ורק לבן גוריון לא נשאר

הכנסת אישרה בשבוע שעבר חוק מהפכני, לפיו המדינה תעניק מלגת שכר לימוד מלאה לשנת הלימודים הראשונה לחיילות ולחיילים משוחררים, שיבחרו ללמוד בפריפריה.

לטובת מי שלא עקב אחרי "התגלגלות" הצעת החוק אציין שהוא אושר רק לאחר שהממשלה התחייבה להוסיף להגדרת הפריפריה גם את ירושלים ואת יהודה ושומרון.

מי לא נכלל במסגרת החוק המיטיב עם החיילים המשוחררים? אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה היחידה שאין כל עוררין על עובדת מיקומה בפריפריה הדרומית של מדינת ישראל.

ומה ההסבר בחוק לאפליה כה בלתי מובנת ומקוממת זו? אנשי תקשורת שפנו לאחרונה ללשכת ראש הממשלה בשאלה מדוע הוחרגה אוניברסיטת בן-גוריון ממסגרת החוק, קיבלו את ההסבר הבא מלשכת הדובר שלו, ואני מצטטת: "מאחר שאוניברסיטת בן-גוריון הינה האוניברסיטה היחידה באזורי הסיוע המוגדרים בהחלטה, מתן הטבה לאוניברסיטה זו בלבד תביא לפגיעה בשוויון בינה ובין אוניברסיטאות אחרות בארץ.

בנוסף, אוניברסיטת בן-גוריון נחשבת למוסד אטרקטיבי לסטודנטים, כפי שניתן ללמוד, בין היתר, מהעובדה שלומדים בו למעלה מ-16 אלף סטודנטים בשנה, בעוד שמספר הסטודנטים המקסימאלי במוסדות להשכלה גבוהה אחרים שבאזורי הסיוע עומד על כ-8,000. כלומר, למוסד זה כוח משיכה משמעותי גם ללא ההטבה הנדונה במסגרת החלטה זו. זאת, בשונה מיתר המוסדות הרלוונטיים להחלטה.

בנוסף, קיים חשש כי מתן הטבה לאוניברסיטת בן-גוריון ישפיע על מערכת השיקולים של הסטודנטים בעת בחירתם במוסד להשכלה גבוהה באופן כזה שעלול ליצור עיוות אקדמי. במסגרת השיקולים האמורים ומגבלת התקציב למימון ההטבה, בחרה הממשלה לתת את ההטבות למוסדות הזקוקים לה יותר במטרה לחזק אותם, את האזורים הללו ואת האוכלוסייה המתגוררת בהם".

התגובה של משרד ראש הממשלה היא שערורייתית לא פחות מלשון ההסבר לחוק ובשניהם יש משום סטירת לחי מצלצלת לכל מאמץ פיתוח הנגב וחיזוק הפריפריה הדרומית של מדינת ישראל.

ההחלטה להחריג את אוניברסיטת בן-גוריון מהגדרת מוסדות ההשכלה הגבוהה בפריפריה היא רעה ושגויה, ועומדת בסתירה גמורה להתחייבויות כל ממשלות ישראל, כולל הממשלה הנוכחית, לנגב ותושביו. במקום לעודד צעירים, בכל דרך אפשרית, ללמוד בנגב ולהישאר באזור עם סיום הלימודים, ממשלת ישראל מקבלת החלטה המורידה לטמיון מאמץ עילאי של מובילי הדרך ומנהיגי הציבור והקהילה בנגב לקדם פיתוח טכנולוגי, חברתי, תרבותי.

גם המשרד לפיתוח הנגב והגליל שבראשותו של השר סילבן שלום, אשר עשה למען הנגב מעל ומעבר ליכולתו התקציבית ויותר משנעשה אי פעם, עומד חסר אונים למול הלחצים הפוליטיים הקשים שאת מחירם משום מה משלמת תמיד הפריפריה הדרומית.

ההחלטה הזו היא רעה ושגויה כי היא מונעת מחיילים משוחררים את הזכות ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון (ואם אינם תושבי הפריפריה היא מונעת מהם את הזכות ללמוד באוניברסיטאות בכלל).

חיילים משוחררים מעוניינים ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בדיוק משום שהיא אוניברסיטה מעולה ומבוקשת, משום שהסטודנט בראש מעיניה, משום שמעורבות חברתית ותרומה לקהילה הינם הדגל שלה ומשום שהיא מובילה אקדמית בתחומים רבים. מדוע נגזר עליהם הקיפוח הזה? מהו אותו "עיוות אקדמי" במערכת שיקולים של סטודנטים בבחירת מוסד להשכלה גבוהה שמשרד ראש הממשלה מנסה למנוע ע"י החרגתה של אוניברסיטת בן-גוריון מהחוק?

אוניברסיטת בן-גוריון משקיעה מאמצים בלתי נלאים על מנת למשוך אליה כוחות הוראה וסטודנטים מצוינים. סקר של התאחדות הסטודנטים שפורסם לאחרונה קבע כי אוניברסיטת בן-גוריון הינה האוניברסיטה המבוקשת ביותר בישראל על ידי סטודנטים, ולא בכדי. אבל אין זה דבר מובן מאליו שקרה מעצמו או בעקבות מאמץ מיוחד של ממשלת ישראל. זה קרה בגלל אנשי חזון, מסורים ומחויבים שרואים באוניברסיטת בן-גוריון לא רק מוסד להשכלה גבוהה אלא גם מנוף עצום לפיתוח וקידום עתידה של מדינת ישראל בנגב.

וכך, במקום לחזק את האוניברסיטה ולסייע לה בתפקיד הלאומי שנטלה על עצמה, מעל ומעבר למנדט האקדמי שלה, מתקבל חוק שיפגע קשות במאמץ המקומי הבלתי נלאה של רבים וטובים, לפעמים כנגד כל הסיכויים, להמשיך לבנות ולפתח. כי על כך, מסתבר הם צריכים להיענש. על כך שהקימו בנגב אוניברסיטה מצוינת ואטרקטיבית, הראויה לפיכך להחרגה מההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה בפריפריה.

הכותבת היא נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון