פצצה חכמה

בעלי חיים שמנסים לשרוד במלחמת-הקיום של הטבע, יעמדו במרכז הפרק הראשון של הסדרה המופלאה הזאת - מבית היוצר של ה-B.B.C. לא צריך להיות איזופוס, קרילוב או לה-פונטיין (שלושתם אגב, אהבו מאוד להשתמש בדימויים מעולם החי) כדי לערוך הקבלה, אינסטינקטיבית כמעט, בין מאבקם של מינים שונים להישרדות, לבין מלחמת ההישרדות של הערוץ הראשון, ש-LIFE, אמורה להיות אחת מהפצצות החכמות שלו.

מדובר בסדרה שהמילה "הפקת-ענק" עבורה, תהיה בבחינת לשון המעטה: 3,000 ימי צילום, טכניקות צילום חדשניות ו...אורנה בנאי אחת.

הקריינות של בנאי נותרה עלומה מבחינתי: מצד אחד, אין לפקפק בהתלהבותה ובקשר הרגשי שלה אל הנושא.

מצד שני, מבחינתי קריינים של סרטי טבע נמדדים לפי "סולם דיוויד אטנבורו", כלומר, עד כמה הם קרובים להגייה המוקפדת לעילא של הסר.

אפרופו בנאי, הרי שיוסי בנאי המנוח היה קריין שכזה, גם אלכס אנסקי יבדל"א, היה מספק את הסחורה. לאורנה בנאי אני עוד צריך להתרגל, אבל הי, אולי זה רק אני ואולי בכלל לא צריך כאן קריינות.

התמונות מהפנטות דיין (במיוחד אם צופים בשידור בערוץ 511 באיכות HD).

החיים מחוץ לארון

"אמא ואבא, יש לי משהו לספר לכם", ו' 21:20, ערוץ 2

מי שנהנה מההתרסקות של עדי אשכנזי שגררה החלטה שלא לשבץ עוד סדרות חדשות במקביל לשידור משחקי המונדיאל, הוא אסי עזר שסרטו המרגש יוקרן במשבצת המשונה של "אחרי היומן" בערוץ 2. למה משונה? כי מצד אחד היא בלתי נגישה לקהלים מסוימים: דתיים מסורתיים, או סתם מי שנוהגים לצאת בערב שבת. מצד שני, היא מעצבת את שיחות הסלון של סוף השבוע.

זה יכול להיות המערכון התורן של "ארץ נהדרת", או, במקרה דנן, סיפור היציאה מהארון של צעירים הומוסקסואלים והיחס שלו הם זוכים ממשפחתם הקרובה. לטעמי המקרים המעניינים יותר בסרט, הם לא לאו דווקא המקרים שבהם מתנערת המשפחה מהבת או הבן (כמו האב שרואה בפציעה של בנו בירי ב"בר נוער" עונש על נטייתו המינית), או מצעד המפורסמים (מיקי בוגנים, אביעד קיסוס, רונה קינן, גל אוחובסקי ועוד) שמשחזר את רגע היציאה מהארון, אלא דווקא המקרים שבהם ההורים מגלים פתיחות לכאורה, מכריזים כמס שפתיים או כמשאלת לב, שרק אושרו של ילדם לנגד עיניהם, ובכל זאת, משהו בתוכם נשבר.

הם יאמרו, בצדק, שהם מעדיפים בן הומו מאושר על פני סטרייט אומלל, אבל לא ישלימו את המשפט ב "אבל הלוואי שהיה סטרייט מאושר", למרות שחלקם לפחות מרגישים כך.

הון זיכרון

"למעלה", ש' 11:00, 16:38 (שידור ראשון בשישי 21:00) "יסבבה"

יבורך מי שהגה את פרויקט האנימציה הזה שבמסגרתו ישודר כמעט כל סרט אנימציה מקלאסיקות של דיסני, דרך קלאסיקות מעודכנות יותר כמו "מי הפליל את רוג'ר ראביט" ועד ללהיטי התלת-ממד של השנים האחרונות.

הפתיחה של "למעלה" מזכירה (אפרופו ממשילי המשלים מהקטע הראשון) עד כמה מחליפה ההנפשה את משלי בעלי החיים של פעם, כתחום שמקל על היוצר להעביר מסרים חריפים דרך דמויות רכות: קשיש ניו-יורקי בעיר הגדולה, מנסה להילחם על חלקת האלוהים הקטנה שלו שמגוננת על רכושו היחיד - הזיכרונות, כנגד כרישי נדל"ן חמדניים (איך שגלגל מסתובב: פעם היו אלו הרוסים, אחר כך המוסלמים או ברוני הסמים של קולומביה והיום אלו הנדל"ניסטים בתפקיד "הרעים"). תוכנית הימלטות נועזת של הקשיש מצו המורה להרחיקו לבית אבות (סוג של כתב האשמה כלפי, ובכן, כולנו) פוגשת נער צופים טרחן בדיוק ברגע הלא נכון, ומכאן מתחיל מסע הרפתקאות קסום ונועז, שיהפוך כל צופה לילד.