למה חברה מפסידה מחלקת בונוסים?

מצפצפים עלינו, ואין דרך נעימה יותר להגיד את זה. הביקורת על שכר הבכירים עוברת מעל הראש של בעלי השליטה, המנהלים הבכירים והדירקטוריונים. מבחינתם, לצד שכר גבוה קיימת להם זכות מולדת לקבל בונוסים שנתיים.

התירוץ לא חשוב, גם לא תוצאות החברה.

בנכסים ובניין מחלקים בונוסים על עסקה שרווחיותה עדיין לא ברורה, ובאלרון עושים את זה כשהחברה מפסידה. בבנק אגוד מחלקים בונוסים למרות שהבנק לא עמד ביעדי התשואה שקבע לעצמו. באפריקה ישראל, חברה שעמדה על סף פשיטת רגל, מחלקים בונוסים לאחר הסדר חוב שגילם תספורת של לפחות מיליארד שקל. ואלו עוללות החודשיים האחרונים בלבד.

כול בונוס בתורו אושר כמובן כדת וכדין לפי כל הכללים. כל בונוס בתורו נתמך בחוות דעת של סוללת רואה חשבון, עורכי דין ופרופסורים מכובדים. אלו בתורם מכשירים את השרץ, ומסבירים למה זה נכון לחלק בונוסים, מדוע זה לא מהווה בעיה, מדוע זה אפילו הכרחי כדי "לשמר את המנהלים ולתת להם תמריץ". והדירקטוריונים - הם תמיד מאשרים, כמעט תמיד פה אחד.

מה שעובד אצל הבנקים

אבל לפעמים מרוב חוות דעת מלומדות שוכחים את השכל הישר. אף אחד לא עוצר לחשוב רגע ומפעיל את ההיגיון. אם חברה מפסידה, מדוע שתחלק בונוס למנהליה? אם החברה לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה, על מה ולמה מנהליה צריכים לקבל בונוס? ואם חברה אינה יכולה לשלם את חובותיה לנושיה ונזקקת להסדר חוב, מדוע שתשלם תשלומים נוספים למנהליה?

בשנת 2008 הפסיד בנק הפועלים הון עתק בגלל השקעות כושלות במכשירים פיננסיים. לכן על פי חוק הבנקאות, הבנק לא יכול לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיו עד שנת 2012. בשנים 2008-2009 בנק הפועלים לא עמד ביעדי התשואה - בונוסים לבכירים לא חולקו. מאוד פשוט.

אבל את ההיגיון שהצליח בנק ישראל להנחיל לבנקים, מתקשות החברות הציבוריות להבין. דירקטורים של החברות הציבוריות, כולל החיצוניים שבהם, משמשים פעם אחר פעם חותמת גומי, ומתגלים כחסרי חוט שדרה המתיישרים לימין רצונם של בעלי השליטה.

מה שצריך זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, לעשות זה ליזום הצעת חוק עם שני כללים פשוטים:

הראשון, חברה שמפסידה או שלא עומדת בחובותיה ונדרשת להסדר חוב, לא תחלק בונוסים לבכיריה בשנת ההפסד ובשנה שאחריה.

השני, הסכמי ההעסקה והמענקים השנתיים לבכירים, מנכ"ל והנהלה, ייחשבו כעסקת בעלי עניין ויובאו כך לאישור אסיפה כללית.

אמת, זה צעד אגרסיבי, אבל במצב בו הנורמות של החברות הציבוריות השתבשו לגמרי ובעלי השליטה מצפצפים על כולנו, נראה שאין ברירה.