ערב כניסתו לתפקיד, שקל מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר להוציא את ערוץ 1 ממגרש הרייטינג.
4 שנים אחרי וגם שקלאר נפל בסם. בחודש המונדיאל הוא ליקט בקנאות כל אחוז צפייה, דרש לשקלל את צופי ה-HD, את המקליטים מראש ואף את יושבי הפאבים. הוא התבשם מנתונים שמאפיינים את ערוץ 2 ושבע נחת כשהביס את "הישרדות".
אי-אפשר להאשים את שקלאר, כי הרי לא רק בו שיטה הגביע העולמי. יחד איתו הצטרפו לחגיגה הצופים, המבקרים ואפילו מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר האוצר.
שקלאר צדק ביום הראשון לתפקידו - מדד פופולריות הוא לא חזות הכול כשמדובר בגוף שאסור לו להיכנע לתכתיבים מסחריים. אלא שכשהחלון אל הגוף הזה הוא מסך הטלוויזיה שדלוק בביתו של כל אדם - מהאיש ברחוב ועד מקבל ההחלטות - חייבים לשחק את המשחק.
באופן אירוני, הדבר האחרון שאמור להוות משקל ברשות השידור, הפך להיות אולי מה שהציל את ערוץ 1 והוביל מהפכה בשידור הישראלי.
נכון, יום אחרי שקסיאס הניף את הגביע העולמי, הרייטינג של הערוץ צלל לממדיו הישנים. ברשות מבטיחים אמנם לוח אטרקטיבי לא פחות בעתיד, אבל אפשר להניח שהעיניים בקשת וברשת יכולות להיעצם בנחת בלילה.
כרגע, למרות המספרים המרשימים, ההישג האמיתי של רשות השידור היא הדחיפה המשמעותית שקיבלה הרפורמה. כל ספק לגבי השקעת מאות המיליונים שידרשו לטובת הבראת השידור הציבורי נדחק הצדה, ועובדי הרשות הוכיחו שהם יותר משמות בדו"חות מבקר המדינה.
זה אולי היה תעתוע בן חודש, שהשכיח לרגע 40 שנה עגומות, אבל זה בדיוק התעתוע שהיה צריך עכשיו.
ואם אומרים שרשות השידור תצליח להרשים שוב רק במונדיאל הבא, זה כבר שיפור - סימן שהיא תהיה פה עוד 4 שנים.
22 איור: טל אביב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.