לפני כחודשיים ביקרתי לראשונה בחיי בגרמניה. זה לא היה לי פשוט, לאחר שבמשך שנים רבות סרבתי לעשות זאת. שמעתי ישראלים שהיו פעמים רבות בגרמניה אומרים שאי אפשר שלא לחוות תחושות לא נעימות למשמע השפה, הרכבות וכל שאר הסמלים שאיפיינו עבורנו את התקופה הנאצית בכלל, והשואה בפרט. באופן מוזר מאד אני לא ממש הרגשתי זאת, מבחינתי זו היתה עוד מדינה אירופית שבה ביקרתי.
לא יודע למה, אני יכול רק לשער שאולי משום שהגעתי לגרמניה לראשונה שנים רבות מאד לאחר המלחמה, אולי משום שביקרתי רק בברלין, שנראית ונשמעת כמו כל עיר יפה ותרבותית באירופה. ואולי מאותה סיבה שלדעתי אנחנו, הישראלים והיהודים, יכולים כבר לחוש אהדה לנבחרת גרמניה במונדיאל -ולעשות זאת מבלי לחוש אשמה.
כי הגרמניה שאנחנו שונאים ומתעבים הובסה קשות במונדיאל בדרום-אפריקה. היא הובסה על-ידי עצמה, על-ידי משחק הכדורגל. איזה מרחק עבר ייצוג גרמניה בספורט מימי אולימפיאדת ברלין ב-1936. ג'סי אוונס, אתלט אפרו-אמריקאי, זכה בארבע מדליות זהב והיכה קשות את תורת עליונות הגזע הארי, אותה הגה אדולף היטלר, שישב ביציע כשהוא נאלץ לצפות ב"חרפה" הזאת.
לא חסרים היום כדורגלנים שהיו נכשלים במבחן הגזע של גרמניה הנאצית. ההבדל הגדול, הדרמטי, הוא שחלקם מייצגים את גרמניה. לא רק משחקים בה, אלא ממש מייצגים אותה במונדיאל. בסגל הנבחרת הגרמנית, המונה 23 שחקנים, יש לא פחות מעשרה שחקנים מתאזרחים שאינם משתייכים לגזע הארי של היטלר.
אפשר לומר יותר מכך: כמחצית מחברי הנבחרת הגרמנית העכשווית היו מוצאים עצמם במחנות ריכוז ובתאי גזים בתקופה של גרמניה ההיא. ועכשיו הם על המגרש, לובשים את מדי גרמניה ובכך ממחישים את תבוסתם של הנאציזם, של תורת הגזע, של הגרמניה שאיפשרה ושיתפה פעולה עם כל אלה.
גרמניה האחרת
מחצית השחקנים? - רק מבחינה מספרית. המשקל הסגולי של המתאזרחים בנבחרת הוא בעצם גדול הרבה יותר. גרמניה הקודמת, זו של בקנבאואר, מולר, קלינסמן וכל השאר היתה מאוד ממושמעת, מאוד מסודרת, יבשה ויעילה. מכונה משומנת היטב מתוצרת גרמניה. המתאזרחים בנבחרת הביאו לה את החן, את הפלפל, את היצירתיות, את השובבות, את ההנאה, את האסתטיקה. כשאומרים נבחרת גרמניה זה מאד מטעה. הרבה יותר נכון לומר נבחרת מתאזרחי גרמניה ועוד כמה גרמנים, חלקם גם הם מצוינים.
הערב תשחק גרמניה בחצי הגמר נגד ספרד. פעם היה משחק כזה מוגדר כעימות בין שני סגנונות משחק שונים. הפעם זה משחק בין שתי קבוצות המצטיינות במשחק כדורגל משובח ושובה עין.
כל קבוצה שתרצו בטובתה תהיה ראויה לאהדתכם. אבל מבחינתי - אוי ואבוי אם ספרד לא תנצח. אלא שהפעם, לראשונה בחיי, ניצחון של גרמניה לא יגרום לי להזיל דמעות צער ותסכול. אפילו לא תהיה לי בעיה לומר: הגיע להם לנצח. אבל כמובן שבסיום המשחק הערב אעדיף להשתתף בצערם על ההפסד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.