"גלובס" מציג: כל החוקים הצרכניים החדשים - ומי שיזם אותם

התקופה האחרונה מביאה עמה גל של כותרות בנושאי חקיקה צרכנית. "גלובס" בדק אילו שינויים ישפרו את חיינו כצרכנים, מי עומד מאחוריהם, ומיהם אלה המביעים התנגדות נחרצת למהלכים צרכניים שונים.

החזר כספי: בקרוב נקבל כסף במקום זיכוי

* הכשל שאמור החוק לפתור: הצרכנים נאלצים להישאר עם מוצרים שקנו גם אם אינם מתאימים לצרכיהם.

* מה אומר החוק? הצרכן יוכל לקבל החזר במזומן על פריטים שקנה והחליט להחזיר (רשימת הפריטים לא כוללת מוצרים מתכלים ועוד).

* קצת רקע: מה לא נאמר על חוק ההחזר הכספי (תיקון מספר 15 לחוק הגנת הצרכן), שהועבר כבר לפני 5 שנים אך נותר מרוקן בכל תוכן ותלוי בנכונותם של שרי התמ"ת לתקן תקנות שיגדירו את גבולותיו.

בשבועות האחרונים, מאז הוגשה הצעת חוק אלטרנטיבית באותו נושא, היינו עדים לתחרות על תואר "מגן הצרכנים": מצד אחד מגישי ההצעה, ומן העבר השני משרד התמ"ת שהשלים לאחרונה את ניסוח התקנות והחל בהעברתן בדרך החתחתים הפרוצדורלית.

* האנשים מאחורי המהלך:

- סגנית שר התמ"ת, אורית נוקד (עבודה) - הובילה את מהלך התקינה הנוכחי.

- מגישי ההצעה האחרונה: חברי הכנסת אופיר אקוניס (ליכוד) ודליה איציק (קדימה).

- חברי הכנסת שלום שמחון ואיתן כבל (עבודה): הגישו את הצעת החוק בעבר.

* מתנגדים: חבר הכנסת מיקי איתן (ליכוד), וכמובן נציגי הסוחרים, ובראשם אוריאל לין העומד בראש איגוד לשכות המסחר (ושהצהיר במהלך השנה החולפת על "מגמה מסוכנת של עודף חקיקה צרכנית").

מדובר ביריב קשה שהצטייד בחברות הלובינג כדי לצייר את הצרכן הישראלי כמניפולטור מועד לפורענות ולהזהיר מפני תקדים חקיקתי (הרי בכל העולם החזר כספי הוא נורמה ולא מחויבות).

* היכן עומד החוק? ההצעה החדשה עברה בקריאה טרומית, משרד התמ"ת תמך רשמית אך מיהר לעקוף בסיבוב ולהגיש את התקנות מאושרות משפטית - והחל מהשבוע שעבר הן נמצאות בסדרת דיונים בוועדת הכלכלה, במטרה לאשרן עוד לפני תום המושב הנוכחי של הכנסת, בעוד כ-3 שבועות, למרות מסת ההתנגדויות.

האותיות הקטנות בפרסומות: מה באמת מוכרים לנו

* הכשל שאמור החוק לפתור: הפרסומות מעלימות פרטים חשובים כדי לפתות את הצרכנים.

* מה אומר החוק? שר התמ"ת אמור לקבוע הוראות באשר לגודל האותיות הקטנות בפרסומים בכלי המדיה השונים, כגון עיתונים, עלונים, שלטי חוצות ועוד.

עוד הוחמרו במסגרת התיקון כללי השיווק לקטינים (כמו האיסור על הצבת דוכנים ליד בתי-ספר).

* האנשים מאחורי המהלך: ח"כ אורית נוקד (עבודה), במסגרת היותה סגנית שר התמ"ת.

* היכן עומד החוק? דווקא בעניין הזה, על אף הצורך בקביעת תקנות נפרדות, ניתן לקוות כי לא יחלפו שנים ארוכות עד ליישום: רק השבוע חתם שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר על התקנות הקובעות גודל מינימום של 2 מילימטרים לאותיות הקטנות, לאחר לא מעט דיונים בנושא.

