מי אמר שאוהדים לא יכולים לנהל?

"הפועל אוסישקין? קבוצה שמוחזקת בידי אוהדים? שנה אחת והכל יקרוס שם". זו פחות או יותר היתה רוח הדברים בכדורסל הישראלי לפני שלוש שנים, למיזם החדש שהוקם על חורבותיה של מי שפעם היתה הפועל ת"א, מועדון הכדורסל השני בגודלו בארץ. שלוש שנים עברו, ולהבדיל מקבוצות אוהדים לא פחות מתוקשרות, כמו מכבי קביליו יפו או הפועל קטמון, הפועל אוסישקין היא מיזם האוהדים היחיד שבאמת מצליח להתרומם.

שלוש שנים ברציפות שהקבוצה משלימה עליית ליגה. זה התחיל ב-2007/08, בליגה ב', עם תקציב שנתי של 300 אלף שקל ושחקנים לא ממש נוצצים כמו דני שוחט, שחר גואטה ושי סוויסה. מאז עלתה אוסישקין בכל שנה, ואת 2010/11 אוסישקין כבר תפתח בלאומית עם תקציב שצפוי להגיע ליותר מ-2 מיליון שקלים. ואפילו הסגל כבר נראה הרבה יותר מאיים, עם שמות כמו מתן נאור ואלעד אליהו. השבוע הקבוצה אפילו החתימה את הזר הראשון בתולדותיה: האמריקני אדריאן אוטר, שבעונה הקודמת עזר למכבי הבקעה לעלות לליגת העל.

אז האם פרויקט אוהדים בכל זאת יכול לעבוד בישראל?

"ככל שעולים ליגות, היתרונת הכספיים שלנו מצטמצמים"

"היו פקפוקים בדרך. אבל הנכונות של הקהילה העסקית לעזור לנו, שהיא גדולה הרבה יותר ממה שמקובל בליגות הנמוכות, עזרה לנו להגיע לאן שהגענו", אומר ל"גלובס" יונתן לרנר, יועץ לתהליכי תכנון אסטרטגי בחברות עסקיות ומלכ"רים, וחבר בוועד המנהל של עמותת הפועל אוסישקין. "אני לא יכול להגיד שאני מופתע מההצלחה המהירה. בניגוד לקבוצות אחרות בליגות הנמוכות, אנחנו גם מכרנו כרטיסים, מנויים, וקיבלנו כסף על דמי חברות בעמותה. אבל ככל שעולים במעלה הליגות, היתרונות הכספיים שהיו לנו הולכים ומצטמצמים".

אוסישקין גובה דמי חברות מאוהדים שמעוניינים בזכות הצבעה בבחירות לעמותה, וזכות להצביע על החלטות מהותיות במועדון (עכשיו, למשל, הדיון הבוער שעל הפרק הוא האם לשנות או לא לשנות את שם הקבוצה בחזרה ל"הפועל ת"א", אחרי שהפועל המקורית התפרקה בשנה שעברה). אלא שדמי החברות האלו, בשווי 300 שקלים בשנה, הם כסף קטן יחסית עבור הקבוצה, בטח בהתחשב בעובדה שאת העונה הקודמת סיימה אוסישקין עם 1,030 חברי עמותה רשומים בלבד. פתאום מתברר שהקונספט של דמי חבר כבר לא מספיק לתקצב עונה בלאומית, והנה קבוצת האוהדים תלויה כמו כל קבוצה בליגה בכספים שמגיעים "מבחוץ".

"אנחנו מאמינים שנגיע לתקציב היעד כי יש לנו אוהדים, שהם גם אנשי עסקים, שיתנו יותר", טוען לרנר. "השנה גם יש לנו אופק רחב יותר להציע לספונסרים, מעבר לקהל הגדול שלנו שמגיע למשחקים, כי כנראה שנשודר לא מעט בטלוויזיה בערוץ הספורט, מה שכמובן יגדיל את החשיפה של נותני החסות. יש עיגול אמצע למכור, יש שלטים מתחלפים ('לדים' - ש"ב), ויש גם ספונסר מרכזי שאנחנו מנסים לגייס בימים אלו. נציע את כל הדברים האלו".

 אוהדי הפועל אוסישקין / צילום: יוסי זליגר

בסך הכל, שואפת הפועל לגייס את 2 מיליון השקלים המדוברים ("סכום שאמור להספיק לנו כדי להתמודד על עלייה לליגת העל") לפי מפתח פשוט - 50% מספונסרים, פרסום ותרומות, ועוד 50% מכרטיסים, מנויים, דמי חברות בעמותה, והקצבות ממרכז הפועל ועיריית ת"א. "אין לנו באוסישקין חיים אוחיון או דייויד פדרמן שמביאים כסף מהבית. לכן, האתגר הכלכלי שלנו הרבה יותר גדול ומסובך - למצוא את הדרכים לגייס את הכסף. מה גם שבינתיים קשה לכמת לספונסרים לאיזה דבר אנחנו הולכים - כי לצערי, עדיין לא ברור כמה קבוצות יהיו בליגה הלאומית, אם יהיה פלייאוף, כמה קבוצות יעלו".

