מאז קום המדינה התרחשו בישראל כ-620 מקרי רצח שלא פוענחו. חלק גדול מהרציחות המסתוריות הללו התרחשו בתוך קבוצות האוכלוסייה החלשות בחברה הישראלית - חולי נפש, עולים חדשים, פועלים זרים, בדואים וערבים. מעשי הרצח הללו זכו על-פי רוב לכיסוי תקשורתי מצומצם.
רוב מקרי הרצח שזכו לכיסוי תקשורתי רחב פוענחו על-ידי המשטרה, גם כאשר היא נדרשה לערוך חקירה מאומצת ומורכבת כדי לעשות כן. רצח הפעוטה רוז פיזם ורצח הילדה תאיר ראדה הן רק שתי דוגמאות טריות וכואבות, מיני רבות, לכך.
עם זאת, היו גם רציחות בלתי מפוענחות בודדות שזכו לכותרות. רצח כזה התרחש לפני שנה בדיוק, אז התפרץ אדם חמוש, לבוש בגדים שחורים ועטוי מסכה ל"בר-נוער" - מרכז לנוער הומו-לסבי בתל-אביב, והרג ביריות את המדריך ניר כץ בן ה-26 ואת ליז טרובישי בת ה-16.
ביטויים קשים
הרצח שאירע בלב ה"בועה" התל-אביבית זכה מיד לכותרות ראשיות בעיתונים. הרוב המכריע של כלי התקשורת גינה את המעשה וקרא למצות את הדין עם הרוצח. גם הכנסת הקדישה לטבח דיון מיוחד, עצרת זיכרון בנוכחות נשיא המדינה התקיימה בכיכר רבין בתל-אביב, וראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר ב"בר-נוער" ונפגש עם פצועי האירוע.
אתר האינטרנט החרדי, "צופר - אתר חדשות ישראלי", בחר בדרך אחרת. 10 ימים לאחר הרצח התפרסם באתר מאמר פרי-עטו של ישראל ארצי, שהתייחס לרצח. בכותרת מאמרו קרא ארצי להעמיד לדין את דווקא את מנהלי המועדון, ובהמשך הסביר כי "אזרחים רבים שקצה נפשם מהתנהגות מופקרת וחסרת מעצורים מוסריים, מצפים כי רשויות החוק יעמידו לדין את ראשי מועדון הרצח בגין פשעים שביצעו".
בשבוע שעבר (ד'), כשנה לאחר הרצח, הגישה אגודת הלהט"ב, באמצעות עו"ד ערן לב, לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת דיבה על סך 100 אלף שקל נגד אתר "צופר" ונגד ישראל ארצי, בטענה כי הכתבה היתה רצופה בביטויים משמיצים והומופוביים, ש"הנייר לא יכול לסובלם".
בין היתר, טוענים התובעים, נכתב בכתבה: "הפעילות הבהמית לה נחשפו הקטינים במועדון הרצח", ו-"הנשיא וראש הממשלה באו להזדהות עם חבורת סוטים מן המין הגרוע ביותר".
עוד נטען כי במסגרת ראיון שנתן ארצי ל"הארץ", לאחר פרסום מאמרו, הוא המשיך להשתמש בביטויים משמיצים וקשים כלפי אוכלוסיית ההומואים, בהם "הם יותר גרועים מבהמות".
התובעים טוענים כי דבריו של ארצי מבזים אותם בשל נטייתם המינית, וככאלה הם מנוגדים לחוק איסור לשון הרע. התובעים בחרו להגיש נגד צופר וארצי תביעה נזיקית אזרחית, אך יש לזכור כי לפי החוק, פרסום לשון הרע יכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית עם עונש של עד שנת מאסר.
שנה תמימה חלפה מאז הרצח ב"בר-נוער", והרוצח עדיין לא נתפס. המחשבה על כך שבמדינת ישראל של שנת 2010 מסתובב חופשי אדם שירה למוות בצמד נערים בלב תל-אביב רק בגלל נטייתם המינית, היא מפחידה.
ואולם, המחשבה על כך שבשנת 2010 קיים אתר חדשות המסוגל להתייחס אל הומואים ואל לסביות כאל סוטים ובהמות ולקרוא להעמיד את מנהלי ה"בר-נוער" לדין, מפחידה אפילו יותר, מכיוון שהדבר עלול להצמיח גזענים רבים נוספים ולעודד אותם לתרגם את דעותיהם החשוכות למעשי אלימות.
כדי שהירי ב"בר-נוער" לא יצטרף לאותם מקרים בודדים שבהם לא פוענח מקרה רצח, למרות שזכה לסיקור תקשורתי נרחב, אסור לתקשורת לתת לנושא לרדת מסדר היום הציבורי.
בית המשפט מצדו חייב להתייחס בכובד-ראש לביטויים פוגעניים והומופוביים, דוגמת אלה שהופיעו באתר "צופר", כדי שהסיקור התקשורתי הרחב יהיה גם ראוי ולא יוביל לאלימות נוספת. המשטרה, יש לקוות, תעשה גם היא את חלקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.