התבוננות חוזרת באירו

ברק אובמה בבעיה קשה מאוד. בנובמבר השנה יתקיימו בחירות לשני בתי הקונגרס, ויש סכנה ממשית לניצחון רפובליקני סוחף, שישתק כל מהלך רציני של ממשלו בהמשך. העברת רפורמות רחבות בתחום הבריאות ורגולציית שוק ההון, מהוות אבני דרך בנשיאותו, אבל שני מהלכים אלו אינם פופולאריים, ומושכים ביקורת אפילו מן הצד הדמוקרטי.

"זו הכלכלה, טמבל!" הייתה סיסמת מסע הבחירות הראשון של ביל קלינטון, וזו יכולה להיות הסיסמא המסבירה את התדרדרות הנשיא בסקרי דעת הקהל. יותר מטריליון דולר הושקעו עד כה בתוכניות הצלה, תימרוץ ובונוסים (בתחומי המוסדות הפיננסיים, הדיור והמכוניות), אבל לאחר שלושה רבעונים שבהם הכלכלה הראתה סימנים של התאוששות, היא שוב מקרטעת. הנתונים האחרונים עבור הייצור התעשייתי, והצריכה הפרטית, מצביעים על משק הנכנס לדפלציה.

נתוני האבטלה, אשר לא שופרו בצורה משמעותית, ממשיכים להוות אבן ריחיים על צוואר הממשל. הנתונים הרשמיים עדיין מצביעים על 10% מהאוכלוסייה כמחפשת עבודה בצורה אקטיבית, וכ-20% מובטלים, אם נכלול את ה"מיואשים" ואת אלו העובדים בעבודה זמנית. זו הסטטיסטיקה הקובעת עבור רוב אזרחי המדינה, כאשר הם באים לקבוע את שביעות רצונם מנשיאם.

לאור מצב עגום זה, אפשר היה לצפות לשינוי בתפיסת קובעי המדיניות בארה"ב. והנה - האידיאולוגיה הכלכלית השלטת עדיין דוגלת בצעדי הרחבה מוניטאריים (מצד הפד) ופיסקאליים (מצד האוצר), וזאת על חשבון הדורות הבאים.

שוב שומעים על תוכניות מגדילות גירעונות, הן ברמה הפדראלית, והן ברמה המדינתית. ביחד עם זאת, הממשל גם מעלה מיסים, ישירים ועקיפים, ומגביר את הקושי בניהול העסקים על ידי העמקת הרגולציה.

שינוי תפיסה מתחולל דווקא באירופה. בריטניה, צרפת ואף גרמניה אינן מסכימות עוד לכלכלה גירעונית. צעדי "צנע" (Austerity) מופיעים בתקציבן, וביחד עם תאום כלכלי טוב יותר ביניהן, הן הצליחו לייצב בינתיים את האירו, ואת החששות של המשקיעים בדבר עתידה של אירופה המאוחדת

אם הממשל ימשיך בעקשנותו הקיינסיינית, סופו שייזכר ככזה שהביא את השפל הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה מאז שנות השלושים. אומרים לי שזאת לא חוכמה גדולה להטיל ביקורת ולא להציע דבר. ולכן, אני מביא כאן כמה עקרונות, שלדעתי יכולים לשנות את המצב בארה"ב מקצה לקצה (פירוט יתר לצעדים ממשיים אינם יכולים להיות מוצגים במסגרת כה מצומצמת):

1. צמצום בהוצאות הממשלה, ומימון כול תוכנית חדשה מצמצום פונקציה קיימת.
2. הפשטה והורדה של מערכת המס הישיר, עם יצירת מע"מ פדראלי בשיעור 10%.
3. הקטנת הגירעון על פי קצב הצמיחה, ולא על פי מספרים קבועים מראש.
4. הפחתת הביורוקרטיה והרגולציה הפוגעות ביוזמה הפרטית.
5. החזרת חוק גלס-סטיגל (Glass-Steagall Act) המפריד בין הפעילות הקמעונאית לפעילות השקעות בבנקים.
6. יצירת עוגן ממשי לדולר - אולי בעזרת קישור לזהב או לסל סחורות כלשהו - לייצוב המערכת המונטרית העולמית.
7. הפניית דמי אבטלה ליצירת תעסוקה בתחום חידוש התשתיות התחבורתית, והאנרגטית של המדינה.
8. הכנסת מגבלות ביצירת כסף "יש מאין".

איני תופס את עצמי כפרשן ויועץ למדיניות שנוקטים קברינטי הכלכלה האמריקנית, בהצעות אלו אני רק מבקש לפרוש מפת דרכים מקרו כלכלית, שעל פיה ניתן לשפוט את ניהול השלב השלישי (שלב C) של המשבר במדינה החשובה בעולם, ובכך להעריך כמה זמן נותר עד לסיומו.

בחלק הטכני הייתי רוצה להצביע על מצבו של האירו בעזרת הגרפים היומי והשבועי שלו. במסגרת סקירות אלו הרחבתי במאי, וביוני על הסיבות הטכניות והפונדמנטליות לשינוי החיובי שקרה במטבע האירופי, ולדעתי הגענו לנקודה מעניינת להתבוננות חוזרת בו:

 משה שלום אירו

בגרף היומי:

1. נרשמו שיאים ושפלים עולים (המהווים את ההגדרה למגמה עולה בטווח הקצר).
2. העלייה קורית בנתיים במסגרת מבנה תיקון סדרת ABC, כאשר כרגע מתבצע C שהוא אמור להיות בעל 5 תתי-גלים.
3. המחיר הגיע ל-61.8% מן הירידה שהתחילה מאמצע אפריל (שיא גל 6) וזו נקודה טובה להתחלה של תת-גל 4 יורד.
4. המטבע גם הגיע לגבול העליון של התעלה העולה הצרה (אליפסה סגולה).
5. המתנדים נמצאים במצב די קיצוני של קניות יתר.

בגרף השבועי:

1. עלייה ללא עמודה אדומה אחת, אם כי האירו עוד לא הגיע ליעדים הברורים של תיקון 38.2% של כל הירידה מאזור ה-1.5140, ורמת ההתנגדות 1.3270.
2. ה-DI החיובי והשלילי עוד לא התחלפו (חלון ADX תחתון).

מכול האלמנטים המוזכרים לעיל, אני מסיק שהאירו עוד לא סיים את התיקון העולה כולו. מבנה תת-גל C בגרף היומי דורש עוד ירידה ועלייה נוספים, והגרף השבועי מרמז על יעדים שבין 1.31 ל-1.35, עת יגיע המחיר לממוצע הנע 200 הנע לקראתו מלמעלה (חץ סגול בגרף היומי).

• משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים בכיר, וחלק מצוות אתר "הכול בגרפים" (http://www.grafim-online.com)
• המספק שירותים למשקיעים וסוחרים. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
• משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.