הקביעה היא יחסית: על האותיות הקטנות ביותר במודעה להגיע לגודל של לא פחות מ-30% מגודל האותיות הגדולות ביותר, ובכל מקרה לא פחות מ-2 מ"מ (לאות רגילה ללא חריגה בגודלה, כגון ל' או ק'). ומה שלא פחות חשוב - המגבלה תחול גם על חוזים אחידים.

לאחר שנוסחו התקנות אמורה ועדת הכלכלה לתת גושפנקה סופית, ככל הנראה כבר בזמן הקרוב.

זיכוי ללא הגבלת זמן: לא קונים בכוח

* הכשל שאמור החוק לפתור: מצב שבו מקבלים הצרכנים זיכוי אך לא מספיקים לממשו לשביעות-רצונם.

* מה אומר החוק? הצעת חוק טרייה, שהועלתה לדיון לפני 3 חודשים, קוראת לחייב את העסקים לתת זיכויים ללא הגבלת זמן, כשניתן יהיה להשתמש בהם גם לרכישת מוצרים במבצע - ומבלי להציג חשבונית בנוסף.

מעבר של תקנות ההחזר הכספי במזומן עשוי לייתר את הצורך בקבלת זיכוי מסוג זה, אך בינתיים יצאה ההצעה לדרך.

* מאחורי המהלך: מגישת ההצעה היא ח"כ רונית תירוש מקדימה.

* מתנגדים: לאורך כל הדיונים עד כה לא נשמעו התנגדויות מצד חברי הכנסת, אולם בוועדת השרים לחקיקה נמצא מתנגד אחד - שר החינוך גדעון סער. השרה לימור לבנת נמנעה.

* היכן עומד החוק? ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בשבוע שעבר את ההצעה, ומיד אחר-כך היא עברה בקריאה טרומית.

הסדרת שירותי רפואה למבוגרים: להפסיק לנצל חולשת הקשישים

* הכשל שאמור החוק לפתור: מצב שבו קשישים לא יודעים על מה הם חותמים ומתחייבים לטווח רחוק לשירותים שונים.

* קצת רקע: שתי הצעות חוק, ממשלתית ופרטית, חברו ליוזמה המסדירה את זכויותיהם של צרכנים קשישים וחולים הנקשרים בעסקה מתמשכת לרכישת שירותי רפואה - מהתקנת מתקני לחצני מצוקה ועד הזמנת אמבולנסים בעת צרה.

* מה אומר החוק? החוק מחייב להציג בפני הקשיש את הפרטים בבהירות, תוך הדגשת עיקרי ההדברים, ולאפשר לו לבטל התקשרות בקלות רבה יותר.

עוד מוצע לקבוע כי העוסק יצרף לטופס הגילוי טופס ביטול, לפיו לצרכן עומדת זכות ביטול של העסקה.

* מאחורי המהלך: את ההצעה הפרטית יזם ח"כ אורי מקלב, ואת זו הממשלתית יזמה סגנית שר התמ"ת אורית נוקד, "בעקבות מקרים רבים בהם שיקולים מסחריים הביאו לרמיסת זכויות, תוך ניצול תמימותם ומצוקתם של צרכנים רבים בתחום".

* מתנגדים: מלבד נותני השירותים שהם מדובר, שוודאי לא גילו התלהבות מרובה מהרעיון לשנות את הליכותיהם - לא נרשמו מתנגדים.

* היכן עומד החוק? ההצעה עברה בקריאה ראשונה. כעת היא נמצאת בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית. ככל הנראה הנושא יעלה להצבעה כבר בשבוע הבא.

חוזים אחידים: להבין את החוזה

* הכשל שאמור החוק לפתור: מצבים שבהם הצרכנים חותמים על חוזים ארוכים המחייבים אותם לסעיפים כובלים או לקנסות, למשל, מבלי להבין את תוכנם.

* מה אומר החוק? גם כשניאלץ לחתום על ערימות ניירת ואותיות קטנות, תוגש בפנינו תמצית עיקרי החוזה ובה הפרטים המהותיים בעסקה. העסק יהיה חייב לכתוב במקום בולט על החוזה אם עבר אישור של בית דין לחוזים - הגוף שאמור לאתר ולסנן סעיפים מקפחים בחוזים כאלה.

* מאחורי המהלך: ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), מגישת החוק בשיתוף "אמון הציבור".

