ניקולאס ברגרואין ל"גלובס": "לא קל לעשות עסקים בישראל"

ניקולאס ברגרואין הוא מחוסר בית, אין לו מכונית, ואת רוב זמנו הוא מבלה בנדידה ממקום למקום. אך לא מדובר בנווד חסר כל; הונו של ברגרואין, המכונה "המיליארדר ההומלס", מסתכם ב-2.2 מיליארד דולר, והוא מדורג בין 500 המיליארדרים ברשימה העולמית של מגזין פורבס.

ברגרואין, אמריקני ממוצא גרמני, אינו טייקון טיפוסי. עסקיו המגוונים הם חובקי עולם והוא מבלה את רוב זמנו במטוסו הפרטי בין יעד ליעד, ולן במלונות. אמש (א') הגיע ברגרואין לישראל ליום וחצי על מנת להיפגש עם פוליטיקאים, הוגי דעות ואנשי אקדמיה - זאת, תחת הכובע של נשיא מכון ניקולאס ברגרואין למחקר מדיני - אך גם לפקח מקרוב על התקדמות פרויקט הדגל של חברת האחזקות שלו,Berggruen Holdings , בתל אביב.

המדובר במגדל מגורי היוקרה "מאייר על רוטשילד", בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי, שבנייתו צפויה להחל בחודשים הקרובים. המגדל תוכנן על ידי אדריכל-העל ריצ'ארד מאייר והקמתו מנוהלת על ידי נציגות ברגרואין בישראל, לרבות מנכ"ל החברה בארץ יגאל צמח, ומי שהפכו שותפים בחברה ב-2009, קבוצת חג'ג'-כהן, בראשות עו"ד צחי חג'ג', הידוע בארגון קבוצות רכישה.

בראיון ל"גלובס" שוטח ברגרואין (שמחר, אגב, ימלאו לו 49 שנה) את החזון שלו למהפך ב"דאונטאון" של תל אביב, מדבר על התחרותיות בענף הנדל"ן המקומי, לא חוסך את שבטו מהביורוקרטיה הישראלית וכמובן - חושף שורשים יהודיים.

הכול כאן יותר מסובך

באנגלית רהוטה אך במבטא גרמני ניכר, מספר בנו של סוחר האמנות מהגדולים בעולם - היינץ ברגרואין המנוח, שנמלט מגרמניה בשנת 1936 - על האתגרים שעומדים בדרכו של יזם זר ומאוד לא שגרתי בארץ הקודש.

"כשהתחלנו את הפעילות כאן היה לנו רעיון, אבל לא הייתה לנו תוכנית מגובשת", מודה ברגרואין, "פשוט רצינו למצוא דברים מעניינים לעשות בישראל. לקח כשנה למצוא פה משהו ייחודי".

סבו של ברגרואין היה איש עסקים יהודי, ואביו החל את דרכו בעיתונות הגרמנית. במחצית שנות ה-30 של המאה ה-20, הודיעו לאביו כי לא יוכל עוד לחתום את כתבותיו בשמו המלא (היהודי), ואילצו אותו לחתום רק בראשי התיבות של שמו "HB". עם או בלי קשר, הגיע בנו אמש לראיון בחולצה לבנה כשמתחת לכיסה יכולים להבחין מיטיבי הראות בראשי התיבות של שמו, "NB", רקומים באותיות מוזהבות קטנות.

- מדוע החלטת להשקיע בישראל, האם זה קשור לשורשיך היהודיים?

"ישראל זו מדינה מעניינת, מלאת חיות, ויש פה הזדמנויות. אבל אני בטוח שבאיזשהו אופן רגשי, לשורשים היהודיים שלי יש קשר להשקעות שלי כאן.

"מה שעניין אותי בישראל זה להרים פרויקטים ייחודיים. אין טעם לעשות דברים סתם בשביל לעשות אותם, ושהם יהיו דומים לפרויקטים אחרים. מדובר במדינה קטנה שלא קל לעשות בה עסקים. אז למה להרים פרויקט כאן אם אני יכול להקים פרויקט זהה במקום אחר בעולם הרבה יותר בקלות?

