3 שעות ו-44 דקות - זה הזמן הממוצע ביממה שבילה הישראלי בצפייה בטלוויזיה בשנת 2009. מדובר ב-2 דקות יותר מהזמן שבילתה משפחת כהן מול המסך שנה קודם - כך עולה מהדו"ח השנתי העולמי, One Television Year in the World, שמפיקה חברת EuroData - Mediametrie מדי שנה. מדובר על דו"ח רשמי הכולל נתונים מ-89 מדינות ב-5 יבשות שונות.
הנתונים משקפים דרכי והעדפות צפייה של כל הגופים הרשמיים המנתחים צפייה סביב העולם, ובהם גם הוועדה הישראלית למדרוג בראשותה של ד"ר יפעת בן-חי-שגב.
למרות ההספדים המושמעים על הטלוויזיה, לאור ההתפתחות של מסכים אלטרנטיביים כמו המחשב או הסלולר, המחקר מוכיח כי היא מושכת יותר ויותר מתשומת-לבנו.
בשנים האחרונות אזרחי העולם צופים יותר ויותר בטלוויזיה. זמן הצפייה הממוצע העולמי עלה משנת 2004 בהדרגה ב-9 דקות. כיום, 3 מיליארד בני אדם סביב העולם חשופים לתוכן טלוויזיה - המספר הגבוה אי-פעם.
הדו"ח מראה כי זמן הצפייה הישראלי גבוה מהממוצע העולמי. בעוד האדם הממוצע צופה 192 דקות בממוצע ביום - אזרחי ישראל מבלים 224 דקות מול המסך.
צופה הטלוויזיה הישראלי דומה בדפוסי התנהגותו לצופה האירופאי, יותר מלבני-דודיו במזרח-התיכון. ממוצע הצפייה במזרח-התיכון - כולל ישראל - עומד על לא פחות מ-4 שעות ו-34 דקות ליום.
עדיין, אנשי המרחב הערבי צופים פחות מהאמריקנים. בצפון אמריקה נרשמה בשנת 2009 צפייה של 4 שעות ו-35 דקות, 3 דקות יותר מאשר ב-2008.
הדמיון של הישראלים לאירופאים לא מתבטא רק בזמן הצפייה אלא גם באופי הצפייה. מפילוח של 10 התוכניות הנצפות ביותר בכל אחת מהמדינות הנחקרות עולה כי הז'אנר המתוסרט (Fiction) - תוכניות הדרמה והקומדיה הבדיוניות - הוא השולט. ז'אנר זה תופס 42% מנתח הצפייה, אולם הוא נחלש לעומת 2008 ב-3%. בישראל לעומת זאת, כמו בבריטניה למשל, הריאליטי הוא המלך.
בשנת 2009 הז'אנר הנצפה ביותר בישראל היה הבידור, עם 60% מהתוכניות הנצפות ביותר, כשהחלק העיקרי הוא הריאליטי. המגמה הזו ממשיכה גם במחצית הראשונה של שנת 2010, כאשר 4 מתוך 10 התוכניות הנצפות לשנה זו עד כה הן תוכניות ריאליטי, ובראשן "האח הגדול", אשר על-פי נתוני הוועדה למדרוג עדיין מובילה השנה את הצפייה עם רייטינג של 31.5% בממוצע. הסדרות תופסות בשנת 2010 רק 10% מהצפייה.
"האח הגדול" שומר על כוחו גם בקנה-מידה עולמי, כמו יתר מותגי הטלוויזיה החזקים. תוכנית הריאליטי של אנדמול ההולנדית מופיעה ברשימת 10 התכניות הנצפות ב-5 מדינות ברחבי העולם. "הישרדות" היא אחת התוכניות המובילות ב-4 מדינות. המותג החזק ביותר הוא כנראה גירסת-האם של "נולד לרקוד", שירדה מהמסך הישראלי, שמובילה ב-11 מדינות, ואחריה תוכניות ה"איידול" למיניהן ("כוכב נולד"), שמובילות ב-10 טריטוריות.
