מלחמת ההתשה של מס הכנסה בספורט

בחודשים האחרונים נפתחה מלחמת חורמה חדשה באנגליה סביב הכדורגל. הפעם זו לשכת המס המלכותית הבריטית (HMRC) שחופרת בכדורגל האנגלי, ומנסה להשיג גם היא את הנתח שלה.

הסיפור המרכזי הוא כמובן הערעור שהגישה HMRC נגד מועדון הכדורגל פורטסמות' וחובות הענק שלו לנושים (ערעור שנדחה בסופו של דבר). אלא שכאן זהו לא סיפור המועדון, אלא דווקא סיפורם של חוקרי המס האנגלים - הארגון שמעוניין להפוך את הכדורגל לגוף רגיל לחלוטין, שחוקי הממלכה תקפים גם לגביו.

***

אז "הר מאג'סטיז רבניוז אנד קאסטומז" יצא למלחמה בכדורגל. בתוך שלושה חודשים קיבלו ממנו חמישה מועדונים הודעות על פתיחה בהליכים נגדם: פורטסמות', סאות'נד יונייטד, קרדיף סיטי, פרסטון נורת' אנד ולאחרונה גם שפילד וונסדיי. כולם מועדונים בעלי מורשת ומסורת. וכולם העלימו מס, טוען הגוף האחראי על גביית כל המסים השייכים להוד מלכותה.

במה המלחמה הגדולה של HMRC? קודם נגד חוק "הכדורגל תחילה". חוק זה אומר, שאם מועדון כדורגל נקלע לחובות, עליו לשלם קודם במאה אחוזים את כל החובות למועדונים ושחקנים השייכים להתאחדות, או להתאחדויות הבינלאומיות. רק משעה זאת הוא יכול להתייצב בפני נושיו האחרים ולהגיע איתם להסכם. מינהלת הליגה מגינה על התקנה בטענה שהיא תמנע אפקט דומינו, שבו יתמוטטו מועדונים אחרים כתוצאה מהחובות של מועדון פושט רגל, אחרי שסכומים המגיעים עבור רכש לא יעברו ידיים. כך, מסבירים בליגה, נעצרו כספים המגיעים לפורטסמות' כחלק מהסכם התמלוגים לשידורי טלוויזיה והועברו לווטפורד, לה חייבת פורטסמות' כסף עבור רכש. בכך נמנעה היקלעות של ווטפורד לחובות. בנוסף, מקווים בגופי הכדורגל, התקנה אמורה למנוע ממועדונים לרכוש הצלחה ללא בסיס כלכלי באמצעות רכש של כוכבי קבוצות אחרות.

מצד שני, טוענים ב-HMRC, כל זה מתבצע על חשבון משלם המס. מי שנפגע מההחלטה הזאת הם כמובן הנושים, שהתגלגלו לתוך מועדון כדורגל מתוך רצון לסייע - אבל הפכו לכאלו שיעמדו אחרונים בתור לקבל את כספם, וגם הוא יהיה מופחת. במקרה של "פומפי", הסכימו הנושים לקבל 20% מכספם, העיקר לקבל משהו.

מלבד HMRC, בין שאר הנושים של "פומפי" נמצאת גם עיריית פורטסמות', בתי ספר מקומיים שהמועדון השתמש במתקניהם, ארגוני עזרה ראשונה ועמותות של אמבולנסים, מועדון האוהדים, ואפילו התאחדות הצופים של האי גרנסי. גזילת הכסף מאלו מעוררת חימה בממלכה. אפילו הלורד מוהיני, שהיה יו"ר מינהלת הליגה עד מארס ובתקופתו הוחלה התקנה, פנה ל-72 המועדונים. "האם אנו יכולים להרגיש בנוח, כשאנו מטפלים במועדוני כדורגל אחרת מאשר בנושים כמו הקהילות שלנו ובתי העסק שלהן, משלמי המס להם יש לנו חוב חברתי, או עמותת אמבולנס?", נכתב בפנייתו של הלורד שפורסמה ב-BBC.

