המועצה להחשכת המסך

לו אני אוהד הפועל ת"א, לא היתה לי בעיה לשלם כמה שקלים עבור הזכות לצפות במשחק מוקדמות הצ'מפיונס ליג אתמול (ד') מול אקטובה הקזאחית. אבל המשחק אתמול, כמו רבים אחרים בעבר - נפל קורבן לפופוליזם של הרגולציה - זו שמחייבת את ערוצי הטלוויזיה לשדר משחקי חוץ של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים רק בערוצים פתוחים לכלל הציבור. זאת אחת הסיבות העיקריות שבגללן המשחק לא שודר לבסוף.

ההחלטה הזאת של הרגולציה היא פופוליזם צרוף, שנשען על תודעת צרכנות שידורי ספורט שעוצבה בימי התהילה של הערוץ הראשון בשנות השבעים, כשמכבי ת"א כדורסל עוד היתה "הקבוצה של המדינה" ו"ייצגה את ישראל". היום כבר ברור לכל שמועדון ישראלי מייצג בעיקר את עצמו ואוהדיו, שיהיו מוכנים לשלם כמה שקלים כדי לצפות במשחקים בשידור ישיר.

כאשר גובר העניין והמשחקים נהיים אטרקטיביים, הם ממילא יימכרו לערוץ פתוח (כמו ערוץ 10 שרכש מערוץ הספורט את של שלבי ההכרעה בצ'מפיונס ליג, ו"רשת" שרכשה תשעה ממשחקי המונדיאל ועשתה יופי של קופה). הנה עוד הוכחה לכך שכוחות השוק החופשי הם חכמים יותר מכל רגולטור.

כל התערבות פופוליסטית של מועצת הכבלים ובלוויין, רק גורמת נזק לצופים. אפילו גוף חמדני כמו פיפ"א הבין אחרי המונדיאל ביפן ודרום קוריאה, שהיה הראשון ששודר לארצות רבות (בכללן ישראל) בשיטת התשלום לפי צפייה, שכדי לשמור על הפופולריות של המפעל, הוא חייב לאפשר אליו נגישות לכל צופה טלוויזיה, והכריח את רוכשי הזכויות למכור אותן (למעט מקרים חריגים) לערוצים פתוחים.

מה שיפה בתהליך הזה שהוא קרה מעצמו, ללא התערבות של פוליטיקאים שלנגד עיניהם לא עומדת טובת הציבור, אלא חמש דקות התהילה בעיתון של מחר.

מה הכיוון, הפועל?

עוד לא הספיקה הזיעה להתייבש על חולצותיהם של שחקני הפועל ת"א ממשחק ההפסד בקזחסטאן, והנה כבר טרחו גורמים בהנהלה להודיע שהדחה מאירופה עשויה להוביל לקיצוץ חד בתקציב הקבוצה.

רק לפני כמה שבועות זכתה הפועל לשבחים על הצלחתה להשאיר את כוכבי עונת הדאבל במועדון, אבל האמת היא שהיה כאן יותר צירוף מקרים מוצלח מבחינתה, מאשר מחשבה מסודרת: ההתעניינות בדה סילבה פחתה; אניימה נתן מונדיאל גדול בעיקר אצל פרשני ערוץ 1 (היתר ראו שוער שממלא דלי בשמפניה במשך 89 דקות, רק כדי להפוך אותו בדקה אחת של חוסר ריכוז); גילי ורמוט צעק "תחזיקו אותי" כשהוא מאותת על מעבר אפשרי לאירופה, אבל בעצם מת להישאר מתחת לסינר של גוטמן.

דווקא ההיסטריה אחרי ההפסד המינימלי לאקטובה, מעידה יותר על ההתנהלות בהפועל מאשר השבועות המוצלחים שקדמו לו.

הבעיה העיקרית היא שלא ברור בדיוק מה רוצה הנהלת הפועל: לעלות שלב בליגת האלופות, או להיות מודחת כבר ביום שלישי ולקבל תירוץ נהדר לקצץ בתקציב שהוא כנראה גדול עליה.