יזהר שי יזמים צעירים

האם לא הגיע הזמן למסד את לימוד היזמות, כחלק מהכשרתו של הדור הבא של ההיי-טק הישראלי

לפרופ' עוזי דה-האן, ממובילי "ביזטק", תוכנית היזמות הארצית לסטודנטים, התשובה ברורה. דה-האן, פרופסור ליזמות ולניהול אסטרטגי בטכניון ויו"ר המרכז ליזמות וחדשנות ע"ש ברוניצה, מספר על מבקרים שמגיעים אליו מרחבי העולם, כדי לנסות להבין את רוח היזמות הישראלית: "הטכניון שוקל לחייב סטודנטים להנדסה ללמוד יזמות. כדי לשמר את היתרון התחרותי של מדינת ישראל בהיי-טק, עלינו לחנך את הסטודנטים שלנו ליזמות ולחדשנות. בניגוד למדינות כמו ארה"ב, סין והודו, בהן מלמדים יזמות באוניברסיטאות, בישראל התחום הזה אינו מפותח עדיין".

אבל, כמו שהוכיחה קבוצת יזמים צעירים, תלמידי כיתה ט' מקדימה, אין צורך לחכות עד לאוניברסיטה. הם המציאו ארטיקים מיוחדים, שהמקל שלהם חלול ומכיל בתוכו מגבון לניגוב הפנים והידיים. במסגרת הפרויקט הארצי של "יזמים צעירים", הם הקימו חברה בשם "פנדה", גייסו כספים ומינו בעלי תפקידים.

אחרי התגבשות הרעיון למוצר, הם ערכו סקרי שוק ובחנו מספר חלופות. בדרך לייצור הארטיק, לו העניקו את השם "מגניבון", הם נתקלו בלא מעט קשיים, שחייבו אותם לעבור במהירות מהדור הראשון של המוצר לדור השני, המוצלח יותר. לאנשי ההיי-טק שבינינו, הסיפור הזה נשמע מוכר למדי.

תקלות בדור הראשון של הארטיק

עידו מייסד, מנכ"ל החברה, בן 15, רוצה ללמוד פיזיקה ומחשבים, ושוקל להיות סטארט-אפיסט כשיגדל. "זו הייתה חוויה שונה מכל מה שהתנסיתי עד היום בבית הספר. התמודדנו עם הרבה אתגרים והצלחנו". אביו, משה, גם הוא יזם, כרגע סמנכ"ל פיתוח ב"זיק-ביט", הסטארט-אפ השלישי בקריירה שלו. "לא דחפתי את הילד ליזמות, אבל אני שמח שחווה את החוויה האדירה של המצאת מוצר והבאתו אל השוק. הילדים האלה כבר חוו את ה'אקזיט' הראשון שלהם".

על החישובים הכלכליים מופקד סמנכ"ל הכספים, תומר קיי, שהפיק גם את דו"ח הרווח וההפסד של החברה. "בישראל נמכרים כ-60 מיליון ארטיקים בשנה. מתוכם, ה'מגניבון' מתאים רק לארטיקי 'פרימיום', כלומר כ-10 מיליון יחידות, והנתח שלנו יהיה תמלוגים בסך 20 אגורות לארטיק", הוא מנתח.

לאחר שזכו באליפות ישראל ליזמות, עידו ותומר יעלו בקרוב על מטוס, בדרכם לתחרות העולמית ליזמים צעירים באיטליה. יצטרפו אליהם יואב דן, סמנכ"ל מכירות, ורז דגני, הדוברת. רועי פרץ, סמנכ"ל פיתוח ולוגיסטיקה, אינו נוסע. תקנות התחרות אינן מאפשרות למי שעדיין אינו בן 15 להשתתף. קשה דרכו של יזם.

דמות מפתח נוספת ב"פנדה" היא סיגל וידמן, סמנכ"לית הון אנושי בקרן ההון סיכון ג'מיני ישראל, שליוותה את החברה בהתנדבות מיום הקמתה. לדבריה, ניסיונה בבחינת יזמי היי-טק ובליווי חברות צעירות, סייע בידה בעבודתה כמנטורית בסטארט-אפ זה.

כששאלתי את וידמן, האם איתרה בקבוצת היזמים הצעירים הזו פוטנציאל לדור הבא של ההיי-טק הישראלי, היא לא היססה: "הילדים האלה יהיו יזמים טובים יותר, כי הם 'כבר עשו את זה'. הם גם למדו להיות מודעים לחסרונותיהם וליתרונותיהם והניסיון שלי מלמד שזהו תנאי קריטי להצלחה. יש כאן ילדים, שהם לא רק מוכשרים ונחושים, אלא גם צנועים. אני אשמור את מספרי הטלפון שלהם, כי הם יגיעו רחוק".