במקביל נלחם HMRC גם בשיטות הקריאטיביות של המועדונים לתשלום לשחקנים. כך למשל, מופקדים לחשבונות הבנק של כדורגלנים במקלטי מס ברחבי העולם סכומים הנקראים "זכויות תדמית" (IMAGE RIGHTS). מאחורי אלה עומדת כוונה לשלם לשחקנים לא-בריטיים עבור השימוש בשמם והתדמית הכלל-עולמית שהם יוצרים, גם מחוץ לבריטניה. בפועל מדובר בחלק מהשכר.

על-פי הטענה של רשויות המס, השחקנים בפרמיירליג הקימו חברות במקלטי מס אליהן העביר המועדון חלק מהשכר, בדרך כלל 10 עד 15 אחוז ממנו. למעשה, טוענים חוקרי המס, זו תרמית שמטרתה לזכות בפטור ממס על הסכומים הללו. הדבר הזה נועד לסייע למועדונים להגדיל את שכר הנטו שהם מציעים לשחקנים, מבלי שנטל המס ייפול על המועדון ויגדיל את ההוצאות שלו.

***

את אותה גישה מפגין HMRC גם נגד ספורטאים בענפים אישיים. בחודש האחרון סירב למשל יוסיין בולט, בעצת סוכניו, להשתתף בתחרות ה"דיאמונד ליג" בקריסטל פאלאס. הסיבה נעוצה בהליך משפטי מפורסם שנמשך שנים בין HMRC והטניסאי אנדרה אגאסי - שהסתיים אחרי פסק דין לכל צד וערעור שלישי, בהחלטה של בית הלורדים כערכאה משפטית עליונה. לפי הפסיקה, רשאים חוקרי המס בבריטניה לתבוע מספורטאי לא רק מס על ההכנסה הישירה שלו מתחרות או טורניר על אדמת בריטניה, אלא גם על ההכנסות הנלוות מספונסרים ופרסום הקשורות ישירות לאותה הופעה.

ההופעה של אגאסי בווימבלדון בזמנו היתה חלק ניכר מהפעילות השנתית שלו, והחשיפה הטלוויזיונית שקיבל ב-2004 בעת ששיחק בווימבלדון הביאה לכך ש-HMRC דרש ממנו 27 אלף ליש"ט.

למקרה אגאסי היתה משמעות עצומה, מאחר שהיה תביעת מבחן למקרים דומים: כמו מיכאל שומאכר וטייגר וודס.

יועציו של בולט טענו בפני ה"דיילי מייל" כי לא רק זה שהאתלט הג'מייקני היה נאלץ לשלם 50% מס (מדרגת המס העליונה החדשה באנגליה) על 166 אלף הליש"ט שהיה מקבל תמורת ההשתתפות - מאחר ובולט משתתף רק בעוד חמש תחרויות בשנה, הממשלה הבריטית יכולה היתה לשים ידה על 50% גם משישית ההכנסות מספונסרים ופרסום של בולט באותה שנה. וכך היה יוצא שכרו בהפסדו.

בולט החליט בסופו של דבר שלא להגיע לאי, ובבריטניה חוששים שעוד ספורטאים רבים בענפים האישיים יעשו כמוהו: לא רק אתלטים, אלא גם נהגי פורמולה 1, גולפאים, טניסאים ועוד. על אלה אין מי שיגן עליהם, כמו במקרה הכדורגל.

כך הוציאה הממשלה הבריטית החלטה לפטור ממס את משחקי הגמר בטורנירים שייערכו על אדמת בריטניה. זה סלל את הדרך לגמר הקרוב של ליגת האלופות בוומבלי, והיה תגובה על איום של אופ"א לא להעניק יותר גמרים למדינה.

שלא לדבר על המשחקים האולימפיים. אלה מוצבו על ידי הממשלה כאירוע יוצא דופן הפטור ממס. כמו גביע העולם ב-2018 - עליו נאלצה הממשלה לחתום בבקשת האירוח, כי היא מבטיחה שכל ההכנסות של הוועדה המארגנת, של הספונסרים השותפים, של הכדורגלנים, הנבחרות ואנשי פיפ"א המוצבים במקום - יהיו פטורות לחלוטין מכל מס במהלך הטורניר, לפניו ואחריו.