נתוני הרייטינג שנרשמו בישראל במונדיאל בדרום אפריקה הראו שלפחות מבחינת הרגלי צפייה בספורט בטלוויזיה, חובב הספורט הישראלי לא נשאר מאחור. אבל עד כמה חובב הספורט הישראלי מעדיף את הצפייה בספורט על פני פעילות גופנית, אפשר להבין ממחקר ראשון בתחום שנערך לאחרונה בישראל בשיתוף המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט והמרכז האוניברסיטאי אריאל.
מהמחקר (ד"ר יאיר גלילי, ד"ר סבינה ליסיצה וד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין) שנעשה בקרב 1,032 מרואיינים, עולה כי 45% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (מעל גיל 18) כלל לא עוסקים בספורט. 31% מכלל האוכלוסייה מגדירים את עצמם לפי המחקר כ"אנטי ספורט" - אנשים שלא עוסקים בפעילות גופנית, לא רואים בהשוואה לאחרים בחשיבות שיש לפעילות ספורטיבית ואדישים להצלחות של ספורטאים ישראליים. 14% מכלל הציבור הבוגר בישראל הגדירו הם כאלו שהגדירו את עצמם "ספורטאי כורסה" בלבד - חובבי ספורט שצופים בתדירות גבוהה בספורט בטלוויזיה, מודעים לחשיבות של פעילות גופנית, חשים גאווה שספורטאי ישראלי מצליח בתחרויות בחו"ל, אבל אינם פעילים גופנית כלל.
עיסוק בספורט
22% מהציבור הישראלי הגדירו את עצמם כ"ספורטאי בנשמה" - כאלו הצופים באדיקות בספורט בטלוויזיה ומבצעים פעילות גופנית. עם זאת, קיים שוני משמעותי בין המגדרים: רק 9% מהנשים הגדירו את עצמן כ"ספורטאיות בנשמה", לעומת 37% מהגברים.
המחקר מצא גם כי 33% מהציבור הבוגר בישראל מגדירים את עצמם כפעילים רק כ"עיסוק בספורט כאופנה" - כלומר, משתמשים בספורט לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
