בנק ישראל נגד ביטול עמלות ההפצה: "הלקוח עלול להיפגע"

בנק ישראל מתנגד ליוזמת רשות ניירות ערך לביטול עמלות ההפצה בקרנות נאמנות (גבייה מהיצרן) ומעבר לעמלות קנייה ומכירה (גבייה מהלקוח). כך נודע ל"גלובס". עמדת בנק ישראל מעלה סימני שאלה לגבי מימוש השינוי, שכן נראה כי הרשות לא תרצה להתקדם בנושא ללא הבנות עם בנק ישראל.

נציין כי עד כה הרשות לא הציגה מתווה קונקרטי למודל החדש, וההצעה אף לא הוגשה רשמית. ההערכות הן כי כל הסדר שתגבש הרשות יהיה מתואם עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לשביעות רצונו, ולאחר שימוע של הגורמים הפועלים בשוק.

עמדת בנק ישראל נובעת מהפגיעה הצפויה בצרכן כאשר הבנקים יגבו עמלת קנייה/מכירה כתחליף לגביית עמלת ההפצה. להערכת חזקיהו, בתי ההשקעות - יצרני קרנות הנאמנות - לא יורידו את דמי הניהול בשיעור עמלת ההפצה שבוטלה, ולכן בסופו של דבר רוכשי קרנות הנאמנות ישלמו יותר. "אנחנו לא משוכנעים שהלקוח לא ייפגע, ולכן לא נתמוך בהצעה", אומרים בבנק ישראל.

ברשות ניירות ערך סירבו להתייחס לעמדת בנק ישראל. בניגוד לאגף שוק ההון במשרד האוצר, תפיסת הרשות היא לפעול בתיאום מרבי עם רגולטורים אחרים. בין רשות ניירות ערך לבנק ישראל שוררים יחסים טובים, וההערכות הן כי פרופ' זוהר גושן, יו"ר הרשות, לא ייכנס לעימות עם חזקיהו. לכן רשות ניירות ערך תפעל לבניית הסדר מורכב, שייתן מענה להסתייגויות בנק ישראל בצורה שלא תותיר למפקח סיבה להתנגד.

"בשביל מה זה טוב?"

גם הבנקים מתנגדים בנחרצות להצעת הרשות. נייר עמדה של אגוד הבנקים שהופץ בין חבריו, מונה סיבות רבות להתנגדות. לטענת הבנקים, המודל הקיים של עמלות ההפצה הוא אובייקטיבי, עובד מצוין, שקוף לכולם, ואין סיבה לשנותו. בבנקים גם חוששים ממצב בו יותקפו ציבורית לאחר ההתייקרות הצפויה בעלות לצרכן. וכך תקופת מה לאחר ביטול עמלות ההפצה יבקש המחוקק להגביל את עמלות הקנייה והמכירה של הבנקים, והכנסותיהם ייפגעו. "אנחנו נספוג את האש ואת הכעס, בתי ההשקעות ירוויחו יותר - בשביל מה השינוי הזה טוב", אומר בנקאי בבנק גדול.

דאגה נוספת בבנקים היא מפגיעה במודל הייעוץ האובייקטיבי הקיים היום, תוך העמדת יועץ ההשקעות במצב בלתי אפשרי. מרגע שתבוטל עמלת ההפצה ירוויחו הבנקים מביצוע פעולות של הלקוח, וכך יגדל האינטרס שלהם בחיבוץ, כלומר בביצוע פעולות קנייה ומכירה מיותרות בתיק.

הטריגר: כניסת הקרנות הזרות

מודל עמלות ההפצה בקרנות נאמנות נקבע בחקיקת ועדת בכר במטרה להפוך את הבנקים ליועצים אובייקטיביים. במסגרתו גובים הבנקים עמלה זהה מכל יצרני קרנות הנאמנות, כאשר שיעורי העמלה נקבעו על ידי שר האוצר ומשתנים לפי סוג הקרן: קרנות כספיות משלמות שיעור של 0.125% מהתיק, קרנות שקליות - 0.25%, קרנות מנייתיות - 0.8%, ושאר הקרנות - 0.4%. במודל זה גם אין קשר בין כמות הפעולות שמבצע הלקוח לבין העמלה שהוא משלם. היקף הגבייה בשנת 2009 היה 483 מיליון שקל, ובשנת 2008 הוא הסתכם ב-425 מיליון שקל.

הטריגר ליוזמת רשות ניירות ערך הוא תיקון 15 (בעבר תיקון 13), המסדיר את הפצת קרנות הנאמנות הזרות בישראל. תיקון 15 נמצא כעת בדיונים בכנסת, ואמור לעבור בחקיקה ראשית רק לקראת סוף השנה. את המהלך מוביל דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך.

ברשות ניירות ערך סבורים, כי כדי לשלב את הקרנות הזרות בתוך מערך ההפצה של הבנקים, יש לעבור למודל בו הבנקים יגבו עמלות קנייה ומכירה מהלקוח ולא מהיצרן. עוד חוששים ברשות ממצב בו הבנקים יעדיפו להמליץ ללקוח על קרנות נאמנות על פני תעודות סל, כי העמלה בראשונות גבוהה יותר.

לכן סבורים ברשות כי מודל גבייה מהלקוח ייטיב עם המשקיע. לטענתם, התחרות בין היצרנים של קרנות הנאמנות תגרום להורדת דמי הניהול, המודל החדש יהיה שקוף יותר, יינתנו ללקוח תמריצים להשקעה בקרנות נאמנות לאורך זמן, תגדל האובייקטיביות ומצב הציבור ישתפר. נציין כי בהמלצות המקוריות של ועדת בכר נקבע, כי גביית העמלות תהיה מהלקוחות ולא מהיצרן על מנת לאפשר ללקוח להתמקח עם הבנק, ולהפוך את העמלות לשקופות.