יולי - החודש החלש בבורסה מזה שנים; מריל לינץ': "הזרים נעלמו, בארה"ב ואירופה לא סופרים את ישראל"

7 ימי מסחר נותרו לסיומו של החודש הנוכחי, ויולי 2010 מסתמן כחודש עם היקף הפעילות הקטן ביותר בבורסה של תל-אביב בחמש השנים האחרונות. על פי בדיקת "גלובס", המחזור היומי הממוצע במהלך החודש עמד עד כה על 1.2 מיליארד שקל בלבד - ירידה של כ-45% בהשוואה למחזור הממוצע עד כה השנה, וירידה של כשליש בהשוואה ליולי אשתקד.

הירידה בהיקפי המסחר, חשוב להדגיש, באה לאחר עלייה משמעותית בת למעלה מ-100%, שנרשמה בשנים האחרונות. כך, למשל, מחזור הממוצע היומי בשנת 2004 עמד על פחות מ-700 מיליון שקל. בתוך שנתיים מחזור זה הוכפל ל-1.4 מיליארד שקל בשנת 2006, ואף הגיע לשיא של 2.1 מיליארד שקל ב-2007.

אחד הגורמים המרכזיים להתפתחותו של שוק ההון המקומי בשנים האחרונות הייתה הגדלת פעילותם של המשקיעים הזרים, שעל פי ההערכות הגיע חלקם ל-25%-30% מהיקף המסחר, בעיקר במניות המעו"ף הכבדות כמו טבע , כי"ל , בזק , והבנקים הגדולים.

ההכרה של הזרים בשוק המקומי גברה בשנים האחרונות והגיעה לשיאה במאי האחרון, כשמעמדה של ישראל שודרג מ"שוק מתפתח" ל"שוק מפותח" במדדים של חברת MSCI. אלא שלמרות השדרוג במעמד, כעת, חודשיים לאחר מכן, מתברר כי הוא דווקא שיחק לרעתו של השוק המקומי בכל הקשור לפעילותם של המשקיעים הזרים, ואלה הקטינו את פעילותם בצורה דרסטית בחודש האחרון.

בשיחה עם "גלובס" ציין בנקאי השקעות זר כי השפעת המעבר של ישראל ממעמד של שוק מתעורר לשוק מפותח, חזקה מאוד. "עכשיו אנחנו דג מאוד קטן בבריכה מאוד גדולה", הוא אומר. לדבריו, בטווח הארוך שדרוג מעמדה של ישראל הוא טוב, שכן הוא פותח את השוק המקומי ל"פול" של כסף גדול בהרבה מזה שהייתה חשופה אליו כשוק מתעורר. אבל "בטווח הקצר יש בעיות גדולות בהבנת המשקיעים שרוצים להשקיע בישראל".

יושבים על הגדר

כדי להכניס את הדברים לפרופורציה צריך לציין כי גם כך נחשבים חודשי הקיץ באופן מסורתי לחודשים המתאפיינים בפעילות נמוכה, הן בארץ והן בחו"ל. במהלך חודשי הקיץ יורד מספר העסקאות המבוצעות, והפעילות חוזרת לשגרה, בהדרגה, רק בספטמבר.

למסורת זו נוסף השנה חוסר הוודאות הגדול בשווקים הפיננסים, לאחר רבעון שני חלש בו נרשמו ירידות חדות במדדים ברחבי העולם. מדד המעו"ף, למשל, ירד ברבעון השני של השנה בשיעור של 13.6% ומתחילת השנה נחלש ב-7.2%.

 22

בחדרי המסחר בבנקים ובבתי ההשקעות המקומיים מעידים, כי שחקנים רבים יושבים כעת על הגדר וממתינים לחדשות שייתנו כיוון ברור יותר לשווקים בחודשים הקרובים. חולשת המדדים מלווה גם בתנודתיות גבוהה יחסית, שמרחיקה משקיעים פרטיים. אחד הנתונים שמצביעים על כך יותר מכל הוא הסטת הכספים של משקיעים בענף הקרנות מקרנות אג"ח מסורתיות וקרנות מנייתיות, לכיוונן של הקרנות הכספיות וקרנות אג"ח מדינה נזילות.

צריך גם לזכור שהקיץ שעבר אופיין בהמשך ההתאוששות של הבורסה ממשבר 2008, ומשקיעים רבים הגדילו את הפוזיציה המנייתית שלהם בניסיון לנצל הזדמנויות שעדיין נותרו בשוק (רמתו של המעו"ף בתחילת יולי 2009 הייתה נמוכה בכ-20% מרמתו הנוכחית).

