פסטיבל קליפה אדומה לתיאטרון חזותי נפתח השבוע והוא יימשך עד סוף החודש. הפסטיבל, שהחל ביוזמת קבוצת התיאטרון החזותי קליפה, בניהולה האמנותי של עידית הרמן, מתקיים זו השנה הרביעית. בפסטיבל 12 יוצרים ישראלים וארבע קבוצות מחו"ל, המציגים בז'אנרים שונים של תיאטרון פיזי, תיאטרון תנועה, וגישות ייחודיות באמנויות הבמה - שאינן משתלבות בהגדרות התיאטרון הקונבנציונלי והמחול.
בתמיכת מכון גתה מתארחת בפסטיבל קבוצת פרפורמנס גרמנית במופע "מוזיקה על השולחן" (26-28 ביולי, 20:30, בתיאטרון קליפה, הרכבת 38, ת"א). זהו מופע סלפסטיק קומי-מוזיקלי, שבמרכזו שלושה גברים יושבים סביב שולחן במטרה "לזלול, לגרוס ולנגוס ביצירות מוזיקליות לא פשוטות לעיכול". הנגנים משלבים מחוות מוזיקליות ותיאטרליות בסיפורי עם גרמניים קלאסיים בסגנון "יהושע הפרוע".
המופע "הסלע של סיזיפוס", בהשפעת אלבר קאמי, הוא מופע סוריאליסטי המורכב מסיפורים קטנים ומרתקים עם סופים מוזרים וקומיים. היוצר, אליאס כהן מצ'ילה, שיתף פעולה עם אמנית וידיאו מקוריאה, והתוצאה רוויה השפעות רב-תרבותיות.
בבכורה ישראלית של מיכל הרמן תעלה "Glory Monster", עבודה המספרת בשפת תיאטרון-מחול על חלום ההצלחה והשאיפה לפרסום, על אובדן ערכים, פרטיות ומקוריות בדרך לפסגה. ועוד עבודות של יוצרים צעירים במסגרת "זרקור לתיאטרון מתקדם".
קישוט ופשע אינטימי
פסטיבל אינטימדאנס, שייפתח בסוף החודש בתיאטרון תמונע, נותן במה והזדמנות לרקדנים יוצרים, רובם צעירים, לבטא תכנים שמעסיקים אותם בדרך מקורית ורעננה.
כותרת הפסטיבל, "קישוט ופשע" שאולה ממאמרו של האדריכל אדולף לוס, מראשוני ההוגים המודרניסטים. את הפשע הותירו מנהלי הפסטיבל, נאוה צוקרמן ואריאל אפרים אשבל, לפרשנות אישית של היוצרים. "היום אין ממש ניגוד בין וירטואוזיות וקישוטים ונוצות לבין מהות ותוכן - אם הדברים נעשים מתוך מהות ומתוך כוונה", אומר אשבל, "אנחנו רואים עבודות שמתעסקות בכוונה בתפל ובמיותר, והופכות אותו למהות. מנגד, גם מי שמאוד מתהדר במינימליזם, אינו חף ממניירות". ומוסיפה צוקרמן: "פסטיבל אינטימדאנס נוסד לפני 11 שנה, מתוך רצון לחבר את היוצרים למפתח היצירה. לביטוי האישי, הבלתי תלוי".
הפסטיבל מורכב משני ערבים מרכזיים, האחד הוא שבע תוכניות קצרות והשני, תחת הכותרת "ציטוט ופשע", ובו מגיבים אמני במה לקטעי וידיאו מיו-טיוב.
אינטימיות היא אכן המילה המתארת נאמנה את החשיפה והתהליכים שבהם משתפים הרקדנים את הקהל. רן בן דרור מדבר על הפנטזיות שלו כרקדן גבר בלהקה הקיבוצית, שהתקנא תמיד בתפקידי הנשים.
מחול, ריקוד, אשה / צלם גדי דגון
רותם תש"ח וכרמית פוריאן מעלים מופע מעולה ומשעשע, העוסק בתנאים שמאפשרים ליצירה להתפתח. תוך כדי תנועה הם מדברים על הגוף שמתפקד כמדינה: הראש הוא ראש הממשלה והפנים הם משרד החוץ. וכמו בכל מדינה, השחיתות משתוללת. הצוואר והריאות "יושבים על הצנרת" וזוכים מן ההפקר בחמצן. המוח טרוד ומטריד, מבזבז הון עתק על תקציב הביטחון. הרגליים בשפגט - כשהשמרנים מושכים ימינה וההומואים מושכים שמאלה "איך אפשר לקבל החלטות ממשלה - לעבור דירה, לקחת כלב למצוא אהבה".
פסטיבל קליפה אדומה, עד 31.7 באולמות תיאטרון קליפה ובמרכז "נא לגעת" ביפו; פסטיבל אינטימדאנס, 29.7-1.8, תיאטרון תמונע, שונצינו 8 ת"א
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
