשה את זה שם

סוף סוף הגיעה גם תל-אביב למעמד הנכבד של ניו-יורק, לאמור - "אם תעשה את זה שם - תוכל לעשות זאת בכל מקום" (באנגלית זה נשמע טוב יותר). מדובר בסדרת ריאליטי שעוקבת אחר ארבעה צעירים נאים למדי (דרישת סף בתוכניות הריאליטי, למעט "לרדת בגדול") שמתקבצים מהפריפריה (טוב, לא ממש, אחת מהן היא מכפר שמריהו, גם כן פריפריה...) אל דירה שכורה בעיר הגדולה, ומקבלים הזדמנות להשתלב בענף התקשורת.

מכאן והלאה: קריירה, דייטים, סטוצים ועוד - תלוי רק בהם. אני מודה שכמי שחי את עולם התקשורת, הרגשתי לעיתים מעט נבוך עבור הענף שממנו אני מתפרנס. מצד שני, הילדים שלי כבר לא יכולים לחכות לריאליטי שירפד את חלומות הקיץ שלהם, אלו שמהם כבר לא צריך להתעורר אל בית הספר.

ולחשוב שאצלנו מפחדים ממדוזות

"מלתעות", ב' 23:36, "יס 2"

קיץ, ים... מלתעות... אמנם נדמה שכבר אי אפשר לחדש מאום על הסרט הזה, מעבר להכרה ההיסטורית כי לא היה זה שפילברג שעשה אותו, אלא הוא שעשה את שפילברג... ובכל זאת, גם משהתיישן נותר "מלתעות" אחד מסרטי האימה האפקטיביים של כל הזמנים, ובעיקר משהו שיגרום למדוזות שמציפות את חופי ישראל כרגע, להיראות זניחות.

המהפך של סוארז

"בטי", ב' 20:00, "הוט 3"

המהפך של סוארז היה יכול להיות כותרת יפה להישג הנאה של נבחרת אורוגוואי שעלתה לרבע-הגמר במונדיאל, אבל עם כל הכבוד להתעניינות האמריקנית בכדורגל של העולם "הישן" (בניגוד לפוטבול), הרי שאותם עדיין מעניינת יותר סוארז אחרת, בטי סוארז, הלא היא בטי המכוערת.

הגרסה האנגלית של הסיפור הזה (זוכרים את הגרסה הספרדית? העברית?) זכתה ללא פחות מארבע עונות - שהרביעית והאחרונה שלהן תשודר ב"הוט 3" החל מהערב. למי שעוד לא מכיר את סיפור העלילה, מדובר בבחורה מכוערת שעובדת בסביבת עבודה של אנשים יפים, מצליחה לשבות בקסמיה את הצופים, ואחר כך גם את הבוס החתיך, ולבסוף עוברת מעין מהפך שהופך אותה מברווזון לברבור. לזכותה של הגרסה האמריקנית, יש לומר שהיא ריככה מעט את המהפך הצפוי (שבמקרה של אמריקה פריירה, לא יהיה דרמטי כמו אצל ריקי בליך למשל), אולי כדי להעצים את משקלו של היופי "הפנימי" במשוואה הסופית, על חשבון הלוק החיצוני.

אני מודה שכצופה לא התמכרתי לאף אחת מהגרסאות של הסדרה המצליחה, אבל מה כבר אני מבין ביופי פנימי?