הם מפחדים מהחקלאים

זה לא סוד שמדיניות הקרקע החקלאית בישראל כבר מזמן לא רלוונטית. לא רק מפני ששימושי הקרקע במדינה שאוכלוסייתה התפתחה מעט ב-60 השנים האחרונות דורשים משהו שונה מעוד שדה תפוחי אדמה או פרדס תפוזים בין פתח תקוה לרמת השרון, אלא גם כי החקלאות עצמה זקוקה למדיניות קרקע שונה ומתקדמת כדי להתקיים ולהתפתח במאה ה-21.

נכון להיום, כשלכל בעל נחלה יש לכל היותר 30-40 דונם ליד ביתו לעיבוד חקלאי, נוצרת לרוב אחת משתי ברירות מחדל בעייתיות: או שהקרקעות אינן מעובדות - במקרה הטוב הן עומדות שוממות וזנוחות ובמקרה הרע הופכות יעד פופולרי לשימוש לא חוקי, או שהן מוסבות לעיבוד חקלאי בהיקף שטח רחב בהרבה, פועל יוצא מהצורך ליצור יתרון לגודל כדי להתחרות בתנאי שוק. האפשרות השניה הביא לפיתוח שיטות שונות ומשונות של החכרות והשכרות משנה בין בעלי קרקעות, בצעדים "אפורים" ו"שחורים", יותר ופחות.

בנק ישראל גם התריע לאחרונה שהשיטות הללו מקשות על נטילת אשראי והופכות את ענף החקלאות בישראל לענף עם חסם כלכלי מאוד משמעותי.

קרון מקרטע

קובעי המדיניות מודעים לבעייתיות, שהופכת את הקטר הכי "ציוני" לקרון מפגר ומקרטע, שגם תוקע ומעכב קטר אחר, ענף הנדל"ן, מאז החלטת הבג"ץ (אוגוסט 2001) שמונעת פיצוי משמעותי בגין שינוי ייעוד קרקע חקלאית.

את כל זה אנחנו כותבים כי השבוע הייתה אמורה לצאת ההכרזה על דרך חדשה שתוביל לפתרון המיוחל. בתוך החוברת העבה של המדיניות הכלכלית של ישראל בשנתיים הקרובות, שהובאה לאישור הממשלה בסוף השבוע, הסתתרה החלטה להקמת צוות בינמשרדי לבחינת מדיניות הקרקע החקלאית כדי "להתאימה למציאות בת זמננו".

על פניו, לא היה מדובר בצוות עוין ומגמתי, אלא בצוות ראוי ובעל שיניים המורכב מהמשנה לנגיד בנק ישראל, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד החקלאות, השמאי הממשלתי הראשי והמשנה ליועמ"ש לממשלה. בראש הצוות היה אמור לשבת הממונה על התקציבים באוצר, אודי ניסן. המטרה הייתה לייצר פתרון שמנסה לשקלל את מגוון האינטרסים.

גם המנדט של הוועדה היה אמור להיות רחב ומשמעותי למדינה בכלל ולעתיד החקלאות בפרט. רשימת הנושאים כללה את "מדיניות הפיצוי בגין השבת קרקע חקלאית ששינתה ייעודה"; "זכות ייזום לחוכרי קרקע חקלאית"; "יכולת לעשות שימוש בקרקע חקלאית כבטוחה בנקאית ובחינת מנגנון לסחירות זכויות העיבוד בקרקע" ועוד.

רק שעם אישור התקציב והמדיניות הכלכלית התברר שההצעה ל"בחינת מדיניות המקרקעין ביחס לקרקע החקלאית", ועמה הצוות הבינמשרדי שהרכבו כבר גובש ושלל הנושאים שהיו אמורים לעלות על השולחן נעלמו. במסגרת הכוחות הפוליטיים של ממשלת נתניהו, הצליח שר החקלאות שלום שמחון להסיר את הצעת ההחלטה. ומדובר בסך הכול בניסיון להקים ועדה.

ישראל מתעלמת

בפעם המי-יודע-כמה, ישראל העדיפה לגלגל הלאה את תפוח האדמה הכי לוהט בסוגיית הקרקע. להמשיך להתעלם ולעצום עיניים, במקום להיכנס לעובי הקורה ולעשות סדר. משרד החקלאות המשיך מצדו לדאוג לכמה חקלאים (ששכחו מה זה טרקטור או מחרשה), במקום לדאוג לענף החקלאות. והזמן שעובר רק מבטיח שהפתרון שיגיע בסופו של דבר - כי בסוף באמת לא תהיה ברירה - יהיה בעייתי וכואב בהרבה.