"בישראל הכול יותר מסובך, כל דבר זה דיון, כל דבר לוקח יותר זמן ויש יותר אדמיניסטרציה. לדעתי, בגלל שזה מקום קטן, כל אחד יותר פעיל בנוגע לכל עניין; יש כאן כל כך הרבה אנשים חכמים, שזה מסבך את העניינים".

נפרדים מפרויקט נחלת בנימין

שתי השקעות היו לברגרואין בארץ: מגדל "רוטשילד על מאייר", שאותו הוא ממשיך לקדם, ופרויקט שימור של שבעה נכסים היסטוריים במתחם נחלת בנימין בתל אביב, שאותו רכש ב-32 מיליון דולר לפני שנים אחדות ולאחרונה מכר בכ-38 מיליון דולר לחברת י.ח.דמרי.

- לפני שלוש שנים הצהרת שתלווה את כל השקעותיך בארץ. מדוע מכרת את פרויקט נחלת בנימין?

"במתחם נחלת בנימין אנחנו הצתנו ניצוץ של יוזמה, אבל זה היה פחות חשוב שאנחנו נסיים את הפרויקט. קשה לעשות פה עסקים, וזה כאב ראש לבצע פרויקט של שימור ושחזור ולעבוד כאן עם ועדות התכנון השונות, בעיקר בתחום האתרים לשימור.

"אז החלטנו שאם אנחנו משקיעים אנרגיה במשהו, עדיף להשקיע בפרויקט שישנה את הנוף של תל אביב - הפרויקט ברחוב רוטשילד - במקום להשקיע הרבה זמן וכאב ראש בפרויקט שמבחינה כלכלית קרוב לוודאי לא היה מחולל שינוי, אבל היה גורם לנו לכאב הראש.

"אין לי ספק שהפרויקט יבוצע. אבל לא עד כדי כך היה אכפת לי אם אנחנו נבצע אותו או לא, כי זה לא בניין שאנחנו בונים מההתחלה, אלא בניינים שאנחנו משמרים.

"ברוטשילד, לעומת זאת, היינו מוכנים להשקיע זמן וכאב ראש, ולשלם לאדריכל מניו יורק; ברוטשילד אני לא רוצה לעגל פינות. מאייר ואני מצפים לאיכות, ואנחנו מוכנים להקריב בשבילה. פה אנחנו חייבים לעשות את זה מאל"ף עד תי"ו".

- האם כמה מיצירות האמנות מאוסף המשפחה שהתכוונת למקם בפרויקט נחלת בנימין יגיעו למגדל מאייר?

"למה לא?"

לשנות את כללי המשחק בת"א

- מדוע הפרויקט ברוטשילד חשוב לתל אביב?

"כשיגאל צמח מצא את המגרש ברוטשילד, הרגשתי שהמגדל הזה הולך לשנות את כללי המשחק בתל אביב. מדובר בגורד שחקים ברמה הגבוהה ביותר למגורים, שמבחינה ארכיטקטונית ואסתטית יהווה שינוי, ויהיה לו אימפקט על תל אביב ועל קו הרקיע שלה. מעבר לכך, הוא יתחיל טרנד, יעורר שינוי ויגרום ליזמים אחרים להשתמש באדריכלים לא סתמיים, אלא אדריכלי-על שייפו את העיר.

"ההשפעה של ריצ'ארד מאייר על ה'דאונטאון' של ניו יורק, מרכז העסקים של העיר, היא דוגמה למה שיכול לקרות בתל אביב. בשנים שבהן הוא עיצב בניינים שם, לא פעלו בשכונות הללו ארכיטקטים טובים במיוחד. זו הייתה ההתחלה של משהו חדש. הוא עיצב את הבניינים וזה החל את הטרנד - ושינה את ניו יורק.

"יש אולי 12 ארכיטקטים כאלה, ששינו את פניה של ניו יורק. אם אנחנו נעורר את ההשראה הזו בתל אביב, ונשפיע על יזמים אחרים לעשות כמותנו, יהיה לנו אימפקט, וזה מה שמרגש אותי בפרויקט הזה".

- דירות יוקרה בפרויקטים סמוכים נמכרו כמו לחמניות חמות בשנה האחרונה, בשעה שהמכירות ב"מאייר" התקדמו לאט יותר. אולי נדל"ן הוא בכל זאת עסק מקומי, תלוי קשרים אישיים?

