מתי לקפוץ מהכורסה?

בשבוע שעבר התייחס כאן אמיר ארגמן בהרחבה לסוגיית הפער המצטמצם (לרעה) בין ערך המשכנתאות לערך הבתים בארה"ב. המסקנה המתבקשת של אמיר הייתה: עוד מחיקות של הבנקים ועוד צמצום צריכה. זאת בהנחה כמובן שמחירי הבתים ימשיכו לרדת או לפחות לא יעלו. זו ההנחה הרווחת. אבל אמיר ואחרים לא מעלים את האפשרות הבאה, והיא שמחירי הבתים והדירות יתחילו לעלות.

אם אתם מיד קופצים ואומרים שהתרחיש הזה הזוי, זו הייתה אחת המטרות של הפתיח כאן. הקפיצה האוטומטית היא לא הליך קבלת החלטות תקין. קל לכולנו להיות שבויים בדעה הרווחת ולקפוץ נגד דעה שנראית מופרכת בעליל. אבל בדעה הרווחת אין ערך מוסף. היא לא יוצרת עבורנו יתרון, ולא שולחת אותנו לחפש את הרעיונות הרווחיים הבאים. היא שימושית מאוד למסחר עם המגמה, והניתוח הטכני מספק את הכלים לשחייה עם הזרם. היא פחות שימושית לזיהוי נקודות קיצון ושינוי מגמה - תחום שגם הוא קיים בעולם הניתוח הטכני, וקוראים לו גישת הדעה ההפוכה.

כשיותר מדי אנשים חושבים אותו דבר, מחשבה שהופכת להיות הדעה הרווחת, כדאי לבחון את האפשרות השנייה, גם משום שהדעה הרווחת כבר גלומה במחיר. כמו דברים אחרים, לדעה רווחת יש מחזור חיים. כשהיא מתפתחת, אפשר להתרווח בכורסה וליהנות ממנה. כשהיא קיצונית, אפשר לחפש סימנים להיפוך מגמה ולסחור על הדעה ההפוכה. אגב, אחת הדרכים לבדוק זאת היא להתחיל להשמיע את הדעה ההפוכה. אם רוב האנשים אומרים שאתה טועה או אוויל, סימן שהדעה הרווחת הגיעה למצב קיצוני.

אני לא יודע כמה מקוראי טור זה קפצו כשהעליתי את האפשרות שמחירי הבתים יתחילו לעלות. אבל סקר שערך הוול סטריט ג'ורנל הראה ש-8.5% מהמשתתפים בו חושבים כך (שהמחירים יעלו). זאת לעומת 66.3% שחושבים שהמחירים ירדו, ו-25.2% שחושבים שהמחירים לא ילכו לשום מקום. זה כבר מתחיל להיות קיצוני, ובטח יהיה קיצוני, אם מספר החושבים שמחירי הדירות/בתים ירדו יעלה לאזור ה-80%.

מה שכדאי לעשות (הצעה לאמיר ארגמן) הוא לשים את הגרף של סקרי תחזית המחירים ביחד עם הגרף של מחירי הבתים בפועל. שינוי של אחד מהם כלפי מעלה כשהשני נמצא במצב שפל קיצוני, ובייחוד שינוי של שניהם כלפי מעלה (תיאוריית דאו), ייתן איתות לשינוי מגמה, כאשר סביר שהכותרות בעיתונים ימשיכו להיות קודרות. זה מה שמחפשי המציאות מחפשים. אז כדאי יהיה לקפוץ מהכורסה, ולא כשמישהו מביע דעה שהיא לא הדעה הרווחת.

זמן לא רב אחרי שכתבתי דברים אלו, התפרסמה ב"גלובס" סנונית ראשונה, ידיעה על עליות מחירים. פורסם שמדד קייס-שילר, המייצג את השינויים במחירי הבתים בארה"ב, רשם בחודש מאי זינוק של 4.6%. שינוי מגמה? גם כללי הניתוח הטכני מחייבים זהירות, אבל בוודאי שזו עוד סיבה לחשוב גם על הדעה ההפוכה.