גם האירוויזיון חזק ונמצא ברשימת 10 המשדרים הנצפים ביותר ב-14 מדינות, ובראשן שבדיה, שם התוכנית היתה הנצפית ביותר. גם בישראל המשדר ששודר בערוץ 1 ניצב בעשירייה הגדולה, עם רייטינג של 21.1%. התוכנית הנצפית ביותר בעולם בשנת 2009 היתה "האוס", בה צפו 81.8 מיליון בני אדם.
הברודקאסט כמדורת השבט
ישראל שונה מיתר העולם במגמה נוספת. בעוד בכל העולם כוח ערוצי הברודקאסט יורד באופן תלול, בישראל הוא ממשיך להתחזק. "אם ישראל דומה לעולם בגידול בזמן הצפייה ובחדירת טכנולוגיות מתקדמות, פה היא שונה. הברודקאסט עדיין חזק", אומרת ד"ר יפעת בן-חי-שגב, מנכ"לית הוועדה למדרוג.
"לדעתי, פה נכנסים גורמים סוציולוגיים ותרבותיים. הזירות שבעבר היוו את הזירות העיקריות לשיח ציבורי, הכיכר והכנסת, ירדו מכוחן והטלוויזיה נכנסת לוואקום סוציולוגי-פוליטי, ולכן זה מסביר מדוע התוכניות שזוכות לשיא הרייטינג קשורות לטבורה של החברה הישראלית. כמו 'האח הגדול'", היא אומרת.
באשר להתחזקות הריאליטי, לדברי בן-חי-שגב הדבר דווקא מראה על "פיגור" אל מול העולם. "אני מעריכה שזה יחזיק עוד שנה או שנתיים בישראל, אחרי זה נדביק את יתר העולם", היא אומרת. "יש פה גם עניין של ותק הטלוויזיה, אסור לשכוח שאנחנו תרבות טלוויזיה צעירה יותר".
המחקר מספק גם מבט ראשון על השינוי הדרמטי ביותר שעובר על עולם הצפייה בטלוויזיה, והוא התהליכים הטכנולוגיים שעוברים על הקהל. על-פי החברה החוקרת, תהליכים אלה הם מהגורמים לצפייה הולכת וגוברת בטלוויזיה, לצד התפשטות המדידה ועלייה בכמות הערוצים ובאיכות התוכן.
עולם דיגיטלי
על-פי המחקר, מספר המדינות שכיבו את השידור האנלוגי ועברו לשידור דיגיטלי הוכפל ביחס לשנת 2008, ועומד כעת על 8 מדינות. מספר המדינות שמודדות צפייה נדחית עמד בשנת 2009 על 8 מדינות. עד שנת 2012 המספר כמעט ישלש את עצמו ויעמוד על 22 מדינות, ובהן ישראל שכבר החלה בתהליך הסבת מערכת המדידה.
נתוני נילסן לרבעון השלישי לשנת 2009 מצביעים על גידול של כ-22% בזמן הצפייה הנדחית ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, כש-2/3 מהצפייה הנדחית בעולם מתבצעת בתוך 48 שעות מזמן השידור המקורי.
לידי "גלובס" הגיע גם נתון של סקר שנערך עבור הוועדה הישראלית למדרוג ונוגע לשנת 2010. מהסקר עולה כי ל-34.5% מהציבור הישראלי יש נכון לרבעון האחרון אמצעי צפייה נדחית, זאת עוד לפני מבצעי המונדיאל שנערכו באחרונה. על-פי הסקר העולמי, 70% מבעלי הממירים המקליטים מדלגים על פרסומות ומקליטים בעיקר דרמות וסרטי תעודה.
גם סוגי המקלטים השתנו. באנגליה למשל נרשם בשנת 2009 גידול של 400% במספר מקלטי ה-HD בהשוואה לשנת 2006. נתונים דומים נרשמו גם בגרמניה ובצרפת.
מהסקר הישראלי עולה כי 50% מהבתים בישראל מחזיקים כיום LCD או פלזמה נכון לרבעון הראשון של שנת 2010 (לא כולל "מבצעי המונדיאל"). זאת לעומת כ-26.2% ברבעון 4 2008. לפחות ל-20% מהבתים בישראל יש היום ממיר HD.
מפה
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
