גילוי נאות בסגנון לינדנשטראוס

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מאוד לא אהב את הטור שלנו בשבוע שעבר, עד כדי כך שהטריח את דוברו לשלוח ל"גלובס" מכתב תגובה. הטור תיאר, על סמך עדותו המפורטת של מאיר גלבוע, לשעבר יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות, את מעורבתו של העיתונאי דן מרגלית במינויו. מרגלית צלצל אליו ופשוט הציע לו את התפקיד. גלבוע אף הודה כי העיתונאי מוטי גילת עודכן באופן שוטף על החקירה של המבקר בכנסת.

שני האירועים מצביעים בבירור על קשרי "עיתון-שלטון", על היחסים ההדוקים והמסוכנים מדי בין בכירים במערכת השלטון לעיתונאים בכירים ועל יחסי התגמול ביניהם.

החלטנו להביא את תגובתו המדהימה של המבקר במלואה ולהוסיף אחריה מספר הערות:

"ביום 1-2.7.2010 פרסם אלי ציפורי במדורו 'גילוי נאות' דברים הנוגעים במבקר המדינה, מבלי שניתנה לנו, לפני הפרסום, הזכות להבהיר את עמדתנו. עקב זאת, המאמר לוקה בשיבושים רבים.

"יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית מתמנה לתפקיד אישית על-ידי מבקר המדינה כ'משרת אמון'. זאת עקב אופיו המיוחד של התפקיד. מכל מקום, אין זה תפקיד שאליו נבחר מועמד במכרז. כך נהגנו כל השנים.

"משהודיע ניצב בדימוס יעקב בורובסקי כי הוא מבקש לסיים את תפקידו כיועץ המבקר למאבק בשחיתות הציבורית, החל מבקר המדינה לחפש לו מחליף. במסגרת החיפושים הוא נועץ בגורמים רבים כדי לקבל מהם שמות מועמדים מתאימים לתפקיד.

"כידוע, מדיניותו המוצהרת של משרד מבקר המדינה היא שקיפות וקשר שוטף עם התקשורת. זוהי הדרך היחידה שבאמצעותה יכול משרד המבקר להביא את דברו ואת ממצאיו לידיעת הציבור הרחב ובכך לקבל את אמון הציבור, כפי שהוא קיים כיום. אמון הציבור הוא גורם חשוב מאוד בעבודת הביקורת.

"בהתאם לכך מקיים משרד מבקר המדינה, באמצעות הדובר, מפגשים ושיחות רקע בין עיתונאים לבין עובדי הביקורת. העובדה הזאת ידועה היטב גם לכתבי ועורכי העיתון 'גלובס'.

"מכל מקום, הקשר עם העיתונאי מרדכי גילת ועם עיתונאים אחרים אינו חורג מהנהוג במשרד המבקר בעניין זה, לפחות 5 שנים.

"לסיכום: העיתונאי דן מרגלית היה אחד מיני רבים שנשאלו לגבי שמות של מועמדים לתפקיד הנזכר".

הערותינו:

1. מאיר גלבוע הוא סדין אדום ללינדנשטראוס, הוא אפילו מתקשה להגות את שמו.

2. ביררנו עם כתבי "גלובס" העומדים בקשר עם משרד המבקר: הם אכן השתתפו במפגשים ובשיחות רקע עם המבקר ועם עובדיו, אבל מעולם לא עודכנו בפרטי חקירה כזו או אחרת, בדומה למוטי גילת.

3. המבקר מודה כי התייעץ עם דן מרגלית בנוגע למינויו של מאיר גלבוע ליועצו, אבל טוען כי הוא "היה אחד מני רבים". בעקבות הווידוי המדהים הזה העברנו את השאלה הבאה לדוברו: "אבקש לקבל את רשימת העיתונאים הנוספים, לבד מדן מרגלית, שאיתם התייעץ המבקר בנוגע למינויו של מר גלבוע".

התגובה שקיבלנו: "אין בכוונתנו לפרט את שמם של הגורמים הרבים שבהם נועץ מבקר המדינה בעת שחיפש יועץ למאבק בשחיתות הציבורית. במיוחד לאור העובדה שמדובר ב'משרת אמון'".

רגע, רגע. פתאום השקיפות לציבור שקידש המבקר בתגובתו נעלמה כלא היתה, רק כי צריך לגלות לציבור מי הכניס את מאיר גלבוע למשרד המבקר. לינדנשטראוס לא רוצה לגלות לציבור איך יחסי עיתון-שלטון עובדים בכלל ואיך יחסיו עם התקשורת עובדים בפרט.

הוא יודע היטב שחשיפת הפרטים המלאים תזעזע את אמות הסיפים ותגלה לציבור עד כמה עיתונאים משתמשים באנשי שלטון כבובות על חוט למטרת חיסול חשבונות, ולמה יחסי עיתון-שלטון מסוכנים לדמוקרטיה הישראלית.