בני שטיינמץ גרסת שוק הכרמל

הדינמיקה הזאת מוכרת מעשרות שביתות מורים. המו"מ מתקיים אל תוך הלילה, כמעט על הכל הוסכם, אבל לפנות בוקר יש פיצוץ. צד אחד קם מהשולחן ומאיים לעזוב את המו"מ אם לא יקבלו את דרישותיו. אחרי שעה הוא חוזר ובחמש לפנות בוקר מושגת הסכמה. בשבע נפתחות מהדורות החדשות עם ההודעה: "יש לימודים".

הסדר החוב של סקורפיו הוא גרסת שוק ההון לשביתות הללו. בני שטיינמץ, מיליארדר בקנה מידה עולמי, מתנהג כמו מוכר עגבניות בשוק ומתמקח עם מחזיקי האג"ח עד הרגע האחרון, תוך שהוא מנסה לכופף את ידיהם על חשבון ציבור החוסכים. סלע המחלוקת הנוכחי: 11 מיליון דולר.

אנשי שטיינמץ, יחצ"נים, עורכי דין, ושאר נושאי תפקידים מטעמו מאיימים לאורך השבוע האחרון על מחזיקי האג"ח כי זו "ההצעה האחרונה בהחלט של בני והצעה ראויה מאוד". אם לא יקבלו אותה יוותר שטינמץ על סקורפיו, ומצידו שמחזיקי האג"ח ייקחו אותה לעצמם וישברו את הראש.

על מה הוויכוח? על הניסיון של שטיינמץ לעשות עוד כיווץ קטן ולכפות על מחזיקי האג"ח את מה שהוא לא מעז לדרוש מבנק הפועלים: הורדת ריבית וויתור על ריבית שוטפת ל-30 חודש. מחזיקי האג"ח, ובצדק, לא נכנעו ללחץ.

כעת נסוג שטיינמץ מהדרישה, ומוכן לשלם את הריבית במלואה, אבל יש לו דרישה חדשה: לדחות את התשלום המלא עד שנת 2019 כי לסקורפיו יש "בעיה תזרימית" (אנחנו מדברים, להזכירכם, על 11 מיליון דולר). האם שטיינמץ באמת יפוצץ את המו"מ על סכום כה קטן (מבחינתו)? לא סביר. אם כך מדוע הוא מתמקח על 11 מיליון דולר? לא ברור. אולי מדובר בשיטת "מצליח", הרי מה יש לו להפסיד. במקרה הטוב, הוא יקפל את המוסדיים, ובמקרה הרע ייסוג שוב וישלם. שוק הכרמל במיטבו.