מזלזלים בצופה: חוויית צפייה מפוקפקת בבתי-הקולנוע בארץ

אחד הבילויים הפופולריים בישראל, כמו גם בעולם כולו, הוא ביקור בבית-הקולנוע. הכניסה לאולם החשוך והמסך הגדול מאפשרים לנו להתנתק לכשעתיים מאירועי היום ולהישאב לסיפור אחר. בעידן של תחרות מול מערכות הקולנוע הביתי, בו מוצעים בין השאר גם שידורי טלוויזיה על-פי הזמנה, אך טבעי הוא שבתי-הקולנוע יציעו אטרקציות בעלות ערך מוסף למבקרים - סרטי תלת-ממד, סרטים באיכות דיגיטלית, אולמות מפוארים יותר ואפילו אולמות VIP המציעים אוכל, שתייה וכסאות מפנקים במיוחד.

אלא שלחוויה התרבותית מתלווה תחושה לא נעימה של חוסר תחרות, המתערבב עם ריח הפופקורן המלוח שמגיע מהמזנון. חוסר התחרות הזה מתחיל במחירים שמציעים בתי הקולנוע לקהל הצופים: כל מי שרוצה ללכת לסרט תלת-ממד, בוודאי נתקל במחיר המיוחד שדורשות כל הרשתות - 45 שקל. מדובר במחיר שהפך להיות אחיד, כאשר הוא אמור לגלם בתוכו את העלות המיוחדת שבית הקולנוע צריך להשקיע בשביל להקרין סרט תלת-ממד. איזו עלות, תשאלו? בשביל להציג סרט תלת-ממד, מסבירים לנו, צריך להציב בעולם מקרן מיוחד וגם לחלק לצופים משקפיים מתאימות.

הדרישה לתשלום פרמיה על סרט תלת ממד היא מובנת, והמשמעות היא - במציאות שבה יותר ויותר סרטים מוצגים בשיטה הזו - שנצטרך להתרגל לשלם מחיר יקר יותר עבור הכרטיס. כמובן שזה המצב אליו שואפת תעשיית הסרטים וזו הסיבה שהיא גם משקיעה ביותר סרטי תלת ממד.

אולם המחיר האחיד אליו הגיעו הרשתות תמוה במיוחד על רקע העובדה שכרטיס לסרט רגיל נמכר במחיר שונה בין הרשתות.

כך למשל גובה סינמה סיטי 38 שקל עבור סרט כזה, יס פלאנט, רב חן ולב גובים 37 שקל וגלובוס מקס - 36 שקל. התוספת המשולמת עבור סרטי התלת ממד אמורה לגלם את ההוצאות המיוחדות עבור סרט כזה, אבל נראה שהרשתות קצת ניצלו את המצב בשביל להשוות מחירים כלפי מעלה, כך שמי שמכר כרטיסים זולים יותר, יכול למכור עכשיו כרטיסים יקרים בדיוק כמו האחרים. הרשתות יודעות שלנו, הצופים, אין כבר יותר מדי אופציות - ושגם אם המחיר אחיד, אם אנחנו נמנים עם חובבי הז'אנר נמשיך ללכת לאותו בית קולנוע אליו היינו הולכים גם קודם.

הצופים גונבים ציוד

מה יש לבתי הקולנוע להגיד על זה? ברשת סינמה סיטי הסבירו לנו שהתפעול של סרטי תלת מימד יקר משמעותית מסרט רגיל, בעיקר בגלל משקפי התלת ממד, הבלאי ועלויות כוח אדם. כמו כן, המחירים נקבעים לפי שיקולים עסקיים שלהם והמפיצים.

ברשת גלובוס טענו שהם מקרינים סרטים בתלת ממד למעלה משנה ושהמחיר לכרטיס בסרטים אלו לא השתנה מאז שהתחילו בהקרנתם בישראל.

ברשת לב הדגישו בפנינו שניתן לרכוש אצלם כרטיסים לסרטי תלת ממד במחיר מוזל. "60 אלף החברים במועדון 'חברים בלב' יכולים לנצל את המנוי שלהם ולהוסיף 9 שקלים בלבד (כך שבפועל המחיר הוא החל מ-32 שקל)", אומרים בלב, ומוסיפים כי מחיר הכרטיס לסרטי תלת ממד נקבע על בסיס עלויות ציוד ההקרנה, עזרי הצפייה ומחיר עותקי הסרטים שאותם הם מקרינים.

