באוקטובר 2007 בישרה חברת שירותי המחשוב מלם - טרם מיזוגה עם בעלת השליטה תים של שלמה איזנברג - על רכישת חברת ספירטק. אך בעוד הסינרגיה בין הפעילויות של מלם (העוסקת בתחום של הפקת תלושי שכר) לבין זו של ספירטק נראתה טבעית, הרי שהסכומים שהחליפו ידיים עוררו שאלות.
במלם שילמו כ-5 מיליון דולר עבור ספירטק - סכום לא פרופורציונלי לנתונים שהיו ידועים על הנרכשת, שמכרה ב-300 אלף שקל בלבד במחצית 2007, ואף רשמה הפסד של 2.5 מיליון שקל באותה תקופה.
שנתיים וחצי קדימה, והפעילות הנרכשת של ספירטק חוזרת לקדמת הבמה. בדו"ח הכספי שלה ל-2009 דיווחה היום מלם-תים על שינוי טכני, ולכאורה חסר חשיבות: החברה תעביר את כלל פעילות הפקת תלושי השכר לחברה בת בשם מלם שכר, לשעבר ספירטק.
פעילות השכר שהביאה איתה מלם למיזוג עם תים היא אחת הפרות החולבות של הקבוצה. מדובר בחברה העוסקת בהפקת תלושי שכר למוסדות, אשר ספירטק סיפקה לה רכיב תוכנה שמאפשר לקשר בין תוכנת הפקת השכר לבין תוכנה ארגונית לניהול משאבים ארגוניים (ERP) מתוצרת SAP. תוספת נדרשת ביותר לעבודה מול ארגונים ממשלתיים בהם תוכנות מבית SAP הן במקרים רבים ברירת המחדל.
אולם הצורך של מלם בפתרון זה עדיין לא מספק הסבר לסכום הגבוה ששולם תמורתו. מה גם שמדובר בחברה שצברה על פי ההערכות הפסדים של עשרות מיליוני שקלים וחובות בגובה 13 מיליון שקל, מאז החלה לפעול ב-2004 ועד לרכישתה.
הסבר אפשרי ניתן אולי למצוא בדו"חות מלם-תים לרבעון הראשון של 2010. מלם-תים סיפקה תוצאות מרשימות, עם דגש על גידול חד ברווח הנקי ל-12.2 מיליון שקל, קפיצה של קרוב ל-50% לעומת התוצאות שנה לפני כן ושל פי 3 לעומת הרבעון הרביעי של 2009.
בעלי המניות ירוויחו
הסיבה אינה קשורה ליכולות התפעוליות אלא לנכס מס שבא לידי ביטוי בהוצאות מס של חצי מיליון שקל בלבד, לעומת יותר מפי 12 ברבעון המקביל. במלם-תים הסבירו כי הירידה בהוצאות המסים היא בעיקר כתוצאה "מניצול הפסדים מועברים ומרישום מסים נדחים בגין הפסדים בחברות בנות, אשר בגינם לא נרשמו מסים נדחים בעבר". ומהם הפסדי החברות בנות שלא נוצלו עד כה? נכון, אותה ספירטק, שכאמור נקראת היום מלם שכר.
צריך להדגיש כי אין מדובר כאן במהלך לא חוקי. ניצול נכס מס הוא מהלך לגיטימי, ברשות המסים מתמודדים לעיתים קרובות עם שאלות בנושא זה. באופן כללי קובעים שם כי "אם אחת מהמטרות העיקריות של רכישה היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, אין להתיר את הקיזוז".
לעומת זאת, רכישות שמאחוריהן הגיון כלכלי עוברות את מבחן רשות המסים.
המהלך של מלם-תים יוצר אירוניה מסוימת. הלקוח הבולט של מלם-תים בתחום השכר הוא לא אחר מאשר החשב הכללי, דרכו היא מספקת את תלושי השכר למשרדי הממשלה מאז 1993. וכך, בעוד ביד אחת מספקת מלם-תים את תלושי השכר לעובדי הממשלה, ביד השנייה היא מצליחה להפחית את תשלומי המסים שהיא מעבירה מאותו השירות בדיוק.
המהלך של מלם-תים אולי השאיר את המדינה בחוץ, אך מי שכן ירוויח ממנו הם בעלי המניות, לאחר שהחברה אישרה בסוף 2008 מדיניות חלוקת דיבידנד של לפחות 25% מהרווח. בתחילת אפריל חילקה מלם-תים דיבידנד של 4.4 מיליון שקל על התוצאות השנתיות של 2009, והגדלת השורה התחתונה ב-2010 תוסיף כמה מיליוני שקלים לבעלי המניות השנה. ממלם-תים לא נמסרה תגובה לידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.