דב חנין וניצן הורוביץ - חברי הכנסת המובילים בעשייה סביבתית

עמותת אדם טבע ודין מפרסמת הבוקר (א') את דו"ח פעילות חברי הכנסת בתחום איכות הסביבה. הדו"ח מתפרסם זו שנה שמינית ומתייחס למושב הראשון של הכנסת ה-18 (מארס 2009-אפריל 2010).

הדו"ח סוקר את פעילות חברי הכנסת על פי מגוון רחב של קריטריונים ובהם: קידום הצעות חוק, שאלות לסדר, שאילתות ועוד. ממצאי הדו"ח מצביעים על חמישה חברי כנסת בולטים בתחום העשייה הסביבתית.

לפי הדו"ח, ח"כ דב חנין (חד"ש) יזם הצ"ח סביבתיות רבות, ובהן הצ"ח לעידוד תחבורה ציבורית, הצ"ח אכיפה סביבתית, ועוד. כמו כן, ח"כ חנין הגיש 19 הצעות לסדר היום הנוגעות בנושאים סביבתיים.

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) קידם בקריאה שנייה ושלישית את הצ"ח הסביבה (חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור), הצ"ח התייעלות אנרגטית ועוד. מהעמותה נמסר כי "פעילותו האינטנסיבית של ח"כ הורוביץ לאורך כל הקדנציה הראשונה שלו מוכיחה את מחויבותו לנושא הסביבתי".

עוד עולה מהדו"ח כי ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) בלט בנוכחותו בהצבעות על הצעות חוק סביבתיות ויזם שאילתות בנושאים מגוונים, בהם הכוונה לבטל את הולחו"ף, טיפול בהתמוטטות מצוקים בחופים הים, ועוד. ח"כ פלסנר בלט בהשתתפותו בדיוני הרפורמה בתו"ב ותקף בחריפות את הממשלה על כוונותיה להקל על יזמי נדל"ן באישור תוכניות בנייה.

אל שמות אלו הצטרפו שמותיהם של ח"כ גדעון עזרא (קדימה) וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אשר השתלבו אף הם בפעילות לקידום איכות הסביבה בישראל. חה"כ עזרא הגיש 18 שאילתות בנושאים מגוונים - תקנות איסוף פסולת בנייה, קרינה מסרטנת בבתי"ס, טיפול בשפד"ן, ועוד. חה"כ מקלב יזם והוביל הצעת חוק שמטרתה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. בנוסף, תמך חה"כ מקלב ב-15 הצבעות על הצ"ח סביבתיות והגיש 6 הצעות לסדר היום בנושאים שונים, ובהם ייקור תעריפי המים, קריסת מצוקים, ועוד.

מקזדמים יוזמות אנטי סביבתיות

יחד עם זאת, מהדוח עולה כי למרות ההצהרות בדבר חשיבות ההגנה על הסביבה, גם בכנסת ה-18 משקיעים חברי כנסת מסוימים את מרצם במטרה לקדם חוקים לא סביבתיים. ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) מוזכר בדו"ח כמי שפעל על מנת לקדם, כיו"ר ועדת כלכלה, את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, שמהותה העברת קרקעות המדינה לבעלות פרטית.

חבר הכנסת רוברט איליטוב עומד מאחוריהן של 2 הצעות חוק אנטי סביבתיות - הצ"ח הרשות לפיתוח הנגב, שהנה הצ"ח שעוקפת את דיני התכנון והבנייה מתוך מטרה להקל על פיתוח מיזמים שיובילו לפגיעה בסביבה, והצ"ח תיקון 93 לחוק התכנון והבנייה, שמטרתו לפגוע בסמכות מתכנן מחוז ולהפוך אותו לתלוי יותר בשר הפנים ולכן חשוף יותר ללחצים (גם ח"כ מאיר שטרית הגיש הצעת חוק דומה).

קידום נושאים סביבתיים אינו בגדר רשות

נתונים נוספים העולים מן הדו"ח מעידים כי נפח הפעילות של הכנסת בתחום איכות הסביבה קטן, ביחס לכלל הנושאים בהם עסקה הכנסת. מתוך כלל הצעות החוק שאושרו בקריאה טרומית (162), אושרו רק 12 הצ"ח סביבתיות. בנוסף, שיעור השאילתות הסביבתיות עומד על 9% ושיעור הצעות סביבתיות שעלו לסדר היום עומד על 4% בלבד.

עו"ד אלי בן-ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין: "נראה כי מרבית חברי הכנסת טרם הפנימו שקידום נושאים סביבתיים אינו בגדר 'רשות', אלא חובה לכל שליח ציבור אשר טובת בריאות התושבים ואיכות חייהם עומדים לנגד עיניו. אנו מצפים כי יותר חברי כנסת יבינו שמדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים סביבתיים לא פשוטים, ויש צורך אמיתי בתמיכה איתנה באינטרסים של שמירת הסביבה ובחקיקה נבונה ומעמיקה על מנת להתמודד עם אתגרים אלו".

דבורה פרומן-סיילס, עורכת הדו"ח: "בתקופה שבה נושאים ביטחוניים וכלכליים עומדים בראש סדר היום הציבורי, ישנה חשיבות רבה בהצגת פעילותם של נבחרי הציבור בתחום הגנת הסביבה, נושא הנוגע לכל תושבי המדינה ומשפיע על הבריאות ואיכות החיים של כולנו. על-פי ממצאי הדו"ח ניתן לראות כי מעטים מחברי הכנסת פעלו לצורך קידום חקיקה סביבתית ואנו מקווים כי השנה הקרובה תתאפיין בפחות דיבורים ובהרבה יותר מעשים".