מרשתות יס פלאנט ורב חן נמסר בתגובה לטענות כי "כל בתי הקולנוע העלו את מחיר הכרטיס לסרטי תלת ממד. רשתות רב חן ויס פלנט היו הראשונות שהציגו תלת ממד, והמחיר לסרטים אלו יקר יותר מסרט רגיל בשל עלות ההשקעה הראשונית העצומה במערכת ועלויות התפעול השוטפות הגבוהות. עם זאת, כאשר עלה מחיר הסרט הרגיל מ-35 ל-37 שקל לפני כשמונה חודשים, לא עלתה במקביל עלות סרטי תלת הממד על מנת להקל על הלקוחות".

עוד מציינות הרשתות כי ברשת רב חן יש אופציה לצפות בסרטי תלת ממד בהצגה יומית (עד השעה 17:00, כולל) במחיר מוזל של 41 שקל לכרטיס. ברשת רב חן וברשת יס פלנט מוצעת ללקוחות האופציה לרכוש מנוי במחיר מוזל, המאפשר ללקוחות לרכוש כרטיס גם בהזמנה מראש דרך הטלפון או האינטרנט ללא עמלה נוספת (מחיר מנוי 10 כניסות: 310 שקל ברשת יס פלנט ו-280 שקל ברשת רב חן).

להגנתם של בתי הקולנוע צריך להוסיף טענה נוספת ומצערת למדי: הצופים הישראלים, מספרים ברשתות, מרבים לשבור, להרוס ואף לגנוב את המשקפים התלת-ממדיים שעולים כמה עשרות דולרים לסוג (תלוי בדגם). המצב הזה גורם לרשתות להוסיף עלויות לכרטיסים בשביל להחזיר את ההשקעה. זה המקום אולי לציין כי המשקפיים הנמצאים בבתי הקולנוע לא עובדים עם טלוויזיות תלת ממד ולכן גניבה שלהם, מלבד היותה מפוקפקת בפני עצמה, אינה אלא נזק חסר תועלת.

עמלת אינטרנט

עוד נושא מרגיז בבתי הקולנוע הוא עמלת האינטרנט שהצרכן צריך לשלם. הרשתות נוהגות לגבות סכום מסוים על כל הזמנה של כרטיס באינטרנט. הסינמה סיטי ולב גובות 3.90 שקלים עמלה לכרטיס, יס פלאנט ורב חן גובות 4 שקלים וגלובוס מקס גובה 4.50 שקלים. האבסורד במקרה הזה, הוא שהרשתות גובות את העמלה על כל כרטיס ולא על כל הזמנה, וכך אם משפחה מזמינה 5 כרטיסים, היא משלמת כ-20 שקל נוספים על התענוג.

המצב הזה מגוחך במיוחד בעולם בו נהוג לתת הנחה כאשר מבמעים הזמנה באינטרנט. רשתות המזון, חברות תעופה ורשתות אלקטרוניקה מנסות לצ'פר את הלקוחות שלהם, שמאפשרים להם לחסוך בעלויות של נציגי המכירות. אולם ראוי לציין שבדומה לבתי הקולנוע, גם חברות כרטיסים להופעות דואגות לגבות סכומים מופרזים על הזמנות מרחוק.

בסינמה סיטי טוענים שלמען נוחות הלקוחות היא מציעה ערוץ מכירתי נוסף - דרך האינטרנט וכי עמלת רכישת כרטיסים באינטרנט באה לכסות את העלויות הכרוכות בתפעול והפצה של ערוץ מכירה זה. ברשת לב הסבירו ש"עקב המורכבות של הזמנות הכרטיסים ושמירת המקומות וסנכרון עם כל בתי הקולנוע, אנו עובדים עם חברה חיצונית המספקת שירותים אלו. העמלה המבוקשת היא עבור הספק החיצוני המספק שירותים אלה, כולל עמלות חברות האשראי. לקוח קולנוע לב יכול גם לבטל את הזמנתו טרם הסרט ולקבל את מלוא הסכום ששילם כולל העמלה בחזרה. חשוב לציין שקהל המנויים שלנו נהנה מהזמנת כרטיסים ללא תשלום עמלה".

