כולנו גלי צה"ל

אנחנו, העיתונאים, ואני בתוכם, צמאים לפרשות כמו הפרשה הלוהטת החדשה מסוף השבוע, המכונה "מסמך גלנט". בעיקר כשהן נופלות על אוגוסט המלפפוני, שבו אם לא פורצת מלחמה עסיסית - נשאר למלא את המהדורות בדיווחים על חום, שריפות, טביעות ותאונות דרכים טרגיות.

פתאום בא שר הביטחון בשיא הלחות, ומוריד גשם טרופי מסוג בחירת רמטכ"ל.

עוד לא הספקנו להתענג על הפגישות של אהוד ברק עם המועמדים הפוטנציאליים, למרות שהיו רק במקום 5-6 בליין-אפ של המהדורה - והופה, רוני דניאל ואמנון אברמוביץ' פותחים את ערב שישי עם מסמך שחיבר, לכאורה, היועץ האסטרטגי אייל ארד, ובו התווה את דרכו של המועמד יואב גלנט בדרך למינויו לחייל הראשון של צה"ל. מפה והלאה - מהומת אלוהים. כולם מתעסקים במסמך. אף אחד בתקשורת לא עוסק בעיקר.

כתבים צבאיים ופוליטיים, קולגות יקרים מאוד, אולי תפסיקו להתעמק בצבע הלוגו ובצורת הפונטים, האם המכתב אמיתי ומפוברק - ותתחילו לדווח מה קורה שם, לעזאזל, מאחורי הקלעים? שמישהו סוף-סוף יסביר לאזרחים את רשת הקשרים המסוכנת בין התקשורת לצבא, בין הפוליטיקאים לגנרלים, ומה לעזאזל הקשר בין כל אלה לבין דובר צה"ל. האם הכתבים הצבאיים מבקרים את הצבא - או שמא הם שופרות של הדובר? (סימן שאלה או סימן קריאה?)

האם הרמטכ"ל מנהל את הצבא, או שמישהו מנהל אותו? ואיך לכל הרוחות קורה שמאבקי כוח אישיים בין שר ביטחון לרמטכ"ל באשר להכרעה בין שני מועמדים ראויים, גורמים למינוי סגן רמטכ"ל שלישי, שבעיני שניהם הוא ברירת מחדל? או איך במחדל החמור של המשט, האצבע המאשימה הופנתה למפקד חיל הים ולשר הביטחון - אבל הרמטכ"ל נשאר נקי לגמרי, כאילו הוא לא מפקד הצבא? הרי מישהו דאג לזה להיראות ככה.

העיתונות הכלכלית והפוליטית יודעת לצייר את מפות הקשרים של פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים ובכך הופכת את המהלכים שלהם לשקופים ומובנים בעיני הציבור. אבל צה"ל? חס וחלילה. את הכביסה המטונפת מכבסים במכבסה הצה"לית. יש צנזורה, יש את ביטחון המדינה, ויש דובר - כנראה מוכשר מאוד יש לומר - שמצליח לסובב את הכתבים שמכסים אותו ככה, שהם מדברים בקולו ועורכים את מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה לפי האג'נדה שלו.

כשמישהו יחשוף סוף-סוף את החבלים הקושרים בין הנפשות הפועלות בצבא לתקשורת בכללותה - כולל יועצים, מקורבים ודוברים, ולפוליטיקה - יוכלו הורים, שמפקידים את ילדיהם בידי מפקדים מעוטרים ומאוד מקושרים, לישון בשקט.

רק אם יהיה גילוי מלא של המניעים את מפקדי צה"ל, לא יקבל עם שלם בהכנעה מינוי טייס מוכשר ומפקד חיל אוויר מחונן כרמטכ"ל כושל שהוביל אותנו למלחמה מיותרת.

אם מגיע משהו לעם שהוא גם הצבא - זה שימנו לרמטכ"ל את האיש שהכי ראוי לתפקיד, ולא את זה שמישהו מתחמן בשבילו את הדרך לקריירה הבאה.