"הספקולנטים עזבו את הביומד ועברו למניות הגז והנפט"

תעשיית הביומד המקומית אינה מפסיקה לייצר חדשות וכותרות בחודשים האחרונים. העדכונים וההתפתחויות שהגיעו ללא הרף, הובילו חברות ביומד לא מעטות להציג תשואות דו-ספרתיות בסיכומה של 2009, ותמכו בהחלטת הבורסה להשיק לסקטור מדד משל עצמו.

עם השקת המדד רצו בבורסה להעניק לציבור הרחב, שפחות מבין בתחום, כלי באמצעותו יוכל להיחשף למגזר, תוך כדי פיזור סיכונים. אולם קצת יותר מארבעה חודשים מאז השקתו נראה כי הוא הושק בדיוק בשיא. מדד הביומד מציג את התשואה הגרועה ביותר מבין המדדים המובילים בבורסה, ורושם ירידה של קרוב ל-20%. לשם השוואה ירד מדד הבנק באותה התקופה בכ-10%, ואילו המעו"ף איבד פחות מ-5%.

כעת הדעות בשוק חלוקות לגבי הביצועים העתידיים בסקטור, והשאלה שעולה היא האם הציבור שוב הצטרף באיחור להשקעה אופנתית, או שמא מדובר בירידה זמנית כחלק מחוסר היציבות הכללית ממנה סובלת הבורסה.

"הספקולנטים עברו לאנרגיה"

חלק מהפעילים בשוק ההון מעידים, כי "יש התקררות משמעותית בזמן האחרון בתחום. הביומד הגיע לרמות שיא, והספקולנטים החליטו לממש ולעבור למגזר חיפושי הגז והנפט".

גורם בשוק ההון אומר כי, "לפני מספר חודשים אפשר היה לזהות במניות בתחום הרבה ספקולנטים שסייעו לעליות הגדולות שמניות הביומד הציגו. לכן אז גם היה להן קל לגייס כסף מהציבור, ואילו עכשיו הסיכוי של חברות ביומד שיוצאות להנפקות ציבוריות לאותן הצלחות, ירד בצורה משמעותית".

למרות הסימנים השליליים, ב-IBI נותרים חיוביים כלפי ההשקעה בתחום. אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות, מסבירה כי "המשקיעים נותנים משקל יתר לסיכון". לדבריה, "ברגע שהשוק יראה קצת אופטימיות, או שיתקיים אירוע אקסוגני - כמו רכישה או אישור דרמטי שיגיעו מאחת החברות, המשקיעים יחזרו למניות האלה".

דוגמה מובהקת לשינוי הכיוון בסקטור בתקופה האחרונה סיפקה מניית קמהדע . קמהדע עדכנה בסוף השבוע הראשון של חודש יולי, כי קיבלה את אישור הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, לשיווק תרופת ה-Glassia (שנקראה קודם ATT) לטיפול בנפחת תורשתית.

בעבר הודעה מסוג זה - אף שהייתה צפויה - הייתה גוררת לאחריה זינוקי ערך משמעותיים, אולם כעת המשקיעים הגיבו באדישות להתפתחות אותה הגדיר מנכ"ל החברה, דוד צור, "אבן דרך מרכזית לכל תעשיית הביומד בישראל". ביום המסחר שלאחר ההודעה ירדה מניית קמהדע ב-4.1%, ובשלושת ימי המסחר שלאחר מכן השילה מערכה 7.5% נוספים.

ביקשנו לבדוק עם סטיבן טפר, אנליסט פארמה וביומד בהראל פיננסים, לאן הולך המדד מכאן. לדברי טפר, "זאת שאלה ברמת המאקרו - לאן כל השוק הולך. צריך לשים לב שמדד הביומד מאוד תנודתי. אם השוק עולה או יורד ב-1%, המדד יעלה או ירד אפילו ב-3%. בעתיד, כשיהיו מכשירי השקעה על המדד, הם יאפשרו פיזור. מצד שני, הם גם מכניסים סיכון, מכיוון שמקבלים סל שכולל את כל החברות, גם הטובות וגם הפחות טובות".

נראה שטפר מצליח אף לראות את חצי הכוס המלאה במצב הנוכחי. "יש אלמנט חיובי במדד הביומד, דווקא בתקופה של ירידות. אם יש ירידות בשוק, גם מדד הביומד יורד, אבל שם זה יותר פסיכולוגי ופחות תלוי בכלכלה. מה שכן תלוי בכלכלה זה היכולת לבצע עוד גיוס.

"אנחנו מדברים על חברות שמפתחות תרופות וציוד שייכנסו לשוק בעוד 3-5 שנים, ויש בדרך כלל דרישה מאוד קשיחה. במשבר נוצרות גם הזדמנויות, כי יש חברות שגייסו לא מזמן, והן יכולות עם הכסף להמשיך לפתח בשקט. לעומת זאת חברות שאין להן כסף בקופה, הן יותר בעייתיות. אפוסנס, כת"ב, פרולור, ביוליין - אלה חברות שיש להן כסף, ושימשיכו לעבוד גם אם המניה תרד הרבה".

"צריך עוד זמן כדי לשפוט"

אנליסטית הפארמה של IBI, נתלי גוטליב, חושבת שלמרות התשואות החלשות, טוב שהושק המדד. "כשמשקיע בונה לעצמו תיק עדיין יש מקום להשקיע בתחום הביומד. אם השוק ימשיך לדשדש, המשקיעים ימשיכו להעדיף מניות כבדות וסחירות יותר, אפילו כמו טבע ופריגו. אבל טוב שהשיקו את המדד. זה תחום שמאוד חשוב לבורסה המקומית, וצריך עוד זמן כדי לשפוט אותו".

 22

ייתכן שההתקררות ביחס כלפי המגזר נובעת גם מכך שאין על מדד הביומד תעודות סל או קרנות עוקבות. כפי שפורסם לאחרונה ב"גלובס", הבורסה החליטה להשהות את כוונתה לאפשר הנפקה כזו, מתוך חשש שהנפקת המכשירים העוקבים תגביר את התנודתיות הגבוהה ממילא של המדד.

ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל ומנהל חטיבת המדדים של כלל פיננסים, מאמין שההשקעה בביומד דרך המדד עדיפה על פני השקעה במניות ספציפיות. "לדעתי ההמלצה להשקיע במדד כמדד עובדת. אפשר לראות שיש בו שונות מאוד גדולה, ובבחירה אקראית של מניות יש סבירות מאוד גבוהה להרוויח פי שניים או להפסיד חצי. המדד מאפשר למשקיעים להיחשף לתחום ברמות סיכון שהן עדיין נמוכות משמעותית. משקיעים בתחום הביומד צריכים להבין שזה תחום מסוכן".

 22