* מתנגדים: מקרב חברי הכנסת לא נרשמה התנגדות למהלך. חברות התקשורת, באופן לא לגמרי המפתיע, היו הראשונות לנסות לשכנע את הנבחרים כי המהלך מיותר ופוגע. אלה כנראה לא התרשמו במיוחד.

* היכן עומד החוק? עבר לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית, ייכנס לתוקף בחודשים הקרובים.

חוקים ותקנות בנושא תקשורת: 16 כשלים סלולריים

* הכשל שאמורים לפתור: לא מדובר בכשל אחד אלא בשורה ארוכה של 16 כשלים, ביניהם תעריפי השיחות הגבוהים, התחייבות לפרק זמן ארוך ועוד.

הדגש בימים אלה הוא על הפחתת דמי הקישוריות - מהלך שאמור להוזיל משמעותית את חשבונות הסלולר.

* מה עוד? מהלכים שונים נעשו במשרד התקשורת - קודם תחת השר אריאל אטיאס וכעת תחת השר משה כחלון (על חלקם מדובר כבר שנים).

בין היתר פורסמו תקנות להכנסת מפעילים נוספים לענף, שיעבדו על גבי התשתית הקיימת של חברות הסלולר. חברת 'טלקום 365' היא הראשונה לקבל רישיון ותתחיל את פעילותה בקרוב.

בנוסף חייב המשרד את החברות הסלולריות לאפשר למנוי אשר רכש טלפון סלולרי מידי ספק אחר לקבל את אותם תנאים שהיה מקבל אילו היה רוכש את הטלפון מהן.

* מאחורי המהלך: כיום שר התקשורת משה כחלון (ליכוד), ובעבר קודמו בתפקיד, ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס).

תומכים רבים מצדדים במהלכים כמו הפחתת דמי הקישוריות, בהם חברי הכנסת אופיר אקוניס (ליכוד) וכרמל שאמה (ליכוד).

* מתנגדים: מיותר לציין כי חברות הסלולר, מצוידות ומחומשות בטובי הלוביסטים בישראל, נעמדות על רגליהן האחרויות. מקרב חברי הכנסת נחשבת ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) כמתנגדת לרפורמה בשוק הסלולר המזוהה עם עמדת החברות.

* היכן עומד החוק? נושא הפחתת דמי הקישוריות נדון ברצינות, והחברות נלחמות בשיא כוחן. השימוע יתקיים בשבוע הבא.

עסקאות על שירותים: לבטל גם שירות שהחל

* הכשל שאמור החוק לפתור: הצרכן עד כה לא יכול היה לבטל חוזה אם השירות כבר החל, כך למשל חוזה עם חברת אינטרנט.

* מה אומר החוק? ניתן יהיה לבטל בתוך 14 יום עסקאות מכר מרחוק, עסקאות למתן שירות מתמשך גם לאחר שהוחל במתן השירות וביטול עסקאות שנעשתה בהן הטעיה אף לאחר זמן ממושך יותר.

* מאחורי המהלך: בגירסתו המקורית (שעברה כמה גלגולים) - ח"כ אלי אפללו.

* המתנגדים: כמו בכל מה שקשור לעסקאות מתמשכות - חברות התקשורת בעיקר.

* היכן עומד החוק? מרבית חלקי החוק תקפים כאמור כבר ממארס.

לא קלה דרכנו

בכנסת המורכבת מ-120 חברים, נראה כי רבים מדי יושבים על הגדר ומעטים מדי קמים ועושים מעשה, מקדמים הצעות חוק ויוצאים להיאבק למען הצרכן.

דווקא בתחום חוצה-גבולות שכזה, כלל-מגזרי וכלל-מגדרי, בבעיות יומיומיות אך מהותיות הנוגעות לכולנו - לרוב גם לחברי הכנסת עצמם - חסרים לוחמי צדק שיעשו יותר מלהרים את היד, אם נקלעו במקרה להצבעה.

ארוכה הדרך לחקיקה בישראל - ומרובות התחנות: החל משלב ההצעה (פרטית או ממשלתית), עבור בוועדת השרים לענייני חקיקה, הדיונים בוועדות, ההתייעצויות המקצועיות, המעבר במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ניסוחי הטיוטות, הדיונים המשפטיים וכמובן קריאה טרומית וקריאה שנייה ושלישית (כשבתווך התנגדויות, דיונים, תיקונים וחוזר חלילה).

