הביוטק הממשלתי לא מתרומם: הקרנות מתקשות בגיוסים

כוונות טובות בוודאי הביאו לפרסומו של המכרז הממשלתי להקמת קרנות הביומד החדשות. אולם, כחצי שנה לאחר שנבחרו ארבעת הגופים הזוכים, ל"גלובס" נודע כי הם מתקשים בגיוס ההון הנחוץ, לפני ההשלמה של הממשלה, ואחת מהזוכות במכרז אף שוקלת בחדרי חדרים שלא לממש את זכייתה.

רגע ההכרעה בהקשר זה מתקרב, שכן אחד מתנאי המכרז קובע שעל הזוכים להשלים בתוך שנה את גיוס ההון הנחוץ, כ-70 מיליון דולר, כלומר עד נובמבר 2010.

תופעה זו, יש לציין, אינה ייחודית לצוותים שמנסים לגייס עכשיו הון לקרנות הביוטק החדשות. שכן, חרף העלייה בגיוסי ההון סיכון בארה"ב במחצית הראשונה של השנה, קרנות רבות בעולם חוות קשיים בגיוס הון לקרנות המשך.

זוכה מפתיעה

עוד נודע ל"גלובס" על זהותה של הזוכה הנוספת במכרז. עד היום פורסמו שמותיהן של שלוש מתוך ארבע הקרנות הזוכות: קרן אורבימד העולמית עם צוות מקומי, קרן 7Health Ventures של דליה מגידו בשותפות עם הקרן האמריקנית Bay Area Capital וקרן מדיקה של אהוד גלר, שחברה לקרן ההשקעות Oxford Bioscience Partners. ל"גלובס" נודע כי הזוכה הרביעית היא לא אחרת מאשר קרן ההון סיכון פיטנגו, שהקימו מנהלים חמי פרס ורמי קליש.

זכייתה של פיטנגו במכרז מפתיעה מאוד, שכן לקרן, שמנהלת 1.3 מיליארד דולר, יש פעילות השקעות בחברות מדעי החיים נרחבת ומוצלחת. בשנים האחרונות היא רשמה הישגים נאים, עם מכירת חברות כמו אופטונול לאלקון ב-180 מיליון דולר, מדינגו לרוש ב-160 מיליון דולר וחברת ונטור למדטרוניק ב-325 מיליון דולר. אלה חיזקו מאוד את מעמדה של פיטנגו כקרן המובילה בישראל.

על רקע זה, הזכייה של פיטנגו מעוררת מספר תהיות. שכן, אחד התנאים לזכייה במכרז היה שלגוף הזוכה לא תהיה פעילות קיימת של השקעות בחברות מדעי החיים. זאת, כדי למנוע מצב אפשרי של ניגוד אינטרסים ביחס לפורטפוליו הביומד הקיים והקרן הממשלתית החדשה.

במקרה של פיטנגו, בהחלט יש לה פעילות של השקעות בחברות מדעי החיים. הקרן החמישית של פיטנגו, בהיקף של 330 מיליון דולר, שגויסה לפני כשלוש שנים, השקיעה כ-18% מההון בחברות מכשור רפואי וביוטק.

בשנה האחרונה נראה שפיטנגו בוחנת אפשרויות להתרחב. לפני מספר שבועות נודע על זכייתה במכרז הממשלתי להקמת קרן אל באוודר להשקעות במגזר הערבי. פרסומים קודמים לימדו כי פיטנגו שוקלת להקים קרן השקעות בסין עם שותף מקומי.

בעיה דומה מתעוררת בנוגע לזכייתה של קרן מדיקה, שמנהלת כ-200 מיליון דולר בשלוש הקרנות, שהאחרונה בהן גויסה ב-2005, כך לפי חברת המחקר IVC. בקרן מדיקה מאמינים כי את ניגוד האינטרסים לכאורה אפשר לפתור בקלות, כמו שעושים במקרים של השקעות בחברות בקרנות המשך, כאשר ועדת ההשקעות או הוועדה המייעצת בוחנת את המקרה ומחליטה כיצד לפעול.

מדיקה, אותה מנהל אהוד גלר, לשעבר מנכ"ל ונשיא אינטרפארם ונשיא חטיבת הפרמצבטיקה וסגן נשיא בכיר בטבע, היא אחת מקרנות מדעי החיים הבולטות בישראל. היא פועלת כבר 15 שנה ונהנתה בעבר מאקזיטים נאים, כמו מכירת ונטור למדטרוניק ומכירת רימון מדיקל לבוסטון סייטנטיפיק ב-80 מיליון דולר. את תגובתן של פיטנגו ומדיקה לא ניתן היה להשיג.

חשש מהצפה

טענה נוספת שעולה בנוגע לפעילותן של קרנות מדעי החיים בתמיכת הממשלה, היא שאם ארבעת הזוכים יצליחו לגייס את ההון הנחוץ בחודש נובמבר הקרוב, צפויים לזרום לשוק המקומי 400 מיליון דולר להשקעות בחמש שנים. יש הטוענים שסכום זה יביא להצפת השוק בהון שייצור בועה בלתי נמנעת בתחום שעד היום התנהל ביעילות ובמשאבים חסרים, שהתוצאה שלהם הייתה אקזיטים מרשימים במכפילים גבוהים.

מנגד טוענים מי שניגשו וזכו במכרזים שתחום מדעי החיים בישראל זקוק למשאבים נוספים בדחיפות. בשנת 2008 הושקעו בחברות מדעי החיים כ-300 מיליון דולר. בשנת 2009 הסכום הזה צנח ל-70 מיליון דולר. כך שגם אם בכל שנה יזרמו לחברות עוד כ-100 מיליון דולר, עדיין לא נגיע להיקפי ההשקעה של 2008.