"לא חוכמה להגיע לליגת העל. חוכמה לקיים קבוצה שם לאורך זמן"

אז יהיה דרבי בליגת העל בעוד שנה? "כולנו מצפים להגיע לליגת העל, רצוי כבר בעונה הבאה. אבל אנחנו גם רוצים להיות בטוחים שיצרנו את הבסיס העסקי לקיום כלכלי לאורך זמן", מחדד לרנר. "זו לא חוכמה גדולה להגיע לליגת העל. החוכמה היא להצליח לקיים את הקבוצה שם לאורך זמן. המודל העסקי של הפועל אוסישקין עוד לא הושלם".

מהו המודל העסקי המושלם של הפועל אוסישקין? "בתקנון העמותה, מהיום הראשון לקיומה, הוגדרה אפשרות שתהיה חברת ניהול, כשהחברה הזאת תקבל זיכיון על הקבוצה שיתחדש אחת לכמה שנים בהתאם להסכמת העמותה. הדרישה מקבוצות הניהול תהיה פשוטה - יכולת להעמיד תקציב מינימום. אם יבוא המיליונר האמריקאי התורן, כמו שהגיעו לברק נתניה ומכבי חיפה, ויעמוד בתנאים האלו, אין סיבה לעצור אותו".

* זה מנוגד לקונספט הבסיסי של קבוצת אוהדים. תתנו לבעל בית שליטה על כל ההחלטות בתמורה לכסף שיביא? הפועל ת"א כבר קרסה פעם אחת בגלל קפריזות כאלו.

"מבחינה קונספטואלית אנחנו מוכנים לאפשרות הזאת. זה כמובן יצטרך לעבור את אישור העמותה. אני אגיד לך משהו, לראשונה בחיי אני מעורב בניהול קבוצת ספורט, ויש בזה משהו ממכר. אם המשקיע יבוא מהכיוון הזה, של ה'פאן' שכרוך בעסק הזה, זה בסדר מבחינתנו. אם הוא ירצה שהעסק יביא לו הכנסות, זה גם בסדר מבחינתנו. כל עוד הוא לא ישחק בצהוב-כחול, כל ההחלטות שהוא ייקח יהיו בסדר".

* אתם אומרים שלמשקיע יהיה זיכיון רק לכמה שנים, כשהעמותה תצטרך לאשר את החידוש שלו. זה לא מקובל בבעלות על מועדוני ספורט.

"זה לא כמו המודל הרגיל שבו איש עסקים יגיד 'תנו לי את העסק ואל תתערבו לי בשום דבר'. אבל בחתונה הזאת הוא יקבל הרבה דברים שלא יקבל בשום קבוצת כדורסל אחרת בארץ - הוא יקבל קבוצה אטרקטיבית, עם קהל של אלפי אוהדים. בקבוצות אחרות יהיו לו 200 אוהדים במשחקי בית".

* נגעת בנושא האוהדים. הדר יוסף, עם 1,400 מקומות, הוא לא בדיוק פונקציה.

"עיריית ת"א כבר התחילה לעבוד על תוכניות להקמת אולם בשטח הדרייב-אין. הסיבה היחידה שהיא עושה את זה, היא בגלל ההצלחה של הפועל אוסישקין. בלי ההצלחה שלנו, איש לא היה מנסה לבנות היום אולם כדורסל נוסף בת"א, עיר שיש בה מפלצת אחת בשם יד אליהו, וזהו פחות או יותר. פיתרון ביניים עד שיושלם האולם, שגם לו קיבלנו מסרים חיוביים מהעירייה, הוא הרחבה ושיפוץ מאסיבי של הדר יוסף".

עלייה אוטומטית לליגת העל? "נגד האג'נדה שלנו"

באופן מעשי לחלוטין, עלייה לליגת העל תלויה היום פחות ביכולת הספורטיבית ויותר ברצון הכלכלי. שתי הקבוצות שעלו על הנייר בעונה החולפת לליגת העל - מ.כ. הבקעה ויקנעם/מגידו - החליטו לוותר על התענוג אחרי שלא הצליחו להעמיד את תקציב המינימום שנקבע על-די המינהלת - 4.5 מיליון שקלים. במינהלת אמרו לא אחת שחזרה של הפועל אוסישקין היא דבר רצוי והכרחי לליגה, בעיקר בזכות פוטנציאל האוהדים העצום.

"השמועות על כך שאבנר קופל רוצה אותנו, את הפועל אוסישקין, בליגת העל כבר השנה הגיעו גם לאוזניי", אומר לרנר. "פנייה רשמית לא קיבלנו. אולי כי היה ברור מראש לכל העולם ואשתו שאנחנו דבקים במדיניות שיש בה שני רכיבים: הראשון זה עלייה על המגרש, ספורטיבית, בלי קיצורי דרך. הרכיב השני - בניית העמותה והניהול בצורה הדרגתית. אנחנו לא מוכנים כלכלית לעשות קפיצה מליגה שלישית לליגה ראשונה, זה נגד האג'נדה שלנו".

נכון לעכשיו מי שעשויה לקבל את הכרטיס היא מכבי אשדוד, שסיימה את העונה החולפת במקום החמישי בלאומית, בזכות הבטחה עקרונית של העירייה להעלות את ההקצבות לקבוצה לקרוב ל-3 מיליון שקלים במידה ותשחק בליגה הבכירה.