"בפרויקט שלנו חלו עיכובים בשל אתגרים בתכנון התחבורה באזור. פרויקטים אחרים שהתקדמו מסביבנו הוכיחו בדיוק את התזה שלנו - שזהו אזור מלא חיים ומלא בפוטנציאל.

"45 יחידות דיור מתוך 91 במגדל שיתנשא ל-37 קומות נמכרו עד כה. המוצר מוכר את עצמו ללא פרסום בשל מיקומו המיוחד על שדרות רוטשילד. יש גבול לכמה בניינים כאלה אתה יכול לבנות במקום הזה. איכות הפרויקט והעיצוב שלו מדברים בעד עצמם. אולי לפרויקטים אחרים יש יותר אוריינטציה שיווקית, לשלנו - אין.

החברים כבר רכשו

כזכור, בפרויקט "רוטשילד על מאייר" רכשו עד כה כמה מפורסמים, ובהם נאט רוטשילד, נצר לשושלת הברון רוטשילד, שרכש טריפלקס בפרויקט בכ-60 מיליון שקל. ברגרואין אמר בעבר שהוא מקווה שחבריו ירכשו דירות בפרויקט, וגם סימן שהוא עצמו עשוי להתגורר במגדל.

"חברים שלי אכן רכשו דירות בפרויקט, וזה שם הרבה לחץ עליי לספק מוצר טוב", אומר ברגרואין, "הם יתקשרו אליי אם משהו חלילה יתקלקל".

והאם ברגרואין עצמו יחרוג ממנהגו לבסוף וירכוש נכס למגורים? "אולי בסופו של דבר אני אקנה דירה בפרויקט, אבל האם אשתמש בה הרבה? לא, כי אני לא גר פה", אומר ברגרואין.

- איך מצליח אדם שאינו מאמין בקונספט של בית מגורים למכור לאנשים דירות יוקרה בעשרות מיליוני שקלים?

"אני מאוד אוהב ערים, אני מבלה הרבה זמן בערים, ואוהב ארכיטקטורה, אבל אני מנתק את החיים הפרטיים שלי ממה שאני חושב שהוא טוב ומרגש - כמו הארכיטקטורה של מגדל מאייר, שתהווה תוספת יפה לעיר.

"לי לא אכפת אם תהיה לי דירה בפרויקט; אני יכול לקנות דירה גם במקום אחר, ולא קניתי. אני לא רואה קשר בין הדברים; הצרכים והרצונות האישיים שלי אינם קשורים לעסקים שלי.

"אין ברשותי מכונית, אבל זה לא אומר שאני נגד מכוניות; היה לי מפעל משקאות קלים מצליח בספרד, אבל את רואה שאני שותה מים. במקרה הזה, אני מאוד מאמין במוצר, בבניין. אני לא חייב להיות צרכן של המוצר כדי שהוא יהיה טוב".

- האם בועת הנדל"ן בישראל תתפוצץ כמו שהתפוצצה בארה"ב?

אני לא מומחה לנדל"ן בישראל - בשביל זה חברתי ב-2009 לקבוצת חג'ג'-כהן המצויה בשוק המקומי - אבל אני יכול לומר שאם תגידי לי 'בוא נבנה מחר 1,000 יחידות דיור בשכונה ממוצעת בתל אביב', אני אומר 'לא מעוניין'. כי לי אין מושג אם השוק כאן עולה או יורד, ואם יש מחסור במלאי או עודף של מלאי, באמת אין לי מושג. ולכן הפרויקטים היחידים שאני מוכן לעשות הם ייחודיים. ברוטשילד, בשוק טוב, הפרויקט יצליח, ובשוק רע הפרויקט יוכל לגונן על עצמו, שזה מה שחשוב לי וללקוחות שלי. גם כשהיה נראה שהשוק במצב קריטי, אנחנו עדיין מכרנו. מכרנו בזמנים טובים ורעים, ואנחנו מוכרים היום. יש ביקוש ספציפי למוצר שלנו".

