שני אירועים מהותיים בהיסטוריה של הטכנולוגיה אירעו השבוע, ומשניהם ניתן ללמוד דבר מה על מקומה בחיינו. זאת למרות - ואולי בגלל - שהם כה שונים.
היום לפני 10 שנים התרסק ליד פריז מטוס קונקורד, ו-113 אנשים נהרגו. תאונה די אידיוטית (כולן כאלה, לא?): חתיכת מתכת על מסלול ההמראה ניקבה את צמיג הקונקורד, שהתפוצץ והדליק את מכלי הדלק המלאים של המטוס. בום.
הקונקורד, מטוס הנוסעים העל-קולי, היה הישג טכנולוגי מדהים - ואני לא אחד שמשתמש במילה הזו בקלות. המהירות שלו (בשיא: 2,330 קמ"ש) איפשרה לו לטוס מלונדון לניו-יורק בפחות מ-3 שעות, מהר יותר ממהירות סיבוב כדור-הארץ. הוא היה כל-כך מהיר, שהייתם יכולים לנחות איתו בניו-יורק שעה לפני שהמראתם בו מלונדון (הודות להבדלי השעות), ולראות את אותה הזריחה פעמיים. הוא טס כל-כך גבוה (כ-20 ק"מ מעל פני הים), עד שניתן היה לראות שכדור-הארץ באמת עגול.
כמו המצאות גדולות אחרות - הטלגרף או המכונית - גם הקונקורד שם לו למטרה להקטין את העולם, להפוך אותו לכפר קטן ולשנות מהיסוד את הדרך בה אנחנו חווים אותו. זה לא קרה. הקונקורד מעולם לא המריא מעל לדרגת הגימיק, וזאת משלל סיבות. התאונה היתה רק אחת מהן, אם כי הסמלית והבולטת מכולן.
הקונקורד היה יקר מדי ומסובך מדי לייצור, לאחזקה, לטיפול ולטיסה. רק 20 מטוסים כאלה יוצרו. הוא צרך כמויות בלתי נתפסות של דלק. המבנה ההנדסי שלו דרש מסלולי המראה ונחיתה ארוכים במיוחד שאינם זמינים ברוב שדות-התעופה. הוא היה קטן וצפוף מדי (רק 100 נוסעים, רק 1.80 מטר גובה), ואם זה לא מספיק, כרטיס טיסה בו עלה כ-10,000 דולר. באוקטובר 2003 הוצא המטוס סופית משירות.
התרסקות הקונקורד מזכירה לי תמיד את טביעת הטיטניק. שתי יצירות מופת טכנולוגיות שבגדו. שני שברוני לב. האם הוא הקדים את זמנו? האם הוא ענה על צורך שבעצם אף אחד לא היה צריך? כנראה שגם וגם.
היום כבר אף אחד לא מדבר על טיסות על-קוליות. היום כבר מדברים על טיסות מסחריות לחלל, ובשבוע שעבר נחת מטוס אחרי שטס שבועיים ברציפות על כוח סולארי בלבד. ועדיין, אין כמו הקונקורד.
לשנות את הטבע
ומהשחקים בחזרה לאדמה ולהישג הטכנולוגי השני של היום. לפני 32 שנים בדיוק נולדה לואיז בראון - תינוקת המבחנה הראשונה בעולם. גם כאן מדובר בהישג טכנולוגי לא פחות ממדהים.
למרות שאין מה להשוות בין מטוס לתינוק, הרי שבכל זאת יש מה להשוות בין שני הדברים: שניהם באו לשנות סדרי עולם. הראשון ניסה להקטין אותו, אבל השני, פיתוח של ד"ר פטריק סטפטו וד"ר רוברט אדוארדס הבריטיים, בא לעשות דבר גדול בהרבה - לשנות את הטבע ולהעניק את מתנת החיים גם לאלה שנמנע מהם.
לואיז בראון חיה את חייה השלווים. לפני 6 שנים נישאה לבח"ל ווסלי מולינדר, שעובד כשומר בבארים, ולפני 4 שנים ילדה ילד מקסים, קמרון, בלידה טבעית.
קרוב ל-1% מכלל הלידות בעולם המערבי היום הן כתוצאה מהפריה חוץ-גופית - הצלחה היסטרית לפי כל קנה-מידה.
המסקנה: כנראה שחשוב לנו יותר להוליד ילדים מאשר להגיע מאירופה לאמריקה ב-3 שעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
