להלן תסריט דמיוני (או שלא): מחיר ליטר מים במדינה הגיע יום אחד ל-20 שקל. שישיית מים מינרליים כבר עולה כמעט 100 שקל. כולם מדברים על כך שהמחיר מטורף ולא הגיוני, אבל כל הנתונים האובייקטיבים תומכים לגמרי בעליית המחירים - אין היצע מים חדשים, אי אפשר (כמעט) לייבא מבחוץ, התוכניות להגדלת הכמויות תקועות בצנרת הביורוקרטית, והמשקיעים - שהבינו את פוטנציאל השוק במחסור מול ביקושים קשיחים - ממשיכים לקנות ולהעלות מחירים.
מצוקת המים - המוצר הכי בסיסי שמדינה צריכה לספק לתושביה - כובשת כמובן את הכותרות ומכריחה את הממשלה להציף פתרונות (תרתי משמע). משרד התשתיות מבטיח להזרים עוד היצע לשוק - אבל לכולם ברור שזה ייקח שנים. לדאבון שר התשתיות ושל הציבור הרחב והצמא, הדרישה ממשרד האוצר להקלות - במיסוי, במענקים לרכישת מים ועוד - נתקלת בתשובה הקבועה שמדובר בתמריץ שיעודד עוד ביקושים ורק יגרום למחירי המים להוסיף לעלות.
בית הוא משאב חיוני
לא מדובר במים או בקמח, אבל גם קורת גג היא משאב חיוני ובסיסי שכל אזרח מוכרח לצרוך. מי שמבין שכשמחיר ליטר מים בישראל יגיע ל-20 שקל יברחו מפה אנשים למקום שיספק להם מים בזול, צריך לחשוש ממה שעלול לקרות - אם לא היום אז מחר - במקום שבו מחירי הדירות כבר חצו את רף מיליון השקלים בכל רצועת מגורים שיכולה להציע לתושביה גם תעסוקה וחינוך (שלא מספקים מצדם הכנסה מספקת למחיר כזה).
רק שלמגינת לבם של הזוגות הצעירים, אפילו שר השיכון כבר מיישר קו ומתקשה לצפות לצניחת מחירים בקרוב - כי היצע הקרקעות ודירות מינימלי ותוכנית השיווקים של המשרד איטית בהרבה במבחן המציאות, כי הפתרונות וההיצע שהזרימו קבוצות הרכישה דועכים בהדרגה בעקבות הקשחת התנאים, כי תשומות הבנייה רק יעלו (בעיקר בשל המחסור בעובדים), כי ההליכים הביורוקרטיים הפכו לאיטיים ומבוהלים עוד יותר מאז נחשפה פרשת הולילנד ו"נקברה", לפחות זמנית, הרפורמה בתכנון, וכי משרד האוצר ממהר להגדלת הסיוע בעזרת מיסוי או מענקים, שבעבר כבר הוכח שזורמים ברובם לכיסי הקבלנים וגורמים לעליית מחירים בגובה הסבסוד.
גם התקוות שתלו חסידי הבועה במשקיעים הרבים, שבאו בהמוניהם בעיקר כדי לעשות סיבוב מהיר (הם לא פה בשביל תשואה חודשית בשיעור 3%), לא יכולות להתרומם ביום אחרי שנגיד בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ברמת 1.5% - שמשמעותה תשואות אפסיות להשקעות חסרות סיכון ומנגד מיתרגמת לתשלום ריבית אפסית למי שלקח משכנתא צמודה לריבית הפריים. נסו לשכנע משקיע שמחזיק דירה להשקעה שיש לו חלופה ראויה בחוץ.
בממשלה התעוררו בזמן
נחזור רגע לתסריט הדמיוני. העובדה שהוא כנראה לא יתממש נובעת מכך שבממשלה התעוררו בזמן (או מעט אחריו) ויצרו את הפתרונות שהגדילו את ההיצע משמעותית. לא של "קרקע למים" - כי גם מים צריכים לנוח על קרקע - אלא מים של ממש, באמצעות גיוס הסקטור הפרטי להקמה של מתקני התפלה ענקיים בחדרה, באשקלון ועוד.
אבל משום מה, רק כשמדובר במים, בכבישים, ברכבות או במחנות צה"ל המדינה כבר הבינה שמכרזי ה-B.O.T (היזם בונה עבור המדינה, מתפעל את הפרויקט על פני כמה שנים ואז מחזיר אותו למדינה) הם הדרך האופטימלית למלא את המחסור.
זה ייקח אולי עוד מעט זמן, אבל יגיע היום שבו המדינה תבין שהיא חייבת לספק לתושבים גם דירות - לא בחינם, לא בסטנדרט יוקרתי, אבל כאלה שניתן לגור בהן בכבוד. הן יתאימו לשכבות החלשות יחסית (גם את המים המותפלים לא ישתו כנראה בהרצליה פיתוח או בסביון), אבל זהו בדיוק מטרתו של הדיור הציבורי - שכבר אבד ואיננו בישראל של היום.
העובדה שהמדינה היא בעלת רוב הקרקעות מאפשרת להקים פה מפעל ענק של פרויקט B.O.T של דירות לשכירות.
הרי יזמים בעצמם לא מקימים פה פרויקטים להשכרה, למרות כל תמריצי המיסוי שניתנו פה במרוצת השנים, בשל התשואה הנמוכה שהם צפויים להניב לבסוף. אבל פרויקט B.O.T, שמבטיח להם מראש את ההכנסה הקבועה (המדינה פשוט נוטלת על עצמה את אלמנט הסיכון למקרה שיהיו דירות ריקות), יביא בוודאות את קבלני הביצוע - בדיוק כמו שהם באים להקים כבישים או את עיר הבה"דים בנגב.
כפר סטודנטים
לאמתו של דבר, מכרזים כאלו - של בעל קרקע, שהוציא מכרז B.O.T להקמת דירות בזול, כבר נעשו פה.
ב-2007 חנכה האוניברסיטה העברית כפר "סטודנטים" שכולל 1,500 מיטות ב-9 בניינים. אפריקה ישראל ומנרב הקימו עבורה את הפרויקט, האוניברסיטה התחייבה לתפוסה בשיעור 93% במשך 10 חודשים (50% בחודשי הקיץ) ובעוד 25 שנה הקרקע והדירות יחזרו לבעלות האוניברסיטה. כיום מקימה שיכון ובינוי פרויקט דומה באוניברסיטת תל אביב - 8 בניינים שיכילו 2,300 מיטות.
האוניברסיטאות פשוט הבינו לפני כמה שנים שיזם פרטי יעשה מהר וטוב יותר את מה שלהן קשה אבל הן מוכרחות לעשות; מעבר לכך, הקרקעות כבר היו בידיהן ולא היה ניתן לגזור עליהן קופון (קרקעות ציבוריות); בנוסף, לכולם ברור שלא מדובר בפתרון של קבע, וכל סטודנט מעדיף לעזוב די מהר את "ברירת המחדל" שמציעים המעונות.
זה יכול לעבוד גם ברמה של מדינה. במקום לשווק קרקע - המדינה תציע ליזם פרטי לבנות עבורה פרויקט "עממי" כמעט ללא סיכון, עם תשואה ותפוסה מובטחים מראש. מי שבנה ככה מעונות ואפילו בית סוהר יוכל לבנות ככה גם דירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
