בתחילת החודש התבשרנו כי איש העסקים אייל עופר מתכוון לרכוש את הפנטהאוז הדו-מפלסי בפרויקט מגורי היוקרה "הרברט סמואל" בתל אביב של חברת עופר נכסים, שבבעלות משפחתו, ב-115 מיליון שקל, הסכום הגבוה ביותר לדירה בישראל. בשוק ראו במהלך בעיקר גימיק שיווקי, יריית פתיחה בשיווק המגדל שרוצה למצב את עצמו כהכי יקר בסביבה. גם המיליונר היהודי-קנדי הרשי פרידמן, יזם פרויקט היוקרה "בארי נהרדעא" בתל אביב, הכריז בתחילת שיווק הפרויקט לפני כארבע שנים שישמור את הפנטהאוז לעצמו. בפועל, הפנטהאוז, בשווי 100 מיליון שקל, עומד היום למכירה.
חולשים על הלקוחות
ככל שיש יזמים ומארגני קבוצות רכישה שבסך הכל "אוספים" דירות בפרויקטים שלהם - לרבות המפורסמים שבהם הרצל חבס ועידן עופר, מבעלי חברת חבס, שקנו דירות בפרויקטים של החברה ברוטשילד 1 וב-YOO בתל אביב - יש גם לא מעט יזמים וקבלנים שבחרו לקנות ולגור, הלכה למעשה, בפרויקטים שהקימו.
העובדה שהם רכשו דירה בפרויקט ודאי עוזרת להם במשרד המכירות - הרוכשים פוטנציאליים מניחים שבבניין של היזם הסטנדרטים והתחזוקה לא יוזנחו, אך אותם קבלנים מעדיפים כמובן לציין את העובדה שהם פשוט בחרו לגור היכן שבונים הכי טוב, מה גם שבפרויקט שלהם יש להם כמובן מקסימום שליטה בקצב הבנייה ובאיכות הביצוע. דווקא מבחינת תג המחיר הם לא פעם מוגבלים אף יותר מסתם לקוח שייכנס לאתר המכירות, הן בשל הנחיות רשות המסים והן כי נושאי משרה בחברות בנייה ציבוריות מוכרחים לדווח וגם לקבל אישור דירקטוריון.
בכל מקרה, שלא במפתיע, הקבלנים - כמו אייל עופר, מעדיפים את דירות הגג. יותר מכך שדירות הגג הן היקרות והיוקרתיות ביותר בכל פרויקט, יש פה מעין אקט סמלי ואולי לא מודע אפילו, ולפיו "חולש" היזם ממרום דירתו על המגדל כולו ואולי על הפרויקט כולו.
שי הניג, מנכ"ל חברת הבניה "אפגד", גר בשנתיים האחרונות בדירת גג בפרויקט "נוף הים" של אפגד בשכונת ברנע באשקלון. שוויו של הפנטהאוז, בן 5 חדרים בשטח של 150 מ"ר ומרפסת של 50 מ"ר בקומה השמינית, מוערך ב-2 מיליון שקל.
תמונות מדירתו של שי הניג , מנכ
תמונות מדירתו של שי הניג , מנכ
הפנטהאוז של הניג מדוע בחר הניג לגור בפרויקט? הכי פשוט: "הפרויקט כשמו כן הוא - מהדירה נשקף נוף מרהיב לים והבניין ממוקם מרחק הליכה מהחוף", הוא מסביר.
תמונות מדירתו של שי הניג , מנכ
הנוף הנשקף מדירתו של הניג אבל יש כמובן גם מינוסים. על דלתה של אחותו של שי, יעל, שעובדת לצידו בחברה, דפק בעבר שכן בעשר בלילה. מכיוון שהיא אחראית שירות הלקוחות של החברה, היה נראה לו הגיוני לפנות ישירות אליה. העובדה שהשעה הייתה מאוחרת והיא פתחה לו את הדלת כשהיא עוטה מסיכת פנים ירוקה ולבושה בפיג'מה - לא ממש הטרידה אותו. "אבל האמת היא שזו היתה פעם אחת ויחידה שנתקלנו בטיפוסים כאלה", אומר הניג.