ברשת גלובוס לא הגיבו לנושא זה.

מרשתות יס פלאנט ורב חן נמסר: "מערכת הזמנת כרטיסי הקולנוע באמצעות האינטרנט הותקנה בבתי הקולנוע בהשקעה רבה. הפעלת המערכת כרוכה בהוצאות חודשיות קבועות של תקשורת נתונים בין מרכז ההזמנות לבתי הקולנוע, אחזקה שוטפת של עשרות קווים נכנסים ועלויות אחזקת תוכנה ותמיכה מסביב לשעון. גביית העמלה נהוגה בכל בתי הקולנוע בארץ ובחו"ל. עלויות תחזוק המערכת והפעלתה קשורות בנפח הפעילות ומספר הכרטיסים הנמכרים, ולא רק לפי מספר העסקאות.

"ברשת יס פלאנט קיימים בסמוך לקופות המאוישות גם מסופים שדרכם אפשר לרכוש כרטיסים מראש ללא עמלה ולבחור את מקום הישיבה".

הקרנה דיגיטלית

בעיה נוספת שחובבי הטכנולוגיה חשים היטב בחלק גדול מבתי הקולנוע בארץ - היא שהחוויה ההוליוודית שלהם רחוקה מאוד משלמות. בחלק מהאולמות הכסאות צפופים והמרווח בין השורות מתאים למטוסים זולים. חלק מבתי הקולנוע עדיין לא הבינו שעדיף לבנות את האולם שלהם כקולוסאום, כך שלא ייתכן כמעט מצב שבו מישהו יסתיר לך את המסך.

עוד בעיה מתסכלת היא גודל המסך - שבחלק מהאולמות נותר יחסית קטן; הסאונד רחוק גם הוא משלמות והכי גרוע, ההקרנה לא דיגיטלית ואיכות התמונה רחוקה מזו שמקבלים בבית צופים עם נגני בלו ריי או צופי HD.

לטענת הסינמה סיטי, "בכמחצית מאולמות הסינמה סיטי מקרינים בשיטה דיגיטלית. ההקרנה הדיגיטלית אינה רלוונטית מבחינת איכות הצפייה ללקוח הממוצע".

מגלובוס מסרו ש"הרשת הייתה הראשונה בישראל בהקרנת סרטים דיגיטליים. מידע על סרטים אלו מובא בכל פונקציה בה אנו מפרסמים או מוכרים. במעמד הרכישה בקופה מציינים בפני הלקוח כי הסרט מוקרן באיכות דיגיטלית. כמו כן, הדבר מצוין באתר האינטרנט של החברה".

מלב נמסר ש"אנחנו לא מקרינים בפורמט DVD אלא במקרנות דיגיטליות חדשניות או בפילם. בעבר היה נהוג להקרין בפילם בלבד, אולם כעת המגמה היא לעבור להקרנה דיגיטלית. ככלל, הצופה לא אמור להרגיש בהבדלים".

מרשתות רב חן ויס פלאנט נמסר: "אנו בהחלט הקרנו ומקרינים סרטים מסוימים בשיטת ההקרנה הדיגיטלית. עם זאת, מספר המסכים הדיגיטליים בבתי הקולנוע היום עדיין מוגבל, ומאחר ובקיץ זה יצאו שפע של סרטים תלת ממדיים, המסכים הדיגיטליים מלאים בסרטים אלה".

בסופו של דבר, נכון שבתי הקולנוע טוענים שהם מרוויחים שקלים בודדים מכל כרטיס ושהרווח שלהם בכלל מגיע מהעלויות המטורפות של פופקורן ושתייה. אולם אין ספק שהמצב היום בבתי הקולנוע אינו תחרותי, ובחלק מהרשתות אפילו לא נותן תמורה גם למחיר מוזל. כנראה שעד שלא יהיה מרד צרכנים, לפחות בנושא עמלות האינטרנט, הצופים ימשיכו לסבול מכשל השוק הזה.

 22