מה זה העליות האלה?

ההיפוך השורי בוול סטריט, היפוך שמעסיק אותנו כאן בתהיה על קנקנו, מאתגר מנתחים טכניים בכל העולם. הסיבה היא שעד לפני כמה שבועות, וול סטריט עברה למצב דובי שהיה לכאורה מהימן. עכשיו, כשהמצב הזה התבטל, אם כי לא התהפך עדיין לשורי, כולנו שואלים מה קורה פה בעצם? האם הכוננות הדובית הייתה כוננות סרק, או שמא ההתהפכות היא מלכודת?

מיכאל קאהן, המנתח הטכני של בארונ'ס לא חושב שהמשקיעים שינו את דעתם ואכן מוכנים לקחת יותר סיכון ולהשקיע במניות. הוא חושב שהשוק מונע על ידי משקיעים שמוצאים תקווה בכל שביב של מידע חיובי ולא על ידי שינוי מבני משמעותי של השוק. את הספקות שלו ביחס לפוטנציאל העליה של השוק מציף קאהן מהתבוננות בשני גרפים.

האחד הוא הגרף של הנחושת, מתכת שיש לה מוניטין של חיזוי כלכלי, שמראה אפשרות לתבנית ראש וכתפיים פסגה. השני הוא הגרף של הנפט שהגיע להתנגדות ב-80 דולר. רק אם הללו יצליחו להגיע לשיא חדש, קרי נפט מעל 80 ונחושת מעל השיא של המחצית הראשונה של 2010 תאושר המגמה השורית של שוק המניות. כרגע, השינוי החיובי שראינו בשווקים אינו מובהק.

הניתוח של קאהן מעניין גם לכשעצמו וגם כדוגמא לניתוח טכני רב מימדי בו מנסים להרכיב את התמונה מרכיבים שונים של מידע.

בין תמיכה להתנגדות

הגרף של ה-S&P 500 , כפי שאנחנו מוצאים אותו אחרי הסגירה מיום שישי, נמצא באזור של אי וודאות. מצד אחד מעל התמיכה ב-1,096, תמיכה שלמרות שנפרצה כלפי מטה במהלך ימי המסחר, החזיקה מעמד במונחי שער סגירה.

מצד שני, עד 1,145, יש למדד שכבה של רמות התנגדות, לרבות הממוצע הנע ל-200 יום (1114.37), הממוצע הנע ל-89 יום (1124), רמת פיבונאצ'י של 61.8% (1145) וגם הגבול העליון של ענן איצימוקו. גם האינדיקטורים הטכניים מראים חולשה וגם לוח השנה אינו מראה סימנים שוריים וכן נותן כמה דוביים עד ה-12 לאוגוסט.

המשמעות היא שנכון לתחילת שבוע המסחר, באמת הכל פתוח. מהלך מהימן מעל הממוצע הנע ל-200 יום יאפשר להמשיך לסחור בכיוון מגמת העליה. מהלך מתחת ל-1,096 וסגירה מתחת ל-1,096 ילמדו על סוף מחזור האופטימיות הנוכחי עם מבחן של תחתית כפולה באזור ה-1,020. יש לקחת בחשבון לחץ כלפי מטה, לפחות בתחילת שבוע המסחר.