לדבריו, "אם דייר מנסה לשוחח איתי בעניינים שקשורים בבניין או בחברה, אני אומר לו במלוא הכנות שאני עלול לשכוח עד שאגיע למשרד את כל פרטי הפנייה המדויקת שלו. אני הרי לא לוקח איתי לפטופ שמחובר למערכת שירות הלקוחות שלנו כשאני יורד עם הזבל. כמובן שאני מבטיח לו שאם לא יקבל מענה הולם, אני אתערב. עד עכשיו אף אחד לא חזר אלי עם תלונות".
הוא מעריך כי "הדיירים מבינים כי גם לי יש חיים פרטיים ויודעים לעשות את ההפרדה. נהפוך הוא - זוג צעיר שרכש דירה בבניין בו אני מתגורר - הפך להיות אחד מחברינו הקרובים, אנחנו מבלים המון יחד, מגדלים את הילדים בצוותא - והעובדה כי הוא לקוח שלנו ממש לא משנה כהוא זה, לא לנו ולא להם".
גם מרדכי "מוטקה" אביב, יו"ר ובעלים של חברת הבניה מ.אביב מפעלי בנייה, מתגורר בפנטהאוז אותו רכש ב-1998 בפרויקט "לב רחביה" שבנתה החברה שלו בירושלים. מדובר בפנטהאוז בן 4 חדרים בשטח של כ-150 מ"ר ומרפסת של כ-100 מ"ר בקומה השמינית והאחרונה. אביב עבר לפנטהאוז מבית צמוד-קרקע והוא מעיד כי בין כל הפרויקטים שבנה בירושלים וסביבותיה, הוא בחר לגור ב"לב רחביה" מכיוון שרצה "מגורים במרכז העיר, בבניין המציע שירותים לדייר". לדברי אביב, "שכניי ואני מקפידים לא לערב כלל את היחסים האישיים עם הקשר העסקי. כל אחד יודע שאם יש לו בעיה קלה שבקלות יהיה לו מענה במשרדים, ולכן גם אין צורך לעצור אותי במעלית או בלובי".
הפנטהאוז של מרדכי אביב / צלם: אוריה תדמור
הפנטהאוז של מרדכי אביב / צלם: אוריה תדמור
לובי הבניין של אביב פרויקט בשביל פנטהאוז
האדריכל אילן פיבקו, תושב יפו, מכר בתחילת השנה את הדופלקס שלו ברחוב הצדף ביפו בכ-4 מיליון דולר ובאפריל הודיע שיעבור לגור בפרויקט בוטיק שיזם ותכנן בעצמו בנמל יפו העתיקה, על קו המים. הבנייה החלה לאחרונה, והפרויקט יאוכלס באמצע 2012. בפרויקט "פיבקו בנמל" בחר האדריכל בדופלקס בשטח 220 מ"ר שישמש כביתו, צעדים ספורים ממשרד האדריכלים שלו. המחירים בפרויקט נעים בין 12 אלף דולר למ"ר ל-14 אלף דולר למ"ר, כך ששווי משכנו החדש של פיבקו ינוע בין כ-2.6 מיליון דולר ל-3.08 מיליון דולר. לדירה מרפסת הפונה לים בשטח של 22 מ"ר, חצר פטיו, וחלונות בלגיים.
