הבורסה מחפשת את הטרנד הבא: לאן יברחו כספי הנפט?

הבורסה בתל אביב מנסה להחיות את שוק הטכנולוגיה. ל"גלובס" נודע כי הבורסה יוזמת מהלך כולל שמטרתו להפוך את הבורסה של אחד העם ליעד אטרקטיבי יותר עבור מניות הטכנולוגיה הקטנות והבינוניות.

כדי לעודד ולהחיות את שוק מניות הטכנולוגיה, מתכוונת הבורסה, בניהולה של אסתר לבנון, לבצע מספר צעדים. ראשית, בצעד לא טריוויאלי פנו שם למספר חברות מחקר זרות שיבצעו אנליזה על חברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות, שלא מכוסות דרך קבע על ידי אנליסטים. בכוונת הבורסה לממן חלק מעלויות האנליזות, שיספקו עבודות 4 פעמים בשנה למשך שנתיים, על סמך הדו"חות הכספיים של החברות מדי רבעון. הבורסה תהיה הגוף המקשר בין החברות שירצו להשתתף במיזם ובין חברת המחקר, על מנת לספק מחקר כמה שיותר אובייקטיבי.

עוד נודע כי למהלך מצטרפות רשויות נוספות שיספקו תמריצים להנפקות. כך, למשל, בכוונת הבורסה לפנות בימים הקרובים לרשות ניירות ערך, בראשות פרופ' זוהר גושן, במטרה לבחון האם ניתן לשנות את כללי הדיווח הנוקשים, ולאפשר לחברות לפרסם את דיווחיהן באנגלית (לטובת משקיעים זרים), ואולי אף לאמץ כללי דיווח שונים, כמו של החברות הדואליות, גם אם החברות יונפקו רק בישראל.

בנוסף, רשות המיסים כבר בוחנת הקלות מס בהנפקות ראשוניות, כחלק מיוזמה שמקדם משרד האוצר לעידוד ההיי-טק. הבורסה עורכת בימים אלה מיפוי של כל חברות הטכנולוגיה, במטרה למצוא את אלה שנמצאות בשלב מתקדם שיכול להתאים להנפקה, והכוונה היא לפנות אליהן ולהציע להן להנפיק בבורסה בתל אביב תוך הדגשת היתרונות שבכך.

היתרון המרכזי שיש לבורסה להציע לחברות הוא נושא העלויות. הוצאות הנפקה בגיוס של כ-50 מיליון דולר לחברה בארץ מסתכמות בכ-2.5 מיליון דולר, בעוד שבנאסד"ק הן כפולות ומגיעות לכ-5 מיליון דולר. ההבדל בעלויות בולט בעיקר בהוצאות השוטפות של חברה ציבורית - בארץ הן מגיעות לכ-300 אלף דולר לעומת קרוב ל-2.5 מיליון דולר בנאסד"ק.

"בעיה במודל העסקי"

"כשחברת טכנולוגיה מתלבטת בין הבורסה בתל אביב לשווקים אחרים, היא צריכה להסתכל על היתרונות של הבורסה בתל אביב. העלויות נמוכות משמעותית, והרגולציה כאן בהשוואה לשוק האמריקאי יותר קלה", אומרת טל רובינשטיין, מנכ"לית כלל חיתום.

"בנוסף, בארץ לא נותנים תחזיות בתשקיף ולחברות צמיחה צעירות קשה מאוד לתת תחזית מהימנה. מה עוד שרף הכניסה, הן מבחינת שווי שוק והן מבחינת היקף הגיוס, נמוך יותר", היא מוסיפה.

בשלב מתקדם יותר מתכוונים בבורסה גם להנפיק מדדים חדשים בתת ענפים של חברות הטכנולוגיה. לשם כך יתקיימו פגישות גם עם חברות תעודות הסל, על מנת להתאים את המדדים החדשים לביקושים בשוק.

מאז התפוצצות בועת ההיי-טק בתחילת העשור, חברות הטכנולוגיה לא נחשבות לענף פופולרי. לראיה, מחזור המסחר במניות הללו (מלבד הגדולות ביותר) עומד על עשרות עד מאות אלפי שקלים ביום בלבד. בעוד שחברות הטכנולוגיה הגדולות, מרכזות מסחר של עשרות מיליוני שקלים. הסחירות הנמוכה גם מרתיעה את הגופים המוסדיים, שעלולים להיתקע עם סחורה ברגע האמת, כשירצו לממש.

