הכול חוץ מאהבה

פעם בשנה זה בא - "חג האהבה". ביום זה, כמה נפלא, גם גדולי האתאיסטים בישראל מתחברים לחג הוותיק הזה, שעולה ממנו ניחוח תנכ"י.

אלא שבחינה מקרוב של אותו ניחוח (קריאה של הטקסט, לא ביג דיל) מותירה מקום מועט מאוד לאהבה והרבה יותר לאירועים שמתאימים לאווירה נוסח התאריך שצוין לפני כשבוע, הלא הוא ט' באב.

תקציר הפרקים הקדומים: הימים הם ימי השופטים. בחור אחד הולך עם פילגשו ונם אצל מארח קשיש בחבל בנימין. מספר בני בליעל מהאזור לא מרוצים מהכנסת האורחים הזו ודורשים לקבל לידיהם את הזוג. בעל הבית נותן להם רק את בתו הבתולה ואת הפילגש (בסך-הכול פילגש. אפשר להשיג אחרת), ובני הבליעל מצדיקים את הכינוי שניתן להם כשהם עושים בפילגש שפטים.

בן-הזוג הנדהם, שמוצא אותה בבוקר נופחת את נשמתה על מפתן הבית, מבתר את גופתה ושולח לכל שבטי ישראל, שיראו מה נעשה. שבט בנימין מסרב לאולטימטום להסגיר את הפורעים, ועם ישראל יוצא למלחמה עקובה מדם, שלפחות לפי התנ"ך נהרגים בה עשרות אלפים (היסטוריונים די סקפטיים באופן קבוע לגבי המספרים שנקבו בעת ההיא וחושבים שהם מוגזמים).

בני בנימין רושמים בתחילה ניצחונות, אבל גלגל המזל מתהפך, והם נוחלים תבוסה קשה, שבה מתים כמעט כל לוחמיהם. כמנהג הימים ההם, הצד המנצח שוחט בששון את כל אזרחי הצד השני, נשים וילדים ועל הדרך גם את הבהמות.

אמנם מאות גברים מבני בנימין נמלטים, אבל המנצחים נודרים: לא ניתן להם את בנותינו. עובר הזמן, ופתאום שבטי ישראל קצת מתחרטים, אבל שבועה היא שבועה. מה עושים? כמנהג הלמדנים, מתחכמים. אמנם הם אמרו שלא יתנו את בנותיהם, אבל לא נאמר שיהיה אסור לבני בנימין לחטוף אותן. וכך בנות ישראל יצאו לחולל בכרמים, ובני בנימין יצאו לציד הנשים. נשמע רומנטי? לא ממש, אבל כך נולד החג.

אגב, אותו מחול כרמים (נשמע דומה אך לא מדובר בחילול כבודן של בנות ישראל), היה דווקא מנהג ותיק בתקופה ההיא, והאזכור הראשון לכך מופיע באותו מקרה בספר שופטים.

חז"ל לימדונו כי 6 אירועים היו ביום זה, שניים מהם נוגעים למערכות יחסים שבין שני המינים: התרת נישואים בין השבטים ואותו מקרה החטיפה של בנות ישראל בידי בני בנימין הנותרים. אפשר לסמוך על חז"ל שהם מבינים גדולים בתורה ובפלפול, אבל כנראה שברומנטיקה הם הבינו מעט פחות - מה רומנטי בחטיפת נשים?

במקור כנראה התאריך צוין גם, ואולי אף קודם כל, כחג פיוס, דבר הגיוני לחלוטין בהתחשב באירועים הטרגיים שקדמו. אפשר אף להסכים שזהו נושא שגם בימינו לא יהיה מיותר לשאוף אליו ולנסות לקדמו. אבל אהבה, מה לעשות, היא נושא הרבה יותר "סקסי" להתייחס אליו, אפילו אם בסיפור הזה היה הכל חוץ מאהבה.

ובנימה אישית - וקצת כלכלית, כיאה לאכסניה - בתחילת יחסיי עם אשתי, הגיע יום ט"ו באב, והנה היא באה אליי עולצת: "חג האהבה הגיע!". שיעור קצר בהיסטוריה של עם ישראל הביא אותה לויתור על ציון האירוע. לי זה חסך מתנה אחת בשנה.