המנהיגים זרים, לא הילדים

הבוקר (ב') טילפן אלי השר אבישי ברוורמן כדי להסביר את הצבעתו בממשלה בעד גירוש 800 ילדים זרים. השורה התחתונה של ההסברים היתה שזה הרע במיעוטו, כי אחרת ברור שהיו מגרשים את כל ה-1200. למה זה ברור, תמהתי. מכיוון, כך ברוורמן, שלאלי ישי יש רוב בממשלה.

את ההסבר הזה משמיעים כמה מן השרים שתמכו בהחלטת הגירוש, וגם אלה שנמנעו בהצבעה. השאלה היא למה ברור לברוורמן וחבריו בעבודה שלישי יש רוב בענין הזה, ובכלל. אבל על זה הם לא מעונינים לדבר, כי הם יודעים היטב את הסיבה. ש"ס יכולה להשיג את רצונותיה בממשלה כי היא מוכנה להילחם עליהם.

כשלש"ס חשוב משהו היא לא מהססת לשלוף את נשק הפרישה מהממשלה. העבודה נוהגת כאילו הנשק הזה שייך בלעדית לש"ס, ולפעמים לאביגדור ליברמן. פרשת הילדים היא מקרה שהיה צריך לגעת בנפשם של שרי העבודה. אנחנו לא מצפים שעסקנים דתיים או ימניים יגלו אנושיות בנושא כזה, ובנושאים רבים אחרים, כי להם יש את החוקים שלהם. אבל אתם, שרי העבודה, אתם גרועים מהם, כי השיקול לגרש ילדים נובע אצלכם מאינטרסים אישיים ופוליטיים, להבדיל מהדתיים שאצלם מדובר בציוויים דתיים.

איפוא ברק ומפלגת העלובים שלו?

תראו עד כמה נרפים וחדלי אישים השרים הללו של העבודה. יצחק הרצוג, הליברל הגדול, שר הרווחה - נמנע, עם הנימוק העלוב של ברוורמן. בנימין בן אליעזר, לעומת זאת, היה נגד, הוא אפילו אמר ש"זאת לא המדינה היהודית שאני מכיר" - מלים כדרבנות, האשמה קשה. אבל אם לאחר אמירה כזאת אתה לא קם, יוצר מחדר הישיבות ומגיש מכתב התפטרות, אז מה שווה האמירה (חוץ מכותרות וראיונות, כמובן)?.

אהוד ברק - וואלה, איפוא הוא בסיפור הזה? אומרים שהיה בוושינגטון וחזר לאחר ישיבת הממשלה. ובכל זאת, ממתי שהות בארה"ב הפריעה לברק להשמיע את דעתו, כשרצה לעשות זאת?

הסיכום הוא חבורה של אנשים חסרי אונים, נטולי עמוד שידרה, עלובים. מעוררים יותר רחמים מאשר כעס. בגלל זה צודק ברוורמן שאכן ברור שלש"ס יש רוב. כי מי מאפשר את זה אם לא אתה, ברוורמן, וחבריך?

איפוא השמאל

בצדק מפגינים אנשי שמאל בהמוניהם כאשר נעשית עוולה לילדים פלשתינים. אבל ילד תאילנדי פחות חשוב? הוא פחות ילד?

איפוא שרה כשצריכים אותה?

לביבי נתניהו, ראש הממשלה, יש בבית פסיכולוגית ילדים צמודה. אנחנו יודעים ששרה אינה מונעת מבעלה עצות בנושאים שונים. והנה יש נושא בו אמורה להיות לשרה מומחיות. האם הסבירה לבעלה את ההשלכות הפסיכולוגיות הקשות לילדים המגורשים מבתיהם?

את יודעת מה, שרה, גם אם תתבטאי על נושא כזה בפומבי, לא נכעס עלייך, כי זה לא פוליטיקה, זה בסך הכל ילדים שבעלך, שרה, הורס את עתידם, אולי את חייהם.