הצד האפל של תגליות הגז: התחזקות השקל והתנוונות כלכלית

הגדלת חלקה של הממשלה בתגליות הגז מול חופי ישראל תהווה חלוקה צודקת יותר של אוצרות הטבע השייכים לכלל אזרחי המדינה, תדמה למשטר הפיסקאלי במדינות אחרות בעלות משטר פיסקאלי דומה לישראל, תאפשר פיקוח טוב יותר על תקבולי הענק הצפויים בשנים הקרובות כדי למנוע התחזקות של השקל וכרסום בכושר התחרותיות של ענפי המשק הסחירים וכן תאפשר הגדלת הכנסות המדינה לצרכים שונים כמו חינוך, בטחון, סל הבריאות וכדומה.

המסקנות האמורות לעיל נכתבו בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכותרתו "ניתוח חלק הממשלה מהכנסות נפט וגז בישראל ובמדינות שונות". הדו"ח חובר לאור תגליות הגז ב"תמר" ו"דלית" והממצאים לאפשרות של תגלית נוספת ב"לוויתן", כאשר ברקע מתנהל ויכוח ציבורי סביב סוגיית תמלוגי המדינה מההכנסות העתידיות בתגליות הללו. כזכור, ועדת ששינסקי דנה בימים אלה בנושא ואמורה להגיש מסקנותיה בחודש הבא.

עם זאת, לצד היתרונות האמורים, הדו"ח מפרט גם לא מעט חסרונות שינבעו מהעלאת התמלוגים או המסים מהכנסות הגז: הרחקת משקיעים זרים וחוסר יציבות פיסקאלית; גלגול עלויות ללקוחות כיוון ששוק הגז בישראל הוא ראשוני ויש בו שני ספקים בלבד; חלק ממשלה נמוך יחסית עשוי להביא להשקעות רבות יותר ומבחינה זו הוא עדיף על פני חלק ממשלה גבוה והכנסות נמוכות יותר; העלאת התמלוגים עלולה להקטין את הכדאיות הכלכלית של היצרנים המקומיים הקיימים והעתידיים בתחרות מול ספקים זרים; המעבר לשימוש בגז טבעי מביא לחיסכון ניכר למשק ולהקטנת זיהום האוויר, כאשר העלאת תמלוגים או מיסוי עלולה לעכב תהליך זה ולהקטין את הפירות הכלכליים והסביבתיים למשק.

540 מיליארד דולר מחפשים בית חם

בדו"ח, המכיל 44 עמודים, ניכר התיאבון הגדול לגז לאור התגליות האחרונות. בדו"ח הוזכר הסקר הגיאולוגי שנעשה על-ידי USGS, מכון ממשלתי בארה"ב, אשר מעריך את פוטנציאל הגז הטבעי באגן המזרחי של הים התיכון בכ-540 מיליארד דולר - חלקם בחופי ישראל. כמו כן צוין בדו"ח כי החיסכון המצטבר עד כה מהשימוש בגז הטבעי מגיע לכ-5 מיליארד דולר, כולל הוזלה בתעריפי החשמל.

"בשנים האחרונות הכנסות המדינה מתמלוגי נפט וגז עלו יותר מפי 3, בעיקר בגין גילוי שדה הגז הטבעי בים תטיס", נכתב בדו"ח. "צפוי כי החל בשנת 2013 ההכנסות יגדלו שוב בגין תחילת הפקת גז טבעי משדה 'תמר'. בשנת 2009 גבתה מדינת ישראל קרוב ל-150 מיליון שקל תמלוגים משטח ים תטיס שמול חופי אשקלון, כאשר 53% נגבו מקבוצת דלק ו-47% נגבו מנובל אנרג'י. בנוסף שולמו תמלוגים מהפקת נפט בשדה 'חלץ' (כמה עשרות חביות ביום) ומהפקת גז בשדה 'זוהר' הממוקם ממזרח לערד".

בדו"ח מפורטים המשטרים הפיסקאליים הנהוגים במדינות אחרות בעולם אל מול המשטר הנהוג בישראל בסוגיית חלקה של הממשלה באוצרות הטבעיים. כך, למשל, שיעור התמלוגים בישראל עומד על 12.5% בלבד, בעוד שבעולם הוא מגיע עד ל-40%. במדינות שבהן שיעור התמלוגים עומד על 0% קיים משטר מס אשר מפצה על כך ומגדיל את חלקה של הממשלה. בנורבגיה, למשל, שיעור התמלוגים על הכנסות מנפט עומד על 0%, אך מדיניות המיסוי שם מביאה את חלקה של הממשלה בהכנסות ל-74-76%.

החשש: התחזקות ניכרת של השקל והתנוונות כלכלית

אך לצד ההתלהבות מתגליות הגז, בדו"ח מפורטות גם הסכנות השקטות הנלוות למציאת האוצרות בלב הים. 2 בעיות עיקריות מפורטות בדו"ח - זמניות והתנוונות.

"אוצרות טבע הם מוצר מתכלה, ואם הניצול הכלכלי של פירותיהם לא יביא להקמת אמצעי ייצור נוספים, עשוי להיווצר מצב בו הכלכלה תדעך לאחר מיצוי האוצרות", נכתב בדו"ח. "גידול עתידי בייצוא גז טבעי וירידה בייבוא נפט ופחם בגין גילוי שדות הגז הטבעי בישראל עשויים להביא להגדלת העודף במאזן התשלומים, להתחזקות ניכרת של השקל וממילא להקטנת התחרותיות של ענפי המשק הסחירים. תופעה זו ידועה בשם ה'מחלה ההולנדית' והיא משמעותית יותר במשקים קטנים הנשענים על סחר-חוץ, כמו המשק הישראלי".

מחברי הדו"ח מציעים פתרון לבעיות הללו: "פיקוח טוב יותר על כספי התקבולים, כך שינותבו באופן מיטבי ובין-דורי ולא יביאו לפגיעה בכושר התחרותיות של יתר חלקי הכלכלה".

מחברי הדו"ח מביאים שוב את נורבגיה כדוגמה, שם הוקמה קרן נפט ממשלתית אליה מנותבים רוב כספי התקבולים, אשר משמשים להשקעות ארוכות טווח הן בנורבגיה והן מחוצה לה. פירות ההשקעה משמשים לצרכים שוטפים כגון יצירת עודף תקציבי.

"בישראל התקבולים יכולים לשמש להקטנת החוב הציבורי בקצב מהיר יותר מזה המתוכנן, אך זאת בתנאי שרוב התקבולים אכן יגיעו לממשלה", נכתב בדו"ח.