כיום נסחרות כ-130 חברות טכנולוגיה בבורסה, בשווי שוק כולל של כ-13.4 מיליארד דולר, ובבורסה מעוניינים לשפר את התנאים לחברות הקיימות ולפתח תמריצים להנפקות ראשוניות. זאת, למרות שהנפקות בכלל, ובקרב חברות טכנולוגיה בפרט, לא ממש אופנתיות כיום.

למעט מספר ענקיות טכנולוגיות ישראליות, רוב חברות ההיי-טק לא הניבו למשקיעיהן תשואה נאה, ודאי לא כזו שפיצתה על הסיכון הטמון בהן. "חברות הטכנולוגיה הישראליות סובלות משתי בעיות מרכזיות: מודל עסקי בעייתי וחוסר ידע אנליטי", טוען מנהל השקעות בכיר. "אחרי בועת ההיי טק, כל מחלקות המחקר פוטרו והאנליסטים שלהן עשו הסבה למחקר על נדל"ן, תקשורת ובנקים", הוא מסביר.

"לחברות האלה יש בעיה במודל העסקי - מדובר בדרך כלל בתת פתרונות ומוצרי ביניים למוצר כולל שחברה אחרת בכלל מייצרת. הישראלים יודעים להקים חומה ומגדל, אבל לא יודעים לייצר מזה מוצר שלם ולפתח את כל המערכים התומכים של שיווק ומכירות.

"בנוסף, לחברות כאלה אין הנהלה שחושבת לטווח הארוך וחסר גם כח אדם איכותי שמעדיף לעבוד בחו"ל. לכן חברות כאלה נשארות בגדר סטארט אפ ונמכרות לחברות גדולות יותר שכן יודעות לעשות את זה".

מעבר לבעיות הספציפיות שבחברות הישראליות, מציין מנהל ההשקעות כי קשה לתמחר שווי של חברות היי-טק. "הן כמו יצור היברידי כי יש להן גם מרכיב של ערך וגם של צמיחה. מעבר לכך, חברות צמיחה כמו חברות תרופות, כמו הימורים בינאריים: כן יצליח או לא יצליח, ושום מודל הערכה לא יעבוד. הן גם סובלות מתחלופה טכנולוגית מהירה מאוד. היום יש לך נתח שוק יציב, ובדור הבא של המוצר שלך, תוך שנתיים, אתה עלול למצוא עצמך מחוץ לשוק".

"שלב בדרך לנאסד"ק"

באשר למהלך הנוכחי של הבורסה מביעים הגופים המוסדיים ספקנות. "מטרת הבורסה היא לעודד מחזורי מסחר. אי אפשר לבנות על חיפושי הגז והנפט לאורך זמן, והבורסה כבר מתכוננת עם הטרנד הבא, שיקלוט את כל הכספים שיברחו מהגז והנפט", אומר מנהל ההשקעות. מעבר לכך, הגופים הזרים שמפרסמים אנליזות ידועים בניגוד העניינים שלהם, מה גם שהם נוטים להעריך חברות במכפילים גבוהים מדי".

לעומתם, החתמים בשוק דווקא ישמחו שחברות הטכנולוגיה יחזרו לשוק. "נוצר רושם שהחברות הטובות הולכות לנאסד"ק. אבל עובדה שלאו דווקא בתחום הביו-מד, ולראיה ביוליין וכלל ביוטכנולוגיה שהנפיקו בארץ", אומרת רובינשטיין.

רובינשטיין מסבירה עוד כי גם עניין המס מאוד מהותי. "בשנות התשעים ניתנו הקלות המס לחברות תעשייתיות והן בהחלט יצרו גל של הנפקות, כמו למשל קבוצת מרחב, טמבור, מי עדן, יפאורה, אליאנס ועוד", היא מציינת. דוגמה נוספת שמציינת רובינשטיין היא חברות הביו-טק. "אנחנו רואים שהבורסה קלטה יפה את חברות הביו-טק. הסחירות שלהן יחסית לשווי השוק שלהן יפה, והיו גם הרבה מקרים של Secondaries - הנפקות בשוק המשני".

לדעת רובינשטיין, הבורסה בארץ אינה חייבת להיות התחנה האחרונה. "הנפקה בתל אביב יכולה להיות שלב בדרך לנאסד"ק, ובוודאי שהיא לא סותרת. כשמשקיעים זרים מסתכלים על חברה קטנה מישראל, אם היא ציבורית זה נותן לה לגיטימציה גבוהה יותר, וזה גם עוזר בביזנס הריאלי עצמו. רואים את זה הרבה בחברות הביו-מד".