שוק רכבי הציים במערב אירופה שונה מהשוק הישראלי במובנים רבים. כך למשל, הוא שומר על אחוזי צמיחה מבוקרים ומתונים יחסית בשל היעדר הטבות מס מלאכותיות נוסח ישראל. נדיר גם למצוא בו שירות "הכול כלול", נוסח החוזים התפעוליים בישראל, והתחרות בו פחות אגרסיבית.
אבל קרוב לוודאי שההבדל הגדול ביותר הוא בחירה הרבה יותר רציונלית בכלי רכב. האיחוד האירופאי מחמיר הרבה יותר בכל הנוגע להכרה בהוצאות דלק, והמעסיקים הגדולים נדיבים פחות בהענקת קילומטרים חינם לעובדים. אם מוסיפים לכך את אפשרויות הבחירה הרחבות הרבה יותר שעומדות לרשות העובדים ואת ההטבות על כלי רכב "ירוקים", מקבלים דרישה ערה לנישות רכב שכמעט אינן מוכרות בישראל כמו מכוניות מנהלים סופר-חסכוניות מתוצרת מותגי יוקרה.
דוגמה טיפוסית היא המרצדס C180 מהדור החדש. המפרט הטכני שלה מלמד על צריכת דלק ממוצעת של קרוב ל-14 ק"מ לליטר ועל פליטת CO2 נמוכה מזו של משפחתית 1,600 טיפוסית, מה שמזכה אותה באירופה בהטבת מס נאותה והופך אותה לבחירה נפוצה כרכב ציים למנהלים בדרגי הביניים. בישראל, לעומת זאת, דלתם של הציים סגורה כמעט בפני מותגי היוקרה, בעיקר משיקולי תדמית ומראית עין - ומכוניות מנהלים קומפקטיות (יחסית) עם שמות מותג "גדולים" הן תופעה לא מוכרת בארגונים.
הבעיה מתחילה ככל הנראה ברחוב הישראלי, שמייחס למכוניות כאלו תדמית נהנתנית ופזרנית של "כסף גדול", לטוב ולרע, ללא קשר למחירן או תכליתן. בנסיעת המבחן גילינו, שלמרות עיצובה הצנוע יחסית של C קלאס והסטיקר הלא-יומרני "180" שהוצמד לאחוריה, די בסמל של מרצדס כדי להעניק לה ולנוסעיה מבטי הערכה/עוינות (תלוי בנסיבות וברקע) שלהם זוכות מכוניות שעולות כפול.
יעילה ונטולת גימיקים
תא הנוסעים לא השתנה משמעותית מאז מתיחת הפנים שעברה הסדרה לפני שנתיים, והוא עדיין מציע סביבה יעילה, רגועה ואיכותית למראה ולמגע. עמדת הפיקוד יעילה ונטולת גימיקים, אם כי אנחנו עדיין מתקשים להסתגל לכמה מהאלמנטים ה"מסורתיים" של מרצדס כמו בלם חניה שמופעל ברגל ונטייה לרכז את כל איתותי האורות והמגבים על מוט בודד. מסכי המידע השונים ברורים לצפייה ונהיגה לילית לא מכבידה על הנהג עם שלל אורות נוסח מועדון לילה.
איכות הייצור של מרצדס מרשימה כתמיד ומותירה רושם של תא חצוב בסלע. גם האבזור התקני בדגם הבסיס סביר וכולל ריפוד עור איכותי, חישוקים קלים, מערכת קול מצוינת ועוד אלמנטים משדרגי חיים.
עם זאת, אנחנו בטוחים שעם תג מחיר שנע סביב 80 אלף דולר היבואן לא היה פושט רגל אם היה מספק ללקוחותיו הנאמנים גם מושבים חשמליים מלאים ומסך מולטימדיה צבעוני, שממילא רוב הקונים רוכשים בשוק הפתוח.
תדמית לחוד וטכנולוגיה לחוד
החידוש המרכזי ב-C180 הוא המנוע מסדרת CGI, שהוצג בראשונה בסדרת C באפריל השנה. מדובר במנוע 1.8 ליטר מתוחכם וסופר יעיל, שתכליתו העיקרית היא להפיק את מרב הטבות המס ה"ירוקות" של אירופה - ובאותה הזדמנות גם לשדרג את תדמיתם של ציי רכב עם אג'נדה סביבתית.
לשם כך זנחה מרצדס את השימוש המסורתי במגדש סופרצ'ארג'ר - או כפי שהיא מכנה אותו: "קומפרסור" - לטובת מגדש טורבו מקובל, ועברה להזרקת בנזין ישירה. אם מוסיפים לחבילה זו גם מערכת פליטה וסינון יעילה מאוד, מקבלים מרצדס אוטומטית שפולטת פחות מ-163 גרם לק"מ - פחות מהממוצע בפלח היפניות 1.6 ליטר הישראלי, למשל.
רק למקרה שמישהו לא עיין במפרט הטכני הוסיפה מרצדס על אחוריה של המכונית את הלוגו המרשים BlueEFFICIENCY של סדרת המנועים הנקייה שלה, שכנראה משדרג להפליא את האגו של הנהג המערב אירופאי הירוק, אך נתקל במבטים אטומים ברחוב הישראלי מאותגר השפות.
תדמית לחוד וטכנולוגיה לחוד. על הכביש המנוע החדש עושה את מלאכתו בצורה יעילה ונטולת ריגוש. התגובה ללחיצה על הדוושה מרגישה עצלה מכפי שהיא באמת, כפי שיכול להעיד נתון זינוק סביר של 9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. גם האצה בעליות תלולות ומהירות דורשת מהנהג להניח רגל כבדה על הדוושה, תוך הפקת קולות לא מוזיקליים במיוחד מהמנוע.
לאחר הזינוק צבירת התאוצה מתבצעת בקצב מכובד, בידוד הרעשים מופתי וכמו כל אחיותיה למותג גם C180 מספקת שיוט מהיר מאוד ונינוח מאוד על כבישים בין-עירוניים. תיבת ההילוכים האוטומטית מסתפקת בחמש מהירויות בלבד ומצב ה"ספורט" שלה אינו אפקטיבי במיוחד, אבל היא מספקת העברות חלקות וכמעט אינה פוגמת בצריכת הדלק. אחרי תקופת הסתגלות קצרה לאופיו הנינוח של המנוע אפשר בהחלט להפיק מ-C180 צריכת דלק ריאלית של כ-11 ק"מ לליטר - וזו בהחלט לא תופעה נפוצה בפלח שוק זה.
למרות מיצובה כדגם בסיס נטול יומרות, C קלאס נהנית משלדת מרצדס טיפוסית שתורמת לתחושה של מכונית "קטנה-גדולה". היא אומנם לא חדה או ספורטיבית, אבל היא מרגישה נטועה על הכביש בכל סוגי הפניות והכבישים, היא שומרת על יציבות כיוונית טוטלית במהירויות שיוט כפולות מהחוקיות בארץ, והנדסת השלדה העילית של הגרמנים גם מעניקה לה נוחות נסיעה טובה בדרגה אחת לפחות מזו של "מכוניות מנהלים" ישראליות טיפוסית.
מרצדס C180 מרגישה בישראל כמו דג מחוץ למים. היא מביאה לארץ את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיש לאירופה להציע כיום בתחום המנועים הירוקים. רק חבל, שאצלנו מותגי יוקרה מקושרים אוטומטית עם "ירוקים" מסוג שונה לגמרי. היא אומנם מתהדרת בשלדה עם הנדסה גרמנית עילית ומעניקה לנוהג בה את הבידוד מהסביבה ואת שלוות הנפש, שהם סימן ההיכר של מכונית מנהלים אמיתית, אבל קרוב לוודאי שרוב הלקוחות הטבעיים שלה בציי הרכב יעדיפו להתרחק מסמל הכוכב המשולש. אירופה מעולם לא נראתה רחוקה יותר.
אינפו: מרצדס C180 CGI
מתחרות אאודי A4
אאודי A4 1.8TFSI
המתחרה הישירה מבית אאודי היא A4 בגרסת 160 כ"ס של מנוע 1.8 ליטר TFSI, שעולה 293 אלף שקל לפני מבצעים ומיקוח. מנוע הטורבו הקטן והנמרץ של אאודי, שרתום לתיבה רציפה יעילה, מסוגל להזניק את המכוניות למאה קמ"ש ב-8.6 שניות בלבד ועדיין להחזיר צריכת דלק מכובדת. יש לה איכויות גרמניות מסורתיות, ועם בסיס גלגלים באורך 2.81 מ' זוהי גם אחת המכוניות המרווחות בקבוצתה, במיוחד ליושבים מאחור
ב.מ.וו 320
אאודי A4 1.8TFSI
האופציה המתחרה של ב.מ.וו היא 320 עם מנוע 2 ליטר נטול טורבו שמייצר 156 כ"ס. המומנט הנמוך יותר של המנוע אחראי לזינוק עייף יחסית (9.8 שניות מ-0 ל-100), אך המכונית מרגישה בבית על אוטוסטראדה גם במהירויות של 200 קמ"ש פלוס. החדות המסורתית של שלדתה מבטיחה לספק גם נהגים אנינים שחפצים בערך מוסף של FUN מוטורי
ביואיק לה-קרוס
ביואיק לה-קרוס
ההיצע של ביואיק לה-קרוס הפופולרי תוגבר באחרונה בגרסת מנוע הגיונית וחסכונית (יחסית), שמתאימה גם למנהל שחוסך בהוצאות התפעול. מנוע 2.4 ליטר היעיל מייצר 185 כ"ס ומשודך לתיבה בת 6 מהירויות. העיצוב מתון יחסית לעבר, הממדים הפנימיים נדיבים בהחלט, וב-225 אלף שקל מקבלים גם אבזור שאינו נופל מזה של המתחרות הגרמניות ושלדה עם DNA אירופאי מבוסס אופל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
