הקומבינה של בן סהר

1. בן סהר נמצא בדרכו חזרה לישראל. בעיתונות נזרקו לאוויר הסכומים אותם אמור להרוויח החלוץ הצעיר במדי הפועל ת"א (350 אלף אירו לעונה). זה המקום להזכיר כי סטאטוס "ספורטאי העילוי" שניתן לסהר הומצא אך ורק למטרה אחת - לאפשר לשחקן צעיר שמשחק בחו"ל לא לחזור לארץ כדי לבצע את שירות החובה שלו לצה"ל, בשביל שלא לשים לו גלגלים בקריירה, כמו שקרה לצעירים בעבר (מי אמר סאסי ודהאן?).

עכשיו, כשסהר כנראה חוזר לשחק בישראל (אם אכן אספניול תואיל להשאיל אותו), הוא יכול, כמו כל שאר חבריו, להתגייס לצה"ל כספורטאי מצטיין, להדליק ממטרות בקריה שלוש פעמים בשבוע ובכך לתרום לביטחון המדינה. וכן, כמו כל שאר החיילים שמשחקים בליגת העל - להרוויח משכורת חייל.

עצם העובדה שצה"ל בכלל מנהל עם משפחת סהר מו"מ על האפשרות שהבן של בתיה ימשיך להיות מוגדר כעילוי בעודו משחק בישראל, היא לא פחות משערורייה. שלטונות צה"ל יכולים לאשר לסהר לשמור על סטטוס העילוי שלו בהקפאה, למקרה שיחזור לשחק בחו"ל. זה הדבר הנכון. מה שהם לא יכולים לעשות, זה לתת לו להרוויח סכומי כסף מטורפים, בעוד ששאר הכדורגלנים של ליגת העל, שהתגייסו לחובתם כפי שמצופה מהם, מרוויחים משכורות זעומות של כ-4,000 שקל בחודש.

במה שונה דין בן סהר מדין יוסי בניון, ששיחק במכבי חיפה כחייל, או כל שחקן אחר? האמת היא שכל הדיון הזה היה נמנע אם מראש בצה"ל היו לוקחים החלטה לשחרר משירות כדורגלנים מצטיינים כמו סהר או בניון. אף אחד לא באמת צריך אותם כדי להגן על ארצנו. אבל אם כבר לקחתם החלטה משובשת, לפחות תמצאו אחידות בתוכה. זה המינימום ההכרחי.

2. בסוף השבוע השיגה מכבי ת"א את הניצחון המשמעותי הראשון שלה העונה. לא מדובר, כמובן, בזה שהושג מול חבורת הקונוסים המונטנגרית מוגרן, אלא בהגרלה שקבעה שבמידה והצהובים יעברו אותם, הם יפגשו בשלב הבא את אולימפיאקוס היוונית.

קבוצה אחרת אולי היתה מתבאסת לפגוש כל כך מוקדם את אחת מהקבוצות החזקות בליגה האירופית. עבור מכבי, עם כל מטען הציפיות האדיר שהכסף של גולדהאר יצר השנה, משחק נגד אימפריה כמו אולימפיאקוס הוא מצב win-win קלאסי. אם הפסדת - הודחת על-ידי קבוצה גדולה ואין לך במה להתבייש. אם קרה נס ועברת - השמיים הם הגבול.

הדבר האחרון שמכבי היתה צריכה עכשיו זו הגרלה קלה. כי אז הווין-ווין היה הופך ללוז-לוז: ניצחת? שטויות, אלו היו דייגים. הפסדת? זה הסוף שלך.

3. הגרלת לוח המשחקים של ליגת העל שנערכה בשבוע שעבר היא כבר סוג של חדשות ישנות. אפילו על העובדה שבאופן מקרי שלוש הקבוצות היחידות שהתנגדו להמשיך את שיטת הקיזוז הלא ספורטיבית - מכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, קיבלו פתיחת עונה קטלנית - אפשר לעבור בשתיקה. מה שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום הוא התגובה שהוציאה ההתאחדות, אחרי שנשמעו טענות על חוסר השוויון של ההגרלה: "הטענה או הרמיזה כי יש כאן יד מכוונת היא טענה שאינה נכונה ואינה עומדת במבחן המציאות".

אז כדי שיהיה ברור - בשבעה מתוך שמונת הלוחות שעמדו לבחירה, היו אמורות מכבי ת"א ומכבי חיפה להיפגש באחד משני המחזורים הראשונים. בהתחשב בעובדה שהסיכוי הסטטיסטי לאירוע שכזה עומד על משהו באזור 1 ל-1.3 מיליון, יש רק שלוש אפשרויות: או שהתוכנה של ההתאחדות דפוקה, או שמישהו שם משקר במצח נחושה, או שאנשי ההתאחדות חייבים להתחיל למלא יותר לוטו וטוטו.

יש גם אפשרות קצת יותר ריאלית: ההתאחדות דואגת לרייטינג של המשחקים. וכמו בשיטת הקיזוז - היא שוב עושה את זה בדרכים מלאכותיות.