טום רידג': "הידע על אנרגיות מתחדשות בישראל - מהטובים שיש"

בחודשים הקרובים אמור להיבחר אחד משני הקונסורציומים המתמודדים במכרז להקמת והפעלת מרכז טכנולוגי ממשלתי לאנרגיות מתחדשות בנגב. מדובר בפרויקט שמשרד התמ"ת יקצה לו 57 מיליון שקל למשך חמש שנים, והזוכה בו אמור לעשות מאצ'ינג ולהשקיע לפחות סכום זהה, כך שסך התקציב לא יפחת מ-114 מיליון שקל.

הפרויקט הוא בעל חשיבות רבה, ומספיק להסתכל על רשימת המשתתפים כדי להיווכח בכך. הקבוצה הראשונה, הנקראת "מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בערבה", מורכבת מאורמת, אלביט מערכות, רפאל, אוניברסיטת בן גוריון, קבוצת ביטוח ישיר , קרן פרו-סיד, קונצנזוס ביזנס גרופ, מינהלת האנרגיה המתחדשת של אילת-אילות, מכון ערבה, משרד עו"ד שבלת, מודולה ונגב שלי.

הקבוצה השנייה, שדרות 21, מורכבת מקבוצת ברן, אוניברסיטת בר אילן, היזם שי בייליס, החברה הכלכלית של שדרות, אוניברסיטת נוטרדאם, וגופים זרים נוספים ובהם חברות הייעוץ האמריקניות רידג' ו-Pace Global.

ממייסדי החממות הטכנולוגיות

"אין לי ספק שהמדינות המוכנות לתמוך במו"פ של טכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת יהפכו לפחות תלויות במקורות דלק מחצביים ומזהמים", מסביר טום רידג', לשעבר מושל מדינת פנסילבניה בארה"ב, ומי שמוביל את חברת הייעוץ רידג' בקונסורציום של "שדרות 21", את הרציונל מאחורי קידום מרכז מחקרי טכנולוגי דוגמת זה שמיועד לקום בנגב.

לרידג' יש ניסיון רב בהקמת מרכזים טכנולוגיים: הוא בין מייסדי החממות הטכנולוגיות בארה"ב ויוזם ארגון החממות הטכנולוגיות הראשון בארה"ב, עוד בתחילת שנות ה-80. רידג' הוא גם חבר קרוב של נשיא ארה"ב הקודם, ג'ורג' בוש, וליווה אותו במסע הבחירות שלו לנשיאות. הקרבה ביניהם, יחד עם הניסיון של רידג', הביאה אותו בהמשך גם להיות הראשון לעמוד בראש המשרד לביטחון פנים, שהוקם על-ידי בוש עצמו בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר. רידג' אף הספיק לקדם ולהיות שותף בהקמת יוזמות ומרכזי מחקר משותפים לשוק הפרטי, הממשלתי וגופי מחקר בממשק שבין סביבה וטכנולוגיה.

"הצרכים הסוציו-אקונומיים והסביבתיים של המאה ה-21 מצריכים חידושים ועצמאות אנרגטית שניתן לאתר באנרגיה המתחדשת. זה אחד מהמעברים החשובים שאנחנו יכולים לבצע במעבר מהעידן התעשייתי לעידן הירוק", מסביר רידג' בראיון ל"גלובס".

לדבריו, "מדינות שיידעו להפיק את המרב מהכוח של השותפות בין המדינה לסקטור הפרטי, יפחיתו את עלויות האנרגיה הירוקה, ייצרו מקומות עבודה בעלי ערך מוסף ויהפכו למובילי שוק ביצוא.

"אנרגיה מתחדשת אינו עוד תחום גילוי וחקירה - זה חייב להיות תחום של יישום, שיוביל לפתרונות אנרגיה שיבטיחו את קיום החיים שלנו בעתיד הקרוב והרחוק".

"צריך פה איזון בין המדינה לשוק"

* אבל מה לכם ולקונסורציום שמקדם יוזמה במדינה קטנה כמו ישראל?

רידג': "כשפנו אלינו בנושא 'שדרות 21', והוזמנו יחד עם Pace Global (חברה אמריקנית נוספת בקונסורציום וספקית שירותי אנרגיה ותיקה - מ.א.), הגענו להחלטה מהירה שהמיזם מייצג הזדמנות ייחודית. היכולות של הקונסורציום, שמורכב בעיקר מגופים מהתעשייה והאקדמיה, מאפשרות להקים בישראל אשכול תעשייתי סביב טכנולוגיות מתחדשות. זה יכול להיות גוף בעל השפעה כלכלית משמעותית על האזור, בנוסף לפוטנציאל העסקי שהוא מגלם גם מחוץ לישראל, שכן מעורבים בו גופים זרים".

דבריו של רידג' עשויים להוות נקודה למחשבה, על רקע חוק עידוד השקעות הון החדש, שנמצא בישורת האחרונה לגיבושו, ובו יש נטייה לתמרץ פחות משקיעים זרים.

* מה לדעתך הפוטנציאל של ישראל בשדה הקלינטק הגלובלי?

"לפני 20 שנה, כחבר בבית הנבחרים האמריקני, ערכתי את הביקור הראשון שלי בישראל והוקסמתי מהצמיחה שלכם בפיתוח ויישום של טכנולוגיות סולאריות.

"זה נראה היה כצעד עם חזון ומדהים שזה נעשה על-ידי המדינה - לייצור תשתיות שיאפשרו לשוק הפרטי להתרכז באנרגיות מתחדשות. הידע שנצבר מאז בתחום האנרגיה המתחדשת הוא אחד מהטובים שאני מכיר בעולם.

"כדי להבטיח שיפותחו בישראל טכנולוגיות בנות קיימא ובטוחות, צריך להתקיים איזון מתאים בין המדינה והשוק. קונספט של השקעת המדינה בתשתיות, תמיכה שתעודד השקעות של גורמים פרטיים בטכנולוגיות והזדמנויות עסקיות - יכול להביא לאיזון המתאים".

* מכיוון שהרגולציה בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות עדיין מתהווה, יש לך עצות לגופים הרגולטורים המקומיים בתחום כיצד לפעול?

"מדינת ישראל צריכה לפתח את המודל הטוב ביותר עבורה ולכן לא אציג את דעתי על מבנה זה או אחר. אני רק מקווה שהמודל שישראל תבחר יביא למרב ההשתתפות, יזרז החדרת טכנולוגיות חדשות של אנרגיה מתחדשת לשוק וייצור סביבה יותר תחרותית ונגישה.

זה תחום שישראל יכולה לקחת בו את ההובלה - כממציאים ומובילי מחשבה - בתחומים החשובים לא רק למדינה עצמה, כי אם גם לכל המדינות השואפות לעולם ירוק יותר ובעל עוצמה כלכלית חזקה יותר".