אני מבקש להמשיך לעסוק במה שהתחלתי כאן אתמול (ג'), כלומר ניתוח מצב הימניות ה"לאומית". כתבתי כאן שדווקא ממשלת ישראל מגלה היעדר כוח רצון ועמידה. ההקשר היה הסכמת הממשלה לשתף פעולה עם ועדת החקירה של האו"ם בעניין המשט הטורקי. אני חש שבעוד אנשי הימין בממשלה מחזקים מאוד את שרירי לשונם, חוליות שדרתם הולכות ונרפות. בצד דיבורים מעוררי השראה, יש מעשים מעוררי רחמים, וגם דאגה.
הנה מה שקרה אתמול: חיילים מצבא לבנון ירו לעבר כוח צה"ל. על פניו, לא ביג דיל, עוד אירוע בגבול שעובר ללא תשומת לב ציבורית מיוחדת. הבדל גדול מאירוע עצירת המשט. האומנם יש הצדקה להתייחסות המינורית הזו לאירוע בגבול? אמנם אף אחד לא הוכה ולא הותזו מטחי מים או גז מדמיע, אבל בכל זאת - אדם אחד נהרג, ועוד אחד נפצע קשה. זה אמנם לא תשעה הרוגים, אבל האם הכמות היא שקובעת?
אנחנו זוכרים שמיד לאחר המשט כמעט לא היה גוף הקרוי בינלאומי שלא ביקש להקים ועדת חקירה. אני לא שומע קולות כאלה אחרי הירי הרצחני בגבול לבנון. הדבר הזה בולט עוד יותר על רקע העובדה שכוח האו"ם, במקום יוניפי"ל, פרסם הודעה לפיה הירי הלבנוני לא היה מוצדק; וגם על רקע נאומו של נסראללה בו כינה את הארוע כ"קרב גבורה של הצבא הלבנוני".
חקירה קלה
כלומר, לו היתה מוקמת ועדה של האו"ם לחקירת האירוע, מלאכתה היתה קלה מאוד. יש לה את עדות אנשיה בכוח יוניפי"ל, יש לה את דברי נסראללה, וזה די והותר כדי לקבוע אחריות ואשמה. אבל עדיין נותר נושא אחד לא פתור, והוא אולי החשוב מכולם: מי נתן את ההוראה? האם מדובר ביוזמה מקומית, בהוראה מלמעלה, ואם כן עד כמה למעלה?
לא מגיע לשאלה כזאת שתיחקר? לא ראוי שיוצגו לגבי האירוע השאלות שנחקרות לגבי המשט? התנהגות החיילים באזור, למשל, האם כוונתם היתה להרוג או שזה היה מקרי, האם האירוע תוכנן לאורך זמן, ועל ידי מי? אם חשוב לקבל תשובות לשאלות אלה בעניין המשט, שבו היתה פרובוקציה, האם לא חשוב לקבלן לגבי אירוע שבו היו אחד נהרג ואחד נפצע - ללא כל פרובוקציה?
בטח שמגיע, אבל למה שתקום ועדת חקירה כזאת? למה שמישהו בכלל יעסוק בכך, כאשר ממשלת ישראל - הימנית, להזכירכם, הלאומנית, כידוע - עצמה יושבת בשקט. אפשר להתפלא בעיקר על אביגדור ליברמן, גדול ססמאי הימין, ששותק. הדעת נותנת, מכל מקום הדעת שלי, שעוד בטרם יבש דמם של שני נפגעינו, מיד ייצא מירושלים קול גדול: ועדת חקירה - מיד!!! עכשיו!!! נו כבר!!!
שקט. דממה. חם. סיאסטה. הימניות הלאומית הלכה לישון, ואולי עברה מן העולם? אולי יש צורך בממשלה לא ימנית ולא לאומית כדי להחזירה לחיים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