לא מעט גורמים יכולים לצוץ בפרק הזמן הזה ולתקוע מקל בגלגלי המהלכים הצרכניים: חברות מסחריות הן הראשונות לשכור את שירותיהם של טובי היחצנים והלוביסטים, להתייצב בכל דיון וישיבה ולהציג את עמדותיהם במלוא המרץ, ומה שחשוב יותר - להסתער על מקבלי ההחלטות במלוא המרץ הרחק מאור הזרקורים ולבצע עבודת שכנוע יסודית תוך הפעלת מכבש לחצים.

במקרה של חקיקה צרכנית, הוספת הטייטל "פרו-צרכני" מוסיפה נקודות בעיני קהל הבוחרים, כך שמעטים מוכנים לקחת את הסיכון ולהצטייר באור שונה.

גם אם במבחן ההצבעה לא יימצאו בהכרח הכרעות פה-אחד, לא נשמעים תדירות קולות נחרצים נגד הצעות צרכניות - אפילו כשמדובר בהצעות ספק-פופוליסטיות כמו הגבלת זמן העמידה בתור לבנק, שלעתים נדמה שרק מבליחות לחלל האוויר כדי לזכות לדקת התהילה של אביר הגנת הצרכן התורן.

מה ישרוד כל הדרך אל קו הגמר? לשם כך צריך, מלבד היגיון בסיסי ופרקטיקה מקצועית, גם לא מעט אורך-רוח ועמידות בפני בעלי אינטרסים. לפעמים, נדמה, שווה לחכות הרבה רק בשביל הרגע האחד הזה.

מה עוד היה לנו שם?

- הצגת מחיר מלא בפרסומות:

הצעת החוק של ח"כ דני דנון תחייב מפרסמים להציג באופן בולט בפרסומת את המחיר המלא של המוצר/השירות ולכתוב בגודל אות קטן יותר את תנאי המכר (שיעור הנחה, מספר תשלומים וכדומה).

* היכן עומד החוק? ההצעה אמורה לעלות לסדר היום עד תום מושב הכנסת בעוד כחודש. הדרך עוד ארוכה, וקשה לדעת בשלב כזה אם תוביל למשהו מעשי.

- מענה תוך 3 דקות בשירות לקוחות:

ח"כ איתן כבל, בשיתוף המועצה לצרכנות, מציע להגביל את זמן ההמתנה לקבלת מענה אנושי באמצעות הטלפון בחברות נותנות שירות לקוחות ל-3 דקות, תוך אפשרות להשארת הודעה קולית, וזאת בתנאי שיחזרו לצרכן בתוך 3 שעות.

* היכן עומד החוק? ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לאחרונה, "ובתנאי שהמשך הליכי החקיקה ייעשו בחקיקת משנה ובהסכמת משרדי הממשלה הנוגעים לנושא".

- הפחתת עמלות העו"ש:

הצעה שקיבלה כותרות נרחבות השנה, לא מעט בזכות קמפיין נרחב של המועצה לצרכנות, היא ביטול מוחלט של עמלות העו"ש בבנקים. אלא שכבר בוועדת השרים לענייני חקיקה היא נפלה באופן גורף, לאחר שאלה לא השתכנעו כי מדובר בעלויות מופרזות, קיבלו את עמדת הבנקים בעניין וקבעו כי צרכן ישראלי משלם בחודש עמלות עו"ש בגובה נמוך מזה של כרטיס לקולנוע.

* היכן עומד החוק? נכון לעכשיו ירד הנושא מהפרק, אם כי היוזמים, בהם ח"כ כרמל שאמה, מבטיחים לשוב ולהעלותו בעתיד ואף לשנות את התמונה.

- הגבלת פרסומות למזון ומשקאות לקטינים:

ח"כ רוחמה אברהם הגישה הצעת חוק לקביעת כללים לפרסומות של מזון ומשקאות לקטינים, כך שלא ניתן יהיה לפרסם כל סוג מזון בכל שעה.

* היכן עומד החוק? צוות בין משרדי של התמ"ת והבריאות ניסח כללים לפרסום מזון בריא בטלוויזיה, וגובשה טיוטה ראשונית. בזמנו, אגב, הגישה ח"כ נוקד הצעת חוק ברוח דומה שעברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת - אך לא שרדה את הקדנציה הבאה.