שוק הביטוח והחיסכון הפנסיוני, כמו גם שוק ביטוחי הבריאות, מרכזים את עיקר העניין בתחום הביטוח בשנים האחרונות, כשעסקי הביטוח הכללי נמצאים הרחק מאחור. במספרים, מדובר בנתח של 44% מהפעילות הכוללת של חברות הביטוח הנובעת מעסקי הביטוח הכללי, 44% מביטוחי החיים וכ-12% מביטוחי הבריאות והסיעוד (נכון ל-2009). לדעת רבים, הפער בין התחומים הללו קיים לא רק בעניין שהם יוצרים, אלא גם במידת התחכום של חברות הביטוח.
"בתחום הביטוח הכללי, בניגוד לתחומי ביטוח הבריאות והביטוח הפנסיוני, שוק הביטוח הישראלי מאוד לא מתוחכם. הוא מאוד מסורתי, שוקד על שמריו ואין חדשנות גדולה", אומר עודד חיימוב, מנכ"ל ומבעלי סוכנות הביטוח לידרים, כשהוא מכוון לפעילות של חברות הביטוח בביטוחים הכלליים, בעיקר המיוחדים והפרטניים (כלומר, לא ביטוחי הרכב והדירות). "החדשנות בביטוחים הכלליים באה מצידם של היועצים, כשהרבה פעמים אנו בונים את המוצר - הביטוח - ישירות מול המבטח בחו"ל, וחברת הביטוח המקומית נותנת רק את הפרונטינג", טוען חיימוב. "פעמים רבות אנו תופרים את הפיתרון ללקוח".
לידרים הינה חברה פרטית שנמצאת בבעלות מספר מעובדיה, נוסדה ב-1995 ומאז היא פועלת בכל ענפי הביטוח. היא גם השותף הישראלי ברשת העולמית של ASSUREX GLOBAL - ברוקר ביטוח עצמאי מוביל בעולם. הסוכנות נמנית על השורה הראשונה של יועצי הביטוח בתחום הכללי בביטוחים עסקיים ומורכבים, ובמסגרת פעילותה פועלת רבות מול גופי ביטוח זרים, בין אם בשיתוף חברות הביטוח המקומיות ובין אם עצמאית. מבחינה זו, היא מספקת זווית ראייה מעניינת על שוק הביטוח.
- אתה מזהה השפעה על שוק הביטוח הישראלי אגב המצב הגיאופוליטי?
חיימוב: "הכניסה ל-OECD והמעבר למועדון המשקים המפותחים משפיעים לחיוב על מצב שוק הביטוח הישראלי בעולם, וזה משפיע על היכולת לקנות ביטוח לגופים ישראליים. המגמה הזו מרחיבה את מעגל המבטחים המוכנים להציע ביטוח בישראל, כשהמבטחים וגם מבטחי המשנה שכבר פועלים בישראל מוכנים לתת יותר CAPACITY (קיבולת ביטוחית, ר.ש.) לשוק המקומי. כמו כן, החוסן הכלכלי של ישראל מציב את אותה בעמדה טובה בהרבה מאשר אירופה. ואיפה שהמצב הכלכלי יותר טוב, יש פחות תביעות ביטוח, ואיפה שיש פחות תביעות יש יותר קפסיטי. מרגישים את זה גם בתחומים שהיו בעבר מבודדים, כגון ביטוחים לבתי השקעות ולמוסדות פיננסיים".
השוק יורד - יותר מעילות - יותר תביעות
לידרים מתמחה במספר תחומים: ביטוחים פיננסיים לנושאי משרה, דירקטורים, אחריות מקצועית וכו'; ביטוחי תעופה (מבטחת כמעט את כל המטוסים הפרטיים בארץ); תשתיות, כולל פרויקטי ההתפלה כגון אשקלון, חדרה ושורק, וגם פרויקטים בקפריסין, בארה"ב ובאפריקה; אנרגיה - מטפלים בקבוצת דלק בפרויקט ים-תטיס ותמר (מגה פרויקטים); ועוד שורת תחומים.
- בשנים האחרונות נוצר בישראל כשל שוק של ממש בתחום ביטוחי האחריות המקצועית של בתי השקעות ומנהלי תיקים. מאז, השוק המקומי יישר קו על רמת מחירים גבוהה בהרבה מהעבר, כשגם בעולם יש מגמה שכזו. מהי להערכתך המגמה העתידית בביטוחים אלו?
"כשל השוק הזה נפתר כבר, ויש כיום היצע מספיק של חברות הפועלות בתחום. בעיקרון לא צפויה בעיה במציאת ביטוח, אלא אם מדובר בגוף בעייתי עם ניסיון תביעות רע. בסך הכל, יש היצע סלקטיבי כשעושים חיתום פרטני לכל גוף. גופים טובים עם מערכי בקרה טובים, מוצאים ביטוח במחיר נוח. אבל בהחלט לא כולם".
חיימוב מספר כי "טיפלנו כסוכנים בתביעה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בישראל - נגד פריזמה - שנסגרה ללא מעורבות ביהמ"ש תוך חצי שנה, בסכום של כמה עשרות מיליוני דולרים. ברגע זה אנחנו מטפלים ב-135 תביעות בנושאי משרה ודירקטורים בחברות ציבוריות, מדווחות ובתי השקעות בישראל. מתוך אלו, ב-17 יש בקשות להכיר בתביעה כייצוגית, וארבע תביעות נוגעות לפרט מטעה בתשקיף".
