להחזיר את צה"ל למדינה

צה"ל הוא מקום אידיאלי למי שמבקש לחמוס את הקופה הציבורית לטובת כיסו הפרטי. זהו ארגון גדול מאוד, שהפיקוח עליו הוא מהשטחיים ביותר בשירות הציבורי.

ההיבטים הכלכליים והפיננסיים נמצאים גם הם תחת מטריית הצבאיות, כמעין חלק ממכונת המלחמה. יש לוחמים ויש אנשי מינהלה - אבל כולם קצינים או חיילים, כולם אנשי קבע, כולם לובשי מדים ועונדי דרגות, ומשום כך ההתייחסות אליהם כמעט שווה.

הצבא אצלנו, אולי גם במדינות אחרות, הוא כמעט מדינה בתוך מדינה - או, אם תרצו, מדינה מחוץ למדינה. לצבא יש חוקים משלו, משטרה משלו, והוא שופט את עצמו.

הצבא רחוק מהעין

באופן עקרוני, כל זה לא חל על עבירות פליליות, שנשפטות בבתי משפט אזרחיים גם כאשר הנאשמים הם אנשי צבא. אבל שוב - מישהו צריך להגדיר אם עבירה מסוימת היא פלילית אזרחית או עבריינית-צבאית.

והמישהו הזה בדרך-כלל בא מתוך הצבא עצמו, אם זה הפרקליט הצבאי הראשי ואם זה קצין בכיר אחר. מטבע הדברים, הצבא נוטה להשאיר עניינים מסוג זה תחת שיפוטו. הסיבות לכך הן שונות ובעצם לא משנות, מה שחשוב זה המצב הנתון.

אבל הבעיה מתחילה עוד הרבה לפני שמגיעים לבית המשפט. בשביל להגיש כתבי אישום, צריך לעלות על מעשי העבריינות ועל העבריינים עצמם. בתחום האזרחי, עושה את זה המשטרה. בתחום הצבאי גם - אבל לא כדבר טבעי ומובן מאליו, אלא רק לאחר שהצבא נתקל בבעיות, ואז הוא פונה למשטרה.

באופן כללי, המצב הוא שהצבא ואנשים נמצאים רחוק מעינה של המשטרה, ורחוק מהעין זה כידוע רחוק מהלב, ובמקרה זה מתשומת-הלב.

אין רישום? אין פיקוח?

הפרשה שנחשפה לאחרונה (ב') היא אופיינית. השורה הפלילית התחתונה שלה היא שכמה אנשי קבע חברו לקבלנים במבצע הונאה, שבמסגרתו קציני ההנדסה שילמו עשרות מיליונים לקבלנים תמורת שימוש בציוד שהיה כביכול שלהם - אבל למעשה היה ציוד של הצבא.

הפרשה הזאת, אנחנו למדים מהתקשורת, נמשכת כבר כמה שנים. באופן טבעי עולה תמיהה גדולה: הכיצד אפשר לשלם כסף על שימוש בציוד שהוא בבעלות צה"ל? איך מלכתחילה אפשר לבצע מעשה כזה? אין רישום של כלי עבודה? אין פיקוח?

התשובה היא חיובית לשתי התמיהות - יש פיקוח ויש רישום, אבל הם צבאיים, וזה אומר שהם לא ממש קיימים. מדובר בגוף כל-כך מסורבל, כל-כך לא מאורגן, כל-כך בלתי מנוהל - שכל הכללים והרישומים שבעולם לא יכולים להיות אפקטיביים.

מה שצריך ללמוד מהפרשה הזאת הוא שזה כנראה רק קצהו של קרחון דק ועמוק מאוד. יש בצבא הגדול הזה קופות כסף ענקיות מצד אחד, ופיקוח דליל מצד שני, מה שממש מזמין שחיתויות ומושחתים.

מי שגילה את הפרשה היתה משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח), גוף חובבני למדי ומאוד לא מנוסה. על כמה פרשיות עברייניות מצ"ח הבלתי מנוסה לא עלתה? האם לא הגיע הזמן להפסיק את האנכרוניזם ולצרף את הצבא למדינת ישראל ולמערכת אכיפת החוק שלה?