עם שדרוג מעמדה של ישראל בשלהי מאי השנה, גדלו מאוד למשך מספר ימים מחזורי המסחר בעקבות השינויים בכסף ה"פאסיבי" הזר בישראל. השינוי בסטטוס חייב את מנהלי קרנות סל, שעוקבות אחר מדדי ה-MSCI (הן של המדינות המפותחות והן של המתפתחות), להתאים את עצמן באמצעות הקניות והמכירות המתבקשות. כמובן שמשקלה של ישראל בשווקים המפותחים קטן ממשקלה בשווקים המתעוררים, אך כמות הכסף בקטגוריה של הראשונה אמורה הייתה לפצות על הירידה במשקלו של השוק המקומי.

"הזרים לא פעילים לחלוטין"

דווקא בכל הנוגע לכסף האקטיבי - שבשונה מקרנות הסל מנוהל על ידי מנהלי השקעות בקרנות נאמנות ובתיקים מנוהלים זרים - מתברר שהתמונה עגומה הרבה יותר. "הכסף האקטיבי עדיין לא נכנס", אומר בנקאי ההשקעות הזר. "ההשתתפות של הזרים בפעילות בישראל הרבה יותר נמוכה והיא תישאר ככה עוד חודש-חודשיים. הבנקים הזרים צריכים לשווק את ישראל בצורה מאוד אקטיבית, אבל זה לוקח זמן".

חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ'-בנק אוף אמריקה, נשמע נחרץ הרבה יותר. "המשקיעים הזרים היו מאוד פעילים בחודשים האחרונים, בעיקר בצד המוכרים", הוא אומר. "ראינו את המחזורים הגדולים בסוף מאי עם המעבר של ישראל למעמד של שוק מפותח, כשאנשים חיסלו פוזיציות".

"היום אין זרים. חד וחלק", הוא קובע. "מי שאומר אחרת טועה ומטעה. הזרים לא פעילים לחלוטין. לפי סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ', כרגע החזקת הזרים בישראל נמצאת בשפל היסטורי. משקיעי השווקים המתעוררים חיסלו את ההחזקות בכל המניות, כולל הגדולות שבהן".

במקביל, טוען ישראל, המשקיעים בשווקים המפותחים נמצאים במצב לא פשוט בו הם מתמקדים בשימור ההשקעות שלהם, "באירופה, שם התנודתיות גבוהה, ובארה"ב, אף אחד לא מקצה משאבים לכיוונה של ישראל. צרחנו את הדברים הללו כבר לפני שנה וחצי, אבל מי שהיה לו אינטרס להציג תמונה אחרת סתם לנו את הפה".

"חזרה של הזרים תיקח הרבה מאוד זמן וגם אז זה יהיה בסלקטיביות", מעריך ישראל הפסימי. "אם כולם חשבו על ספטמבר-אוקטובר בעבר, עכשיו כבר אף אחד לא מוכן להתחייב, כי המצב הגלובלי פוגע. העניין של מחזורי המסחר קריטי למשקיעים הזרים ולכן גם אז זה יהיה במספר מניות קטן במיוחד, 4-5 חברות".

"ישראל לא קיבלה שום דבר מהמעבר למעמד של שוק מפותח, חוץ מטפיחת שכם לכמה אנשים", הוא אומר. "יש פה נזק מאוד רציני, כי התנודתיות הרבה יותר גבוהה. השוק הרבה יותר מרוכז היום בקרב משקיעים ישראליים. רוב המשקיעים הישראליים חושבים אותו דבר ועושים את אותן פעולות ויעילות השוק נמוכה הרבה יותר. התנודתיות בישראל קפצה הרבה יותר מיוני, ולכן לא ניתן לייחס זאת למה שקורה בעולם, אלא לישראל".

"לוקח שנה ללמוד את השוק"

ג'וזף וולף, מנהל מחלקת המחקר של ברקליס קפיטל, קיצוני פחות מישראל, והוא מעריך שהמשקיעים הזרים זקוקים ל"תקופת הסתגלות" לשוק הישראלי. חלק מהסיבות לירידה בהיקפי הפעילות של הזרים כן קשורות לדעתו למתרחש בעולם. "גם בארה"ב ובאירופה הנפחים היומיים קצת יותר נמוכים עכשיו", הוא מציין.

"אנחנו נמצאים כעת בשיאו של השינוי", מנתח וולף. "היה כאן סוג של משקיעים שעשו את שיעורי הבית והייתה להם נוחות להשקיע פה ועכשיו אנחנו מחוץ לרדאר שלהם. מנגד, יש המון משקיעים שמביעים עניין בלמידת השוק, אבל הם עדיין לא קפצו לתוכו. זה ייקח זמן".

וולף מציין דו"ח שהוציא בנובמבר אשתקד מכון מילקן, שבחן מעברים של מדינות ממעמד של שוק מתעורר לשוק מתפתח, ואת השפעתם על ההשקעות הזרות. לפי המחקר הזה, הוא מדגיש, "לוקח שנה עד שהמשקיעים החדשים מכירים את השוק בצורה שהם מוכנים להשקיע בו". נותר רק לחכות ולראות.