אייל עופר / צלם: יוסי כהן
הדירה של פיבקו בנמל יפו נשמע חלומי? אבל לפיבקו עדיין מציקה השאלה האם בחר בדירה הנכונה. "עד היום אני מתלבט בשאלה האם טעיתי בבחירת הדירה כי כל יום דירה אחרת בפרויקט נראית לי הכי יפה", מתוודה פיבקו. "המקום משלב ים עם תחושת עומק ההיסטוריה בתוך הבית", שבו הקפיד פיבקו לחשוף את הקמרונות ההיסטוריים. "מרגש אותי לגור בנקודה שבה יש מצד אחד את תל אביב המודרנית ומצד שני שרידים ארכיאולוגיים של הנמל הביזנטי העתיק".
לא רק הקבלנים נהנים מפרי עבודתם; לא מעט מארגני קבוצות רכישה "אוספים" לעצמם דירות בפרויקטים שהם מקימים - בין אם לצרכי השקעה (מה שכבר סומן כבעייתי על-ידי רשויות המס), ובין שלא הצליחו לגבש קבוצת רכישה במלואה לפני רכישת הקרקע והם לוקחים על עצמם את יתרת הדירות על מנת לשווקם במהלך הבנייה, לרוב, בלית ברירה.
"יש גם מארגני קבוצות רכישה שהחלו את דרכם בבניית פרויקט בו יגורו. הם רצו דירה או פנטהאוז באזור מסוים, נבהלו מהמחירים, והחליטו עם כמה חברים לבנות בעצמם בניין. כזה הוא עו"ד צחי חג'ג', כיום אחד המארגנים הגדולים של קבוצות רכישה, שהקים בניין בגוש הגדול בתל אביב וכיום מתגורר בפנטהאוז הדו-מפלסי בקומה השמינית. זו היתה קבוצת הרכישה הראשונה שארגן, ביחד עם אחיו, עידו, חברים וקרובי משפחה.
"רציתי לרכוש פנטהאוז בגוש הגדול בצפון תל אביב, אז אמרתי לאחי, עידו, למה לא נבנה בניין בעצמנו, יחד עם עוד כמה חברים", אמר חג'ג' לאחרונה בראיון ל"גלובס". "למה לשלם 700 אלף דולר? יצרנו שם ארבעה פנטהאוזים שעלו פחות מ-360 אלף דולר".
אייל עופר / צלם: יוסי כהן
צחי חג'ג' בדירת הפנטהאוז לא מערבבים ביזנס עם פלז'ר
לא כל היזמים מוכנים לגור בפרויקטים שבנו בעצמם, חלקם מתוך עקרון לפיו פשוט לא מערבבים את החיים הפרטיים עם העסקים. יזם שהתראיין לכתבה זו, הודיע ברגע האחרון שאשתו הטילה וטו על השתתפותו בכתבה מסיבות של צנעת הפרט - היא פשוט לא יכולה היתה לשאת את המחשבה שהעולם ידע היכן בדיוק היא מתגוררת וכמה שווה הנכס שלה.
למרבה האירוניה, כששאלנו את אותו יזם "מה תגיד לרוכשי הדירות שיפגשו אותך לבסוף במעלית הבניין"? ענה היזם, ספק ברצינות, ספק בהלצה: "אשתי תטפל בהם". הוא הודה, שבכל פרויקט יש תקלות ולא כל הדיירים "יודעים לשים את הגבול" בפגישות אקראיות במעלית.
אך בין אם הקבלן מאציל סמכויות לאשתו - שאינה יזמית הפרויקט - ובין אם לאו, אין ספק שהמגורים באותו בניין עם לקוחותיך עשויים לזמן לכל הפחות רגעים מביכים.
בני משפחת גינדי, למשל, לא גרים בפרויקטים שהם בנו. בחברת גינדי החזקות אומרים שקיימת הפרדה ברורה בין העסק לבין מגורים והשקעות של בעלי החברה: "הסחורה שאנחנו מייצרים הינה למכירה בלבד - לא להשכרה ולא לגור בה - זהו לחלוטין עסק ולא משהו פרטי", מסביר רועי גינדי, מנכ"ל משותף ומבעלי חברת גינדי החזקות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.