ההצלחה השקטה

1. החלק המעודד ביותר בשני הניצחונות שהשיגה עד כה נבחרת ישראל במוקדמות היורובאסקט הוא לא בניצחונות עצמם, אלא בדרך. הם הושגו כניצחונות של קבוצה.

באיטליה זה היה בקרב על הריבאונד. נבחרת ישראל ניצחה 40-42, כשלא פחות משבעה (!) שחקנים לוקחים ארבעה ריבאונדים ומעלה. מול לטביה אלו היו שישה שחקנים שקלעו יותר מעשר נקודות. יש לנו נבחרת.

ישנם אבות רבים למשחקה הבוגר והקבוצתי של הנבחרת. דיברו על ההכוונה של בורשטיין, ניהול המשחק של הצוות המקצועי ועוד. בעיני יש "אשם" עיקרי אחד, והוא המנהיג האמיתי של הנבחרת - עמרי כספי.

מול איטליה, וגם במחצית הראשונה מול לטביה, כספי לא פגע מהשדה. אם עמרי היה מנסה לקחת עוד זריקות ולבצע עוד מהלכים, אף אחד לא היה בא אליו בטענות. הרי הוא הכוכב הגדול מה-NBA. אבל כספי בחר לשחק כמו השחקן השמיני של סקרמנטו, ולא כמו השחקן הראשון של נבחרת ישראל. בלי התעקשויות מיותרות על מהלכים מסובכים, קובע את הטון גם עבור אלו מחבריו לנבחרת שנוטים למשחק סוליסטי (כמו נעימי ובלות'נטאל).

מהדורת 2010 של עמרי כספי: המנהיג השקט. כן, שקט.

2. במשחק ההכנה הראשון של הנבחרת בהדר יוסף, בזמן הצגת השחקנים, כשהוצג יותם הלפרין, ניתן היה לשמוע בין מחיאות הכפיים הרפות (פחות מלכל שאר שחקני הנבחרת) גם כמה שריקות בוז. הוכחה נוספת לקיטוב המדהים בין הלפרין ותרומתו הגדולה למכבי ת"א ולנבחרת, ובין יחס הקהל אליו. בלי קשר למקורות האיבה (שנמצאים באוהדי מכבי ת"א), דווקא יותם שסומן כפקטור שולי יחסית בקמפיין הנוכחי הופך לאס.

למרות שנבחר ל-MVP מול לטביה, קריאות העידוד עבורו היו נמוכות מאלו שזכו להם בורשטיין וכספי. לא ברור אם זה עודף הציפיות של הקהל, או חוסר הכריזמה של השחקן, מה שכן מאוד ברור הוא היעדר הפרגון. אולי עכשיו כשנבחרת ישראל חוזרת למקומה הטבעי בדעת הקהל הציבורית, תחזור איתה גם ההערכה והתמיכה לאחד השחקנים הישראלים המוכשרים ביותר בעשור האחרון. מגיע לו.

3. בסרט "מבצע סבתא" אומר קרמבו, המשוחק על-ידי רמי הויברגר, "אתה מתחיל הכי מהר שלך ואז לאט לאט מגביר". זאת נבחרת ישראל החדשה. מתחילה עם 37 נקודות ברבע הראשון (מול לטביה) ומסיימת את המשחק עם 110 נקודות. משחק מהיר שוטף ונעים לעין הוא דרך מצוינת לנצח קבוצות מאותגרות כשרון וגובה כלטביה, איטליה ואולי גם פינלנד. אך קיים סימן שאלה גדול האם זה מה שיספיק מול מונטנגרו, כי כדי לרוץ צריך את הכדור.

באיטליה, ישראל השיגה את הכדורים מהריבאונד. מול לטביה זה היה בעזרת לחץ וחטיפות שהביאו ל-17 איבודי כדור לטבים. מול פינלנד, שמגיעה עם ראניקו ומוטולה ומונטנגרו של קוק ופקוביץ', יש מצב שיהיה קשה מאוד לנבחרת להשיג את הכדור לטובת המתפרצות.

ישראל חייבת לשפר עוד יותר את משחק ההתקפה המאורגן ולנסות לייצר משהו מעבר לתרגילי הפיק אנד רול הפשוטים. הרי גם הכוכבים שלנו, כספי ואליהו, תלויים במשחק הקבוצתי. ביום קריאה, האנשים החשובים ביותר יהיו הלפרין ונעימי, אולי שני היחידים בנבחרת שיכולים לסדר לעצמם מצב לקליעה.

אבל עם כמות הכישרון והאינטליגנציה שקיימים בסגל הנוכחי, לשיבק יש את הכלים למנוע הגעה למצב שהנבחרת תהיה תלויה בשפיץ של הג'אמפ שוט.