"אין לחברה גנרית דרך להוכיח שהתרופה שלה זהה לקופקסון"

הרוחות שסערו לפני כשבוע וחצי סביב אפשרות לייצור תרופה גנרית שתתחרה בקופקסון של טבע, מה שגרר ירידה חדה במניית החברה הישראלית, לא ממש הפרו את שלוותה של ממציאת התרופה, פרופ' רות ארנון. היא אמנם יצאה רשמית לפנסיה אך במקום לעסוק בתחרות המתגבשת מול התרופה שפיתחה ושהפכה את טבע לאחת מחברות התרופות המובילות בעולם, פרופ' ארנון עובדת במלוא המרץ במעבדה שלה במכון ויצמן, והלהיט הבא כבר בדרך. מדובר בפיתוח של חיסון אוניברסלי לשפעת, שמפותח על-ידי חברת ביונדווקס מנס ציונה, ושנמצא עדיין בשלב של ניסוי קליני.

הקופקסון, התרופה הראשונה שהחלה את דרכה במעבדה של ארנון, נמכרה בחצי השנה הראשונה של 2010 ב-1.57 מיליארד דולר, מה שמעלה ספקולציות על עתיד ורוד גם להמצאה האחרונה של ארנון. "מספר האנשים שירכשו את החיסון האוניברסלי לשפעת גדול בהרבה ממספר חולי הטרשת הנפוצה שמטופלים בקופקסון. יחד עם זה, המחיר של הקופקסון גבוה ממחיר החיסון", מסבירה ארנון את הפוטנציאל המסחרי בראיון בלעדי ל"גלובס".

"האמת היא שלא התחלנו את המחקר בכיוון של פיתוח תרופה, היינו מעוניינים לחקור את מנגנון המחלה", נזכרת ארנון (77), פרופסור לאימונולוגיה וזוכת פרס ישראל לרפואה, בתחילת הדרך של הקופקסון. "למעשה, ניסינו ליצור חומר שיעורר את המחלה, כדי שייתן לנו כלי מחקר לבירור המנגנון". בסופו של דבר זה לא קרה, אך כך נפרצה הדרך לתרופה לטרשת נפוצה.

ארנון, שכאמור ממשיכה לעבוד במכון ויצמן ("אמשיך כל עוד יהיו לי משאבים לבצע מחקר"), מסתכלת מבחוץ בשביעות רצון על ההצלחה של הקופקסון. "יש לי סיפוק רב מזה שמכירות התרופה תורמות לכלכלת המדינה, ואני שומעת תמיד שטבע היא 'מניית העם'. אבל הסיפוק גדול בהרבה כשאני פוגשת אפילו חולה אחד ושומעת שהתרופה שינתה את חייו. אין סיפוק גדול מלדעת שמה שעשינו במעבדה שלנו עוזר למישהו", אומרת ארנון, שהפכה לאחרונה לאישה הראשונה העומדת בראש האקדמיה הלאומית למדעים.

מחפשים שימושים חדשים לקופקסון

כמו כל תרופה, גם הקופקסון תיתקל בסופו של דבר בתחרות מצד תרופות גנריות (תרופות חיקוי). השאלה היא מתי זה יקרה. התגברות החששות של משקיעי טבע בנוגע לסבירות גבוהה יותר של תחרות גנרית, הפילה, כאמור, את מניית חברת התרופות לאחרונה. מנגד, טבע טוענת שקופקסון היא תרופה מורכבת, קשה לחיקוי, וחברה שתרצה לשווק גרסה גנרית תיאלץ לבצע ניסויים קליניים להוכיח זהות לתרופת המקור.

ארנון נוטה להסכים עם עמדת טבע בעניין. "אני חושבת שזה נכון", היא אומרת. "בדרך כלל כשמייצרים תרופה גנרית, אם המולקולה מוגדרת אז מראים שהיא זהה כימית. אבל פה מדובר בפולימר אקראי, תערובת, ומהלך הסינתזה לא פשוט. פרטי הייצור חסויים ואין דרך לחברה הגנרית להוכיח שהתהליך שלה זהה", אומרת ארנון.

- התחרות היותר קרובה לקופקסון עשויה להגיע מכיוון של תרופות שניתנות בבליעה (אוראליות), לעומת הקופקסון שניתנת בזריקה.

"זה נכון, ויש סיכוי שבעתיד הנראה לעין נראה תרופה אוראלית בשוק. אני מניחה שחולים חדשים ינסו תרופות אוראליות כי הן נוחות יותר. בסופו של דבר, אם יאושרו התרופות, הן יכבשו את השוק לאט לאט. מצד שני, אני אישית סבורה שחולים שכבר מקבלים קופקסון והתרגלו לזריקה היומית וחיים טוב, יהססו להחליף טיפול".

גם היום עובדים במעבדה של ארנון על הקופקסון. כיוון אחד הוא בחינת תהליך היעלמות המיילין, מעטפת המגנה על מערכת העצבים במוח בעקבות התפתחות טרשת נפוצה, ובחינת מניעתה על-ידי שימוש בתרופה. כיוון מחקרי נוסף הוא הרחבת הקופקסון לטיפול במחלות נוספות. "אנחנו ממשיכים לחקור את מנגנון הפעולה של התרופה", אומרת ארנון. "כתוצאה מהניסויים שערכנו, הראינו שכנראה הקופקסון פועל על סוג תאים מסוים במערכת החיסון, ובודקים אם יש סיכוי שהוא יעבוד גם במחלות אוטו-אימוניות אחרות. מצאנו בניסויים בבעלי חיים שהוא עובד במחלות מעיים דלקתיות, ולאור התוצאות היפות, נערך ניסוי קליני בבית חולים איכילוב".

- ואם זה יצליח, מי ייהנה מכך - מכון ויצמן או טבע?

"יש פטנט כך שהקניין הרוחני הוא של חברת ידע (חברת המסחור של מכון ויצמן, ש' ח' ו'), אבל לטבע יש זכויות ייצור. אם, כפי שאני מקווה, יצא מזה משהו - אני מניחה שיגיעו להסדר בעניין". אגב, לפי הערכות בשוק, ארנון ושותפיה למחקר הרוויחו עשרות מיליוני דולרים מתמלוגי מכירת הקופקסון.

התרופה של ביונדווקס בשלב קריטי

ובחזרה לחיסון האוניברסלי נגד שפעת, שארנון החלה לעבוד על פיתוחו עוד בשנות השמונים. הבעיה עם השפעת היא שהמחלה משנה מדי עונה את מאפייניה וכך חיסון שניתן היום, לא בהכרח יגן על המחוסן מפני השפעת שתגיע בעוד מספר חודשים. בכל מגפת שפעת מושק חיסון חדש, על בסיס זני שפעת של שנים קודמות.

החיסון של ארנון וביונדווקס אמור לפתור את הבעיה ולהגן בפני זנים שונים. ד"ר תמר בן-ידידיה, שעבדה עם ארנון במכון ויצמן, היא המדענית הראשית של ביונדווקס והיא ממשיכה ומרחיבה את הפיתוח של החיסון, כשארנון עצמה היא יו"ר הוועדה המייעצת של החברה.

"היום, התהליך הוא כזה שארגון הבריאות העולמי מנסה כל שנה לנבא מה יהיה הזן שיגרום לתחלואה בעונת השפעת, ואז החברות שמייצרות חיסון מכניסות את הזנים לחיסונים", מסבירה ארנון. "בחלק גדול מהמקרים, הן צודקות בניבוי והחיסון יעיל. יש מקרים שהניבוי לא מוצלח, והחיסון לא נתן הגנה. לכן, ההגנה היא של 25%-50%".

לדברי ארנון, במקרה של ביונדווקס מדובר בחומר סינתטי שיעיל נגד כל הזנים ולא משתנה משנה לשנה. "הסיכוי הוא שהוא ייתן הגנה כנגד מגוון רב של זנים", אומרת ארנון. היא זהירה ואינה אומרת "כל הזנים", משום שלדבריה לא נבדקו כל הזנים הקיימים.

להערכתה, החיסון האוניברסלי לשפעת עשוי להגיע לשוק תוך חמש שנים. "ביונדווקס נמצאת היום בשלב קריטי בחיי החברה, לקראת התחלת שלב II בניסוי הקליני", היא אומרת. "אין מספר מוגדר של משתתפים בשלב הזה, וביונדווקס מתכננת שישתתפו בו 160 איש. אילו היו אמצעים למספר גדול יותר, זה אולי היה מקדם את הפיתוח מהר יותר, אבל לשם כך צריך גם מעורבות של משרד הבריאות".

גם מפתחת אבל גם משקיעה

ביונדווקס אינה חברת הביומד היחידה שארנון קשורה אליה בדרך זו או אחרת. לדוגמה, פיתוח של ארנון עומד בבסיס הפעילות של BioVent, שמפתחת מוצר למניעת שפעת אחרי ההידבקות. ארנון מגיעה גם מצד המשקיעים ולא רק מהפיתוח: היא אחת מהמשקיעות בקרן ההון סיכון פונטיפקס שהקים אלי הורביץ, לשעבר יו"ר טבע, והיא משקיעה גם בחברות נוספות.

ארנון לא ששה לדבר על פעילות ההשקעה שלה, אך על תחום הביומד הישראלי היא אומרת: "זה מחמם את הלב שאנחנו מדינה כזאת קטנה ויש לנו הצלחה במגוון כה גדול. אנחנו מתחרים במדינות גדולות בהרבה בתחומי המכשור הרפואי והתרופות".

- איך את מסבירה את זה?

"אני חושבת שזאת הנטייה של ישראלים ליזמות. יש נטייה של ישראלים, ברגע שמזהים משהו שעשוי להיות יישומי, לנסות לברר את זה עד הסוף. הרבה פעמים באים בטענות לכך שהחוקרים מסתגרים במגדל השן, אבל אני חושבת שדווקא כשחוקרים מזהים הזדמנות, הם לא מוותרים עליה".

- כאשת אקדמיה ותיקה, את מזהה שינוי בחינוך הישראלי?

"עכשיו באקדמיה אנחנו ניזונים מהחינוך שהיה לפני 20 שנה. אני לא יודעת מה יהיה בעוד 20 שנה, כשהדור שמתחנך היום יהפוך לדור המדענים והיזמים. אינני יודעת אם העתודה הקיימת מספיקה. ברור שיש יוצאים מהכלל, אבל רמת החינוך למדעים בארץ, בהשוואה לציונים בעולם - נאמר זאת בעדינות - 'על הפנים'. כשהייתי צעירה נסעתי לשנת שבתון בחו"ל עם הילדים. בבית הספר בחו"ל אמנם חסרה להם האנגלית, אבל בשאר המקצועות הם היו מעל לרמת הכיתה. היום, לדאבוני, המצב שונה".

- מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב?

"ראשית, טוב שיש כיתות מחוננים לטפח ולתת קרש קפיצה למתאימים. אבל גם בקרב האוכלוסייה של כלל התלמידים, צריך לעודד הרבה יותר את החינוך למדעים. הדבר הראשון צריך להיות חינוך של מורים מעולים למדעים, ומשיכה של אנשים טובים להוראת מדעים בתיכון. מורה טוב יכול להלהיב תלמידים. אני לא טוענת שהכל שלילי - נעשים דברים טובים שמושכים צעירים למדע, לדוגמה במוזיאונים למדע וביחידות לפעילות נוער".

לאחרונה, כאמור, מונתה ארנון לנשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, גוף שחגג השנה יובל לקיומו. מטרת האקדמיה היא קידום המדע וייעוץ לממשלה בתחום, לצד ייצוג המדע הישראלי במוסדות וכנסים בינלאומיים. "אנחנו עומדים על המשמר שרמת המדע בארץ תהיה בקריטריונים שאנו מציבים לעצמנו", היא מסכמת.