בכיר במיקרוסופט: "גם אם נראה רכישות, אלו לא יהיו עסקאות ענק"

הרצליה כמו גם בעמק סיליקון מחכים יזמים ומנהלי הון סיכון שהתאגידים הגדולים יפתחו את הכיס וירכשו חברות. מאז שפרץ המשבר, התאגידים התיישבו על המיליארדים שלהם ושומרים עליהם. בינתיים קרנות ההון סיכון, שצריכות להחזיר למשקיעים כסף, מתייבשות. יזמים שחלמו על פנסיה מוקדמת ומיליונים בבנק, ממשיכים לחלום.

מארק בראון, מנהל כללי וראש חטיבת המיזוגים והרכישות במיקרוסופט, הוא אחת מדמויות המפתח המשמעותיות ביותר בשוק המיזוגים והרכישות הטכנולוגיים. תפקידו מוגדר כ"דירקטור לפיתוח תאגידי", והוא במיקרוסופט מאז שנת 2000.

הפרייבט אקוויטי חוזר

בראיון בלעדי ל"גלובס" מגלה בראון אופטימיות ומבטיח שעם עוד קצת סבלנות, נחזור לראות פעילות של מיזוגים ורכישות. "אני מודע לציפיות ולתקוות, אבל אולי כדאי להיות מחוברים למציאות. המשבר הוא גדול ואמיתי", הוא מסייג, ומוסיף: "הציפיות היו מעל למציאות. נראה שיצאנו מעומק המשבר הפיננסי, אבל ייקח זמן עד שנראה התעוררות אמיתית במיזוגים והרכישות. יעבור זמן רב עד שנגיע לרמות שראינו ב-2006-2007".

* זה מייאש.

"לא בהכרח. התהליך הוא בריא. חברות מתמקדות בליבה ומתייעלות. קרנות ההון סיכון ממשיכות לממן רק את חברות הפורטפוליו עם הסיכוי להצליח. התאגידים עברו תהליכי התייעלות לא קלים, וזה כולל את מיקרוסופט. עוד לא יצאנו מהמחזור של ההתייעלות. במקביל, המשבר בשוק הפיננסי ובשוקי ההון גרם לכך שלא היו שחקני פרייבט אקוויטי שייכנסו למשחק וזה יצר את הקיפאון. חוסר הוודאות לגבי אירופה בוודאי שלא תרם".

ולמרות כל זאת, בראון אופטימי. לדבריו, "אני בטוח לגבי העתיד של הכלכלה. אנחנו רואים את קרנות הפרייבט אקוויטי שמתחילות להיכנס בחזרה לשוק. אני חושב שבתאגידים הגדולים מועצות המנהלים מתחילות להרגיש יותר בטוחות ויש שם יותר נכונות לבצע רכישות".

"תאגידים שומרים הון לימי סגריר"

המצב כיום מוזר - בספרי התאגידים הגדולים רואים שהם יושבים על מיליארדי דולרים. היעדר הרכישות לא נובע ממחסור במזומנים.

"התאגידים, ואני לא מתייחס למיקרוסופט, שומרים על הון לימי סגריר. מאזן מזומנים מייצר לתאגיד בטחון, בעיקר בימים שהשוק הפיננסי לא ברור ותנודתי. אבל כסף הוא רק מרכיב אחד בפקטור של מיזוגים ורכישות. כדי לבצע רכישה, צריך להרגיש בטוח, לדעת שהעסק שלך עובד טוב ושהרכישה תתרום לעסקים. מצד שני, גם הנרכשים הפוטנציאליים צריכים להרגיש בנוח ולדעת שקיבלו מחיר הוגן. בסערת המשבר קשה יותר לייצר אמון כזה".

במסגרת הניתוח הכללי, בראון אמנם לא מתייחס למיקרוסופט, אבל אומר שהיא נמנעה כמעט לחלוטין מביצוע רכישות בזמן האחרון. לדבריו, "קנינו בעיקר חברות קטנות, שהן בשלבים המוקדמים מאוד. רכישות אלו סיפקו לנו פיצ'רים או תפקודים חדשים.

"כמעט תמיד מיזוגים ורכישות הם עסק לא פשוט, אבל במסגרת האווירה השוררת, היה קשה מאוד לעשות רכישות גדולות. גם אם נתחיל לראות מיזוגים ורכישות, אלה לא יהיו עסקאות ענק".

* מה התאגידים הגדולים יחפשו כשהם יתחילו לרכוש?

"חברות שיאפשרו להם להגדיל את הצמיחה המואצת. זה נכון בכל התחומים. לחברות בכל גודל חשוב להראות צמיחה בהכנסות. אם רכישה של חברה מאפשרת להוזיל עלויות ולהראות צמיחה בהכנסות כך שהרווחיות משתפרת, זו הנוסחה".

* מיקרוסופט רכשה בישראל שבע חברות בעשור האחרון. מה אתה יכול לספר על מה שהחברה שלך מחפשת?

"מיזוגים ורכישות אינם אסטרטגיה עבור מיקרוסופט, אלא דרך להגשימה. אין לנו רשימה של גיאוגרפיות. התאגיד מחליט באופן אסטרטגי אם הוא מפתח לבד או מחפש בחוץ ואז הדרך היא לא רק רכישות. אפשר להשקיע, לבצע שותפויות אסטרטגיות וגם לקבל רישיונות שימוש. כל מקרה לגופו. זה לא שאנחנו קמים בוקר אחד ואומרים 'היום נקנה חברה בברזיל'".

* איך עובד תהליך הרכישה?

"נקודת ההתחלה היא האסטרטגיה - לאיזה שוק אנחנו רוצים להגיע, או איזו תוכנה אנחנו רוצים לפתח. אנחנו חושבים כמה שנים קדימה ואז מתחילים לפעול. כך למשל השקענו בפייסבוק. אנחנו קונים רישיונות שימוש, עושים שותפויות, או יחסים מסחריים אחרים. כך עובדות גם השותפות שלנו, כמו HP, נובל ואינטל".

* מה התחומים שמעניינים את מיקרוסופט היום?

"תקשורת מאוחדת (Unified Communications), בתחום התשתית מעניינות אותנו חברות ניהול מידע. גם שיפור ביצועי מחשוב וענן המחשוב מעניינים אותנו ותחום החיפוש והפרסום תמיד משך אותנו. יש במיקרוסופט גם יחידת משחקים, שקנינו עבורה מספר חברות בשנים האחרונות, כולל בישראל".

* ויש תקווה ליזמים ולקרנות בישראל? תבואו לעשות קניות?

"כתאגיד גלובלי, אנחנו בוחנים הזדמנויות בכל העולם. אנחנו רוכשים כשזה הדבר הנכון לעשות, כשיש ספקטרום של עסקים ועניין. ישראל היא בהחלט שוק שאנחנו בוחנים אותו מקרוב".