כלומר, ישנה מגמה ברורה של גידול בתביעות בתחום - המורגשת כבר כמה שנים ונראה שהיא כאן כדי להישאר, "ביחס ישיר לשוק ההון - כשהשוק טוב מספר התביעות יורד, ובדומה, בשוק יורד יש יותר מעילות".
"כתוצאה מהמשבר הכלכלי הגיעו הרבה מאוד תביעות, בעיקר מבעלי אג"ח בחברות מדווחות וציבוריות, או מלקוחות של בתי ההשקעות", מספר חיימוב. "זה היה טריגר מאוד חזק. אבל, אנו בהחלט רואים פה תהליך שהולך יותר לכיוון הליטיגציה הנהוגה בארה"ב ופחות לכיוון המזרח הרחוק, במסגרתו אנשים מעוניינים לתבוע, ועוה"ד מוכנים לעבוד על בסיס הצלחה בתיקים עבור כל דבר שניתן לתבוע בגינו, ותמיד נושאי המשרה בחברות הרלוונטיות ישורבבו לתביעה. אנחנו רואים הרבה 'קופי-פייסט' בתביעות בנושאים הללו. מספר התביעות והיקפן גדל".
- ביטוחים אלו נעשים בקשר הדוק עם מבטחי משנה בחו"ל. איך תופסים בחו"ל את המצב בשוק המקומי, אגב כמה פרשיות מתוקשרות בענף הפיננסים בחודשים האחרונים?
"המבטחים מחו"ל מכירים היטב את החקירות של רשות ני"ע ואת הבדיקות שעושה משרד האוצר, ומבחינתם דווקא מדובר במחיר שיש לשלם מאחר שהדבר יביא לסדר בשוק ההון המקומי בטווח הארוך".
- אנו רואים גם גידול בענישה אזרחית באמצעות קנסות, בעיקר על עבירות מנהליות ושאינן פליליות (לפחות מבחינת ההוכחה). יש לזה השפעה בתחום ביטוחי האחריות המקצועית?
"זה הולך להיות מורכב יותר. הרשות תוכל להטיל קנסות כבדים יותר ואלו אינם ברי ביטוח, אם כי הוצאות משפט כן נתונות לכיסוי. בכלל, המודעות לביטוחי אחריות מקצועית ונושאי משרה ודירקטורים גדלה, וגם הצורך בהם. ודאי אם תתקבל הצעת החוק לייעול הליכי אכיפה ברשות ני"ע, שהולכת לקראת אכיפה נוקשה יותר מהקיימת".
- איך מצב ביטוחי נושאי המשרה ודירקטורים (D&O), בהסתכלות על הצרכים של הלקוח - נושא המשרה בחברות העסקיות?
"בגדול, חברות חייבות להיערך לכניסת תקנות סרבנס-אוקסלי ולהתאים את הפוליסה אליהן. זה סיפור גדול וחשוב כיום. סמנכ"ל הכספים והמנכ"ל חותמים אישית על הבקרות על התהליכים, ועל מידת האפקטיביות שלהן, וזה יוצר אחריות שיש להגדיר את גבולותיה מבחינת הביטוח. גם בחברות החזקה יש חשיפה בנושאים אלו לכל החברות בקבוצה. זו חשיפה גדולה ביותר של בעלי התפקידים בחברה, שאחראים על כך אישית".
הגז שנמצא בישראל, מבוטח בחו"ל
בתקופה האחרונה ישנו תחום פעילות שזוכה לעדנה בישראל - תחום האנרגיה.
לדברי חיימוב, "זה תחום ביטוח מאוד מורכב, הדורש המון ידע בעבודה מול בנקים זרים שעושים מימון, והם שקובעים את התנאים. אתה מסכם איתם היום על ביטוח שייעשה בעוד שנתיים-שלוש, ואסור לזוז ממנו, אחרת הפרויקט עוצר".
הוא מוסיף, כי "את הביטוח לפרויקטים כאלו ניתן לעשות רק בחו"ל, כשלחברות ביטוח בישראל אין את היקפי הכיסוי הנדרשים, והן עדיין צריכות לצבור ניסיון בתחום זה".
אפרופו קידוחי גז, ואולי גם נפט, מה ניתן ללמוד מבחינה ביטוחית ממקרה הדליפה של BP במפרץ מקסיקו, וכיצד המקרה הזה משפיע על תעשיית הביטוח?
"הנזק של BP צפוי להסתכם במיליארדי דולרים, אבל לא כולו מבוטח. BP לא עשתה ביטוח חיצוני אלא ביטוח עצמי.
"עם זאת, למרות ששוק הביטוח כמעט ולא נפגע מהאירוע הזה, כי BP היא זאת שנושאת בעיקר הנזק ככל הידוע, הרי שהמחירים בשוק עלו בסדר גודל של כ-30%, ובחלק מהתחומים - כגון כיסוי לתקלה בתוך באר והחזרת שליטה בבאר וקידוח מחדש - המחירים לביטוח לקידוח במים עמוקים אף זינקו בכ-400%.
"ההסבר של שוק הביטוח העולמי הוא, שלמרות שלא נשאו בנזק, הם כרגע מבינים יותר טוב את החשיפה".
- מה מלמד אותנו מקרה BP על פוטנציאל הנזק בישראל?
"מה שקרה במפרץ מקסיקו לא יקרה פה, כי כאן מדובר בסיכון הרבה יותר פשוט של גז ולא נפט. סיכוני זיהום לא קיימים בגז".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.