בערב יום שני קיימה חברת התעופה אל-על אירוע רב מוזמנים ומשתתפים. מנכ"ל החברה, האלוף במיל' אליעזר שקדי, התחנן ליח"צני האירוע שיוודאו כי לתקשורת לא ישתרבבו פרטים מהמסיבה שתוכננה זמן רב מראש. אבל מה לעשות, כמה שעות לפניו התרסק מסוק היסעור בשמי רומניה. שקדי, שפיקד על חיל האוויר בימי מלחמת לבנון השנייה, חשב - וגם צדק: לא ראוי לחגוג ביום שכזה, ובטח שלא להתפאר ברשימת המוזמנים שהגיעו לחגוג.
כמה קילומטרים משם, בירושלים, היה מי שחשב אחרת. באותה שעה בדיוק חגיגות יום הולדתו של החייל יאיר נתניהו היו בשיאן. אחרי ארוחה משפחתית במסעדת ממילא שבמתחם החדש של איל הנדל"ן אקירוב בבירה, החלה המסיבה הגדולה באמת.
בני משפחת נתניהו, שגם בזמן מלחמת לבנון השנייה לא מצאו כל פסול בלעשות קצת חיים בלונדון, סיימו את הארוחה ועברו למשכן ראש הממשלה לקבל את פניהם של יותר מ-100 המוזמנים ליום ההולדת ה-19 של יאיר (לא בר-מצווה, לא חתונה, לא יומולדת עגול, כולה בן 19, מילא).
עוד כמה אלפי קילומטרים משם, בשעה 16:00 שעון ישראל, כבר עודכן שר הביטחון אהוד ברק, השוהה בארה"ב, על אסון המסוק ברומניה. אם להאמין לגירסת לשכת ראש הממשלה, לפיה נתניהו דווח על האירוע שעתיים לאחר מכן, ב-18:15, עולה השאלה מה היה תוכנו של הוויכוח הקולני שפרץ לפני המסיבה, שהחלה ב-17:30, שבו היה מי ששמע את המילים "ביטול" ו"דחייה".
משהו כאן לא מסתדר. או שמישהו משקר, או שמישהו משקר. ואם מישהו לא משקר, הבעיה חמורה הרבה יותר. איך ייתכן שראש ממשלה, שהגדיר בנאום שנשא למחרת הגדיר את האסון כ"גדול" והוסיף כי מדובר "ביום קשה לכל בית ישראל", אינו מעודכן בזמן אמת?
אם הגירסה הזו נכונה, על המזכיר הצבאי יוחנן לוקר לקחת את חפציו, לארוז אותם בארגז עוד היום וללכת הביתה. האם ייתכן שמזכיר צבאי, בדרגת אלוף, עם סגל נרחב של עוזרים ומזכירות, לא ידווח לראש הממשלה על אירוע כזה דרמטי מיד כשהוא קורה? האם ייתכן כי לוקר עיכב את הידיעה במשך שעתיים? או שאולי שוב מישהו מנסה להפיל את התיק על הש"ג?
הלחצים שבהם היה נתון נתניהו כנראה גברו על ההיגיון ונתנו דרור למלחמת גירסאות מופרכות, לתירוצים המגוחכים ולמתקפה התקשורתית. אז נכון, אולי ברגעים הראשונים פרט לקבלת דיווחים ולעמידה בקשר שוטף עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון לא היה לנתניהו הרבה מה לתרום לאירוע המתפתח, אבל לא זה העניין. יש פה עניין של נראות, שיקול-דעת לקוי, התנהלות בעייתית, סדר עדיפויות מוטעה, נהנתנות, והכי גרוע - סילוף עובדות.
כפי שהיא עושה תמיד, גם הפעם ניסתה משפחת נתניהו לגייס את דעת הקהל לתחושת הרדיפה כנגד המשפחה. הבעיה היא שעל אף הניסיון המר בני המשפחה לא למדו שכשמרימים להנחתה גם תבוא המכה.
כן, למשפחה שטוענת כי התקשורת חודרת לפרטיותם של שני בניה ו"מחפשת" את רעייתו של ראש הממשלה, היה מאוד חשוב לוודא כי הידיעה על המסיבה תופיע בעיתונים.
כמה שעות לפני אסון המסוק גויס מערך ההסברה של ראש הממשלה לדרבן את הפרסום על יום הולדתו של החייל מספר אחת. וכשלשכת ראש הממשלה מפיצה בעצמה לכתבים ידיעה על יום הולדתו של בנו של ראש הממשלה - שלא תתפלא שהתקשורת עושה אחד ועוד אחד, קופצת על המציאה ומראה להם מאיפה משתין הדג. אחרי שדחפו את הסיפור, הם מתלוננים שתוקפים אותם.
מה כל-כך בער למשפחה הזו ליחצן אירוע רהבתני, משפחתי, אישי, שאינו רלוונטי לציבור הרחב? הרי מדובר ברכילות גרידא. ראש ממשלה שעוסק ברכילות ולא בקבלת החלטות, או שנותן לשתיהן משקל זהה, נמצא בבעיה.
בכל פעם שנדמה כי המצב הוא הכי גרוע, מוכיח נתניהו שיש עוד לאן לרדת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