בין אמנות, תקשורת וביטוח

בכתבת העומק המכוננת על ניקולאס ברגרואין שהתפרסמה בוול סטריט ג'ורנל ב-2008, שכותרתה "The Homeless Billionaire" (המיליארדר חסר הבית), אמר ברגרואין: "עבורי, בעלות על דברים אינה עד כדי כך מעניינת. ממש לא מושך אותי לגור במתחם עצום כדי להראות לעצמי ולאחרים שאני עשיר. כל מה שיש לי הוא זמני, כיוון שאנחנו כאן רק לזמן קצר. מה שישרוד לנצח הוא מה שאנחנו עושים ויוצרים, הפעולות שלנו. זהו הערך האמיתי".

ברגרואין ויתר על רוב נכסיו הגשמיים, לרבות בתים ומכוניות, אך נשארו ברשותו מטוס פרטי ואוסף אמנות מרשים, שאת חלקו ירש מאביו, אם כי יצירות מופת רבות נתרמו על ידי משפחת ברגרואין למוזיאונים שונים.

אביו, סוחר האמנות המפורסם היינץ ברגרואין, ואמו, השחקנית הגרמנייה בטינה מואיסי, גידלו את ניקולאס - הדובר אנגלית, צרפתית וגרמנית - בצרפת, שווייץ וארה"ב. האוסף המפורסם של היינץ, שנפטר לפני כשלוש שנים וחצי, הוערך בכ-450 מיליון דולר ב-2001, וכלל 165 יצירות של אמני מופת מהמאה ה-20, לרבות פיקאסו, מאטיס, וג'אקומטי.

אבל ניקולאס התעשר בעיקר מעסקיו שלו. באמצעות חברות שייסד ניקולאס, הוא ביצע כמה עסקאות מבריקות לאורך השנים: בשנת 1992 רכש חברת תקשורת פורטוגזית ב-9 מיליון דולר, הנפיק אותה בבורסה ב-2006 וזמן קצר לאחר מכן מכר את מניותיו בה ב-150 מיליון דולר.

לאורך השנים השקיע מאות מיליוני דולרים בחברות שנקלעו לקשיים, לרבות סוכנות הביטוח הבריטית Pearl Group, קרן הגידור GLG Partners, ובחודשים האחרונים הוא מקיים מו"מ לרכישת ענקית הקמעונאות הגרמנית Karstadt, שנקלעה לחובות.

"המשאב של ישראל הוא האנשים"

"עיקר העיסוק שלי הוא בתפעול חברות ועסקים", מספר ברגרואין על היוזמות החדשות שלו ברחבי העולם, "יש לי נדל"ן בארה"ב ובאירופה ויש לי פרויקטים בתחום האנרגיה החלופית, כשהקרוב ביותר לישראל נמצא בטורקיה".

כאשר ברגרואין נשאל באילו כיוונים לדעתו ישראל צריכה להתמקד, הוא משיב כי "ישראל היא בחוד החנית של האנרגיה הנקייה, ולמרות שיש לכם עתודות גז טבעי גדולות, אני מקווה שתמשיכו במאמציכם לפתח אנרגיות נקיות. יש לכם יוזמות כמו בטר פלייס, שאני מקווה שתמשיך בדרכה, כי זה יהיה נהדר לישראל. זה מפחית את התלות שלכם ביבוא ובאנרגיה וזה הופך אתכם למעצמה טכנולוגית, לאלופה בינלאומית ויצואנית בתחום האנרגיה הנקייה".

"בגלל שישראל היא מקום קטן ויש לכם הרבה יצירתיות כאן", מוסיף ברגרואין, "אתם צריכים לנוע לעבר התחום שבו אתם הכי ייחודיים, וככל שתתמסרו להתמקדות בתחומים הללו, תצליחו בעולם התחרותי. המשאב שלכם הוא האנשים, ולכן אתם צריכים להשקיע בחינוך, יזמות, עסקים ייחודיים, ובקידום סביבה ידידותית ליזמות ולפיתוח.

"זו האחרונה היא מעט בעייתית, שכן יש לכם בעיות של ביטחון שאתם צריכים לפתור בטווח הארוך. יש לכם סביבה שקשה לפעול בה, והיא מסובכת מבחינה אדמיניסטרטיבית. אם אפשר להפוך את הביורוקרטיה ליותר ידידותית כך שאפשר יהיה ליצור פה דברים, זה יהיה מועיל".