תוכנית גיבוי לכל דבר

אם אנחנו כבר בעניין של לפתוח את הראש, מחקר מעניין שהתפרסם בבארונ'ס עוסק בממד אחר של התנהגות המשקיעים, והוא הסתמכותם על תיאוריית התיק המודרני של מרקוביץ'. האחרון הוא חתן פרס נובל, שבנה מודל המאפשר לאתר את תיק המניות, שנותן את התמורה הטובה ביותר לסיכון - תיק שנקרא תיק יעיל.

היסודות של תיק זה הם פיזור וההנחה שיש מתאם שלילי בין נכסים, כך שהחזקתם יחד מאפשרת ליהנות מהתשואה ארוכת הטווח של כל אחד מהם, וגם מקיזוז חלק מהתנודתיות של כל אחד בנפרד. המחקר, של חברת Boston's Dalbar, טוען שהתיאוריה נופלת במצבים מסוימים, כמו נפילות 2008, והמשקיעים צריכים תוכנית גיבוי גם לכישלון התיאוריה הזו.

כמו כל דבר אחר, המודל צריך לשמש עוד נקודת התייחסות לניהול התיק, ואינו יכול לשמש כמודל בודד. עוד ממד בתהליך קבלת ההחלטות. טיעון זה מחזק מאוד את התקפות של מודל קניון המניות, שמצד אחד מיישם את עקרונות הפיזור ככל שניתן, אבל מצד שני עושה זאת על פי מציאות טכנית עדכנית ותוך מעקב הדוק והתאמה, ככל האפשר, למציאות המשתנה.

המאמר מציע למשקיעים לבודד את מרכיבי התיק, ולהתייחס לכל מרכיב בנפרד על פי היעדים שלו, ובהתאם לכך לקבל החלטות על כל מרכיב בנפרד.

הימור משתלם

המניה שרשום עליה הרווח הכי גבוה בתיק קניון המניות היא של חברת לאס ווגאס סנדס (LVS). המניה הזו חשובה מאוד לרוח התיק, משום שהיא מראה את הפוטנציאל בבחירת מניות מעניינות ומיצוי המגמה כל עוד היא נמשכת. אני תמיד אומר בהרצאותיי, שאחת הבעיות של משקיעים, בעיה שגם כהנמן וטברסקי הציפו, היא שהם ממהרים למכור בעלייה (מפחדים שהרווח יימחק) ולא ממהרים לממש הפסדים, כי הם מגנים על האגו (במקום על הכסף).

למעשה, הפסדים הם אלו שצריך לסגור ולרווחים צריכים לתת את מלוא המרחב למיצוי הפוטנציאל שלהם. במונחי הקזינו נאמר, שנרצה להמר יותר כשהיד שלנו חמה ולא קרה. אנחנו משקיעים זמן רב באיתור מניות ובהשבחת תיק המניות, ואין שום סיבה להרוג את ההצלחות כל עוד הגרף מראה שהן יכולות להימשך. יתרה מכך, ככל שממעטים לממש רווחים, כך קטנים תשלומי המס השוטפים.

בשבוע שעבר פרסמה LVS את הדו"חות, שמלמדים על צמצום דרמטי של ההפסדים. הדו"חות מלמדים על צמיחה באסיה והתייצבות בווגאס. ההכנסות של החברה צמחו ב-50% כתוצאה מהצמיחה במקאו ומהפתיחה של ה-Marina Bay Sands בסינגפור, שמסתמן כקומפלקס בעל שיעורי רווחיות גבוהים במיוחד. גם הרווחים לחדר עלו בזכות הגידול בתפוסה. מחירי הלינה במלונות ווגאס נותרו נמוכים בשל הגידול בהיצע.

עוד סיניות בקניון

הקהילה הסינית בקניון המניות גדלה עם עוד שלוש מניות, לכולן המלצת "תשואת יתר" מאופנהיימר ומחיר יעד גבוה במידה משמעותית מהשער הנוכחי. נכנסו: AMCN ו-CMM מתחום הפרסום ו-GAME מתחום המשחקים המקוונים.

הגנה על תיק הקניון: נפתחה ב-1095 ונסגרה ב-1097.5. 6,600 דולר נגרעו מהתיק. נכון ליום שישי סיום המסחר, ההגנה ממוקמת מתחת ל-1094.

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